בטווח הקצר ששינסקי פוגע בהכנסות המדינה ממיסוי שוק ההון

רו"ח יהושע ניסים שהינו שותף בכיר בפירמת BDO זיו האפט מתייחס לצד אחר של המלצות ועדת ששינסקי
רו"ח יהושע ניסים |

בעקבות תגליות הגז והעלייה המטאורית בשוויין של המניות ויחידות ההשתתפות של תאגידי האנרגיה בשנתיים האחרונות ובהיקפי המסחר היומיים בניירות ערך אלה, המדינה נהנית ממיסוי שחל על הרווחים ממימוש ניירות ערך אלה. ההיקף של סכומי המס שניגבו יכול להגיע לסכומים מאד משמעותיים. בעקבות המלצות ועדת ששינסקי שנועדו להגדיל את נתח הממשלה בהכנסות מנפט וגז בטווח הארוך, הכנסת המדינה בטווח הקצר ממיסוי שוק ההון עלולות להיפגע באופן משמעותי. על פי חוקי המס נהנית המדינה ממיסי הכנסה הנובעים מרווחים משוק ההון, לרבות גם ממימוש בבורסה של מניות ויחידת השתתפות של תאגידי האנרגיה. שעור המס החל על רווחי הון אלה נע בין 20% למחזיקים יחידים לבין 25% למחזיקים שהם חברות בע"מ. הגדלת נתח הממשלה בהכנסות מנפט וגז תבוא ע"ח המשקיעים וזה יתבטא בירידה בערכן של המניות ויחידות ההשתתפות. על פי חישובים שנערכו לאחרונה, שווין של ניירות הערך האלה ירד בכ-8 מיליארד שקל, כך שבטווח הקצר הכנסות המדינה ממיסוי שוק ההון עלולים להיפגע בסכום שיכול להגיע עד לסך של כ- 1.6 מיליארד שקלים, בהנחה של מימוש מלוא ההשקעה. אכן ההמלצות נועדו להגדיל את הכנסות המדינה ממסים והיטלים על הכנסות מנפט וגז .עם זאת יש להבין כי גידול זה בהכנסות המדינה הוא בעיקר בטווח הארוך, זאת כאשר בטווח הקצר הדבר עשוי לגרום להיקפי גבייה קטנים יותר בהכנסות המדינה ממסים לאור ההשפעה של הירידות בערכן של ניירות הערך על הגבייה ממיסוי שוק ההון. רו"ח יהושע ניסים הינו שותף בכיר בפירמת BDO זיו האפט המשמשת כרואי חשבון של תאגידי נפט ומומחה לתחום הנפט והגז

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




כור גרעיני באיראן (רשתות)כור גרעיני באיראן (רשתות)

איראן מסרבת לביקורות גרעין - לא תקיים שיחות חדשות עם סבא"א; האם השלב הבא הוא חזרה למלחמה?

איראן לא מוכנה לדבר עם הפיקוח הבינלאומי, אף אחד לא יודע מה עלה בגורל האורניום ועד כמה התרחקה איראן מפצצה; לאן הולכים מכאן?

משה כסיף |
נושאים בכתבה כור גרעיני איראן

איראן הטילה אולטימטום - אין ביקורות, אין פיקוח, אין שיתוף פעולה, עד שהמערב יציג הצעה ראויה על השולחן. שר החוץ עבאס ערקצ'י הבהיר אתמול כי ארצו לא תאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) גישה למתקני הגרעין שלה במהלך ביקור מתוכנן של בכיר הארגון בטהרן. "עד שלא נגיע למסגרת הסכם חדשה - שום שיתוף פעולה לא יתחיל", הצהיר ערקצ'י בנחרצות שמסמנת הקשחה דרמטית בעמדה האיראנית.

הצהרת הסירוב מגיעה בתזמון רגיש במיוחד: סגן מנכ"ל סבא"א צפוי להגיע לטהרן בימים הקרובים במה שאמור היה להיות ניסיון לפרוץ את הקיפאון הדיפלומטי. אלא שערקצ'י כבר מנמיך ציפיות, המפגש יתקיים, אך דלתות המתקנים יישארו סגורות. המסר של איראן הוא שהיא לא מתקפלת,  והיא תהפוך את שאלת הפיקוח לקלף מיקוח מרכזי מול אירופה וארה"ב. ככה לא מתנהגת מדינה שהפסידה במלחמה. כל יום שעובר מחזק את איראן, שמחפשת ובודקת איך לנקום בישראל, וכל יום שעובר כשאנחנו לא תוקפים ומחלישים את השלטון האיראני, אלא דווקא מחזקים אותו בשמירה על המצב הקיים, מלמד שהישגי המלחמה מצטמצמים או זמניים.

 

משחק פוקר גרעיני בשיאו

העמדה האיראנית החדשה מסמנת נקודת מפנה במשבר הגרעין שנמשך כבר שש שנים. מאז נסיגת טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018 והחזרת הסנקציות, איראן פועלת בשיטת "צעד תמורת צעד", כל הפרה של ההסכם מצידה באה כתגובה למה שהיא רואה כהפרות מערביות. התוצאה: העשרת אורניום ברמות שיא, צנטריפוגות מתקדמות בפעולה, ופקחי סבא"א שמקבלים גישה מוגבלת בלבד.

רק לפני חודש סיפק ערקצ'י רמז לגמישות אפשרית כשציין שאיראן המשיכה בשיתוף פעולה מסוים עם סבא"א, גם לאחר 12 ימי תקיפות אוויריות ישראליות ואמריקאיות ביוני, מתקפה שאילצה את טהרן להפסיק זמנית את העשרת האורניום. אבל כעת המטוטלת נעה בכיוון ההפוך: איראן מסמנת שסבלנותה אזלה ושהיא מוכנה להעלות את ההימור.

המחיר עולה, הזמן אוזל

מאחורי ההצהרות הנוקשות מסתתר חישוב אסטרטגי מורכב. איראן יודעת שהמערב חושש מהתקדמותה הגרעינית, מומחים מעריכים שהיא אומנם ספגה מכה מהתקיפות של ישראל וארה"ב, אבל לא מכה אנושה. להערכת מומחים איראן  נמצאת  קרוב ליכולת לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני.