ממשיכה להציג עוצמה: כלכלת ישראל צמחה ב-3.8% ברבעון השלישי והותירה את התחזיות הרחק מאחור
קצב הצמיחה בישראל אומנם התמתן מעט ברבעון השלישי אך עדיין הצליח לעקוף בגדול את תחזיות הכלכלנים, כך מדווחת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל.
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, עלה ברבע השלישי של שנת 2010 ב-3.8% בחישוב שנתי, לאחר עליות של 4.5% ברבע השני ושל 3.9% ברבע הראשון של 2010. בשוק ציפו לצמיחה של 2.5-3%.
העלייה בתוצר ברבע השלישי השנה משקפת עליות בולטות בהוצאה לצריכה ציבורית ובהשקעות בנכסים קבועים. מאידך הייתה עלייה מתונה יחסית בהוצאה לצריכה פרטית וירידה ביצוא סחורות ושירותים. זאת, על פי אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים לרבעון השלישי של 2010.
מבזבזים פחות כסף
בעוד התוצר העסקי, לאחר ניכוי השפעת העונתיות במונחים שנתיים, עלה ב-3.9% בחישוב שנתי, לאחר עליות של 5.1% ברבעון השני ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ברבעון רק ב-1.3% בחישוב שנתי, שפירושו ירידה של 0.5% בהוצאה לנפש. נציין, כי ברבעון הקודם נרשמה עלייה של 4.9% ברבעון הקודם וירידה של 0.5% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של 2010.
הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש משקפת ירידה בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש של 3.4% בחישוב רבעוני (13% בחישוב שנתי), לאחר עלייה של 10.3% בחישוב רבעוני (48.1% בחישוב שנתי) בסעיף זה ברבעון הקודם.
במיוחד ירדו ההוצאות לרכישת ציוד משק הבית כגון: מקררים, מכונות כביסה, מזגנים - ירידה של 13.3% בחישוב שנתי, וההוצאות לרכישות כלי רכב לשימוש פרטי - ירידה של 19.2% בחישוב שנתי ברבעון השלישי. ההוצאות לרכישת ריהוט לעומתם עלו ברבעון השלישי ב5.1% בחישוב שנתי.
כצפוי, יצוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון ב-9.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 13.9% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. הירידה ביצוא משקפת ירידה בכל סוגי הסחורות והשירותים.
"נתוני הצמיחה סיפקו הפתעה חיובית ביחס לאינדיקציות המוקדמות לפעילות המשק בתקופה זו", אומר בתגובה רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון. "תמהיל הנתונים מסמן את תחילת תהליך המעבר לצמיחה מבוססת ביקושים מקומיים לעומת שלבי היציאה מהמיתון שהתבססו על עלייה ביצוא".
מנתוני הלמ"ס עוד עולה, כי ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) עלתה ברבעון ב-9.7% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 16.2% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. במקביל ההשקעות בבנייה למגורים עלתה ב-13.2% בחישוב שנתי. לעומת זאת ההשקעות בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות ירדו בשיעור 3.5% בחישוב שנתי.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
