הדובים חוגגים ברחבי התבל: אירופה ננעלה בירידה חדה, שוק הסחורות נחבט
פסימיות בבורסות המרכזיות בעולם. הבורסות ברחבי העולם נכנעו היום (ג') לחששות, לאחר שירידות שערים חדות נרשמו באסיה באירופה. בוול סטריט המגמה אינה שונה והמדדים נחלשים בנוסף לירידה בשוק הסחורות. המגמה השלילית נרשמת לאור חשש כי אירלנד לא תעמוד בהתחייבותיה ותפשוט את הרגל ועקב חולשה של שוק המניות בסין.
עם סגירת המסחר בבורסות המרכזיות באירופה, מדד הפוטסי הבריטי השיל 2.24%, מדד הקאק הצרפתי איבד 2.52% ומדד הדאקס הגרמני ירד 1.74%. המסחר התנהל במהלך היום בטריטוריה האדומה ברקע לצלילה של 4% במדד המרכזי בסין וכן בעקבות ירידות שערים של יותר מ-1.5% במדדים המובילים בוול סטריט.
החשש המרכזי בגוש האירו מתרכז סביב אירלנד שמספקת מסרים מעורבים בנוגע למצבה הפיננסי. אתמול בריאן קואן, ראש ממשלת אירלנד, ציין כי הממשלה תמשיך לקיים דיונים עם שרי האוצר של מדינות אירופה בכדי לשפר ולהבריא את מערכת הבנקים במדינה. בנוסף, ציין קואן כי אירלנד לא תזדקק לסיוע ודחה את הלחצים הרבים שהופעלו על המדינה לעשות זאת.
למרות דברי ראש הממשלה, הביעה היום אירלנד נכונות לפחות לשקול את הסיוע מצד האיחוד האירופי וקרן המטבע העולמי (IMF). לפי פגישת שרים באירופה מסתמן כי אירלנד תנטוש את מדיניות ההתמודדות העצמית ותקבל סיוע בסך 750 מיליארד אירו מקרן ההצלה האירופית.
מוקדם יותר השנה חתכה סוכנות הדירוג מודיס' את דירוג החוב של ממשלת אירלנד בדרגה אחת. דירוג החוב של המדינה ירד מרמה של Aa1 לדרגה של Aa2. מנגד, אופק הדירוג של המדינה שהיה שלילי, עודכן לרמה יציבה. במודיס' הסבירו כי הורדת הדירוג באה בשל העלייה בחוב הממשלתי והעלות הגבוהה של הריבית על החוב. בנוסף, מודיס' צופה צמיחה נמוכה יותר למדינה ועלויות כספיות לתמיכה במערכת הבנקאית במדינה.
הבוקר באסיה, מדד בורסת שנחאי צלל יותר מ-4% בצל שמועות על צעדי הידוק מדיניות נוספים. הירידה החדה מגיעה למרות שהתשואה בהנפקת אג"ח לשנה אחת של הבנק המרכזי של סין נותרה ללא שינוי, מה שגרם לסוחרים לחשוב שלבנק אין כוונה להדק את המדיניות עוד יותר, בשלב זה.
המדד המרכזי בשנחאי נסחר בירידה של 0.7% בצהרי היום (שעון סין), אך לקראת סיום המסחר החל מידרדר במהירות ונפל עד 4.3% - מתחת לממוצע הנע ב-250 ימים האחרונים, רמה הנחשבת חשובה לשוק המקומי. נזכיר, ביום שישי צנח המדד ב-5.2% - הירידה היומית החדה ביותר מזה 14 חודשים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
