זה זמן לממש רווחים - רגע לפני שגל פדיונות יגיע לתל אביב
בעוד אנו הולכים ומתקרבים לסוף השנה האזרחית ניתן להתחיל לערוך סיכומים בשוק ההון, וכמו במערכון "המוסך" של הגשש החיוור, נשאלת ה-שאלה: אז מה היה לנו שם?...
מדד ת"א 25 עלה עד עתה ב-8.75%, עלייה נאה למדיי, אולם המדדים שהניבו את התשואות הגבוהות ביותר מתחילת השנה הינם מדדי אג"ח, הממשלתיות והקונצרניות.
ללא ספק מדובר בתופעה מעניינת של שנה חיובית בשוק המניות (עד עתה) - הנובעת מהתאוששות הכלכלה העולמית בכלל והתאוששות מרשימה של המשק הישראלי בפרט - דווקא מדדי אגרות-החוב הם שהניבו את התשואה הגבוהה ביותר למשקיעים, ולהלן הנתונים:
כאשר בוחנים את התשואות מתחילת השנה ניתן לראות שמדד ת"א 25 - למרות ששבר את רמת השיא ואף הספיק לרדת ממנה - הניב תשואה נמוכה יחסית מהתשואה ההיסטורית השנתית הממוצעת שלו(15.5% ב-10 השנים האחרונות) . לעומתו, זינקו מדדי אג"ח הממשלתיות והקונצרניות לאורך כל השנה ללא תיקון ממשי בשערן.
בחודש נובמבר אנו עדים לשינוי מגמה כאשר מדדי אג"ח רשמו עד עתה ירידה ממוצעת של 1.25%, והתשואה לפדיון במדד התל בונד 20 עלתה מרמה של 1.95% בסוף אוקטובר לרמה של 2.27% במחצית נובמבר. הסיבה העיקרית לעליית התשואות הינה התשואה הנמוכה מאוד אליה הגיעו מדדי האג"ח. גם היום, לאחר עליית התשואות במדדים, נותרו התשואות ברמה נמוכה יחסית.
לאור ההתאוששות הגדולה של המשק הישראלי, המביאה עימה לחצים אינפלציונים (שוק ההון צופה אינפלציה של 2.8% בשנה הקרובה) צפוי להערכתי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, להאיץ את קצב עליית הריבית במשק בכדי לשמור על יציבות המחירים במשק. ההתחזקות בשער הדולר מול השקל בתקופה האחרונה תומכת בהמשך תהליך עליית הריבית. עליית הריבית תוביל לעליית תשואות נוספת באג"ח הממשלתיות והקונצרניות, דבר שיוביל להפסדי הון.
הירידות בשוק אג"ח עדיין לא הובילו לפדיונות של הציבור בקרנות הנאמנות ותעודות הסל - אשר עלולים להחריף את מגמת הירידות. לכן, לדעתי, יש לממש רווחים שנצברו מתחילת השנה באג"ח הממשלתיות והקונצרניות ואפילו להשאיר את הכסף במזומן עד שייווצרו הזדמנויות חדשות להשקעה. בשוק המניות, לעומת זאת, מדובר במימוש רווחים בריא שבא לאחר מהלך עליות מרשים מתחילת הרבעון השלישי של השנה ולהערכתי - בהיעדר אלטרנטיבות השקעה ראויות - יוסיף לעלות.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
