הגיוסים נמשכים: נכסים ובנין חוזרת לת"א 100, אביב ארלון ואמיליה פיתוח הנפיקו אג"ח
גיוסי ההון ואיגרות החוב במשך נמשכים במלוא המרץ. שלוש חברות השלימות ביממה האחרונה הנפקת מניות ואיגרות חוב. להלן פרטי הגיוסים:
חברת נכסים ובנין הנמנית על קבוצת אי.די.בי השלימה אתמול גיוס של 100 מיליון שקל בהנפקת מניות במסגרת המכרז המוסדי. בכך היא צפויה לחזור בחזרה ולהיכלל במדד ת"א 100. נכסים ובנין צפויה לבצע בימים הקרובים את המכרז הציבורי, ובכך להשלים את תהליך ההנפקה.
רפי ביסקר, יו"ר נכסים ובנין, אמר בהתייחס לתוצאות ההנפקה: "ההצלחה של הנפקת נכסים ובנין מעידה על האמון של המשקיעים המוסדיים בחברה, בחוסנה הפיננסי ובאסטרטגיה העסקית שלה". את ההנפקה הובילה כלל חיתום.
הצלחה בגיוסי איגרות חוב
שני גיוסים נוספים התבצעו באמצעות גיוס חוב. אביב ארלון בבעלות דורון אביב, דפנה הרלב, איל לב ארי ויפתח אלוני השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח צמודות מדד בהיקף של כ- 62.5 מיליון שקל. במסגרת השלב המוסדי גויסו 50 מיליון שקל ובשלב הציבורי גויסו 12.5 מיליון שקל.
סך הביקושים בשלב המכרז המוסדי הסתכמו ביותר מ- 110 מיליון שקל ובשלב הציבורי בכ-13.5 מיליון שקל. הריבית השנתית שנקבעה במכרז עמדה על 7.3%. מח"מ האג"ח הינו כ- 4.3 שנים והן יפרעו בתשלום אחד והן יפרעו בנובמבר 2015. את ההנפקה הובילו פועלים אי.בי.אי ודש איפקס.
חברת אמיליה פיתוח, חברת השקעות העוסקת בתחומי התעשייה השלימה גיוס אג"ח בהיקף של 81 מיליון שקל. במסגרת המכרז המוסדי גויסו 60 מיליון שקל ובמכרז הציבורי 21 מיליון שקל נוספים. תמורת ההנפקה צפויה לשמש, בין השאר, להמשך השקעות וצמיחת החברה.
אגרות החוב שהונפקו צמודות למדד ונושאות ריבית שנתית בשיעור של 6.5% אשר תפרע בתשלומים חצי שנתיים החל ממאי 2011. קרן אגרות החוב תפרע בששה תשלומים שנתיים החל מנובמבר 2013 ועד שנת 2018 כך שמשך החיים הממוצע של אגרות החוב יעמוד על כ-4.7 שנים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
