פרסום ראשון

זלזול באחד העם? בארה"ב העלו כבר מחיר יעד לפרולור על בסיס דו"חות שעדיין לא פורסמו בארץ

פרולור ביוטק דיווחה ביום שישי על תוצאותיה בארה"ב, אך בת"א נאלצו להמתין עד עכשיו. בעקבות חשיפת Bizportal: המנייה יצאה להפסקת מסחר. במקביל, ברות' קפיטל מרוצים ומעלים את מחיר היעד למניה
יונתן גורודישר |

פורסם לראשונה: 14:40; עדכון אחרון: 18:40

חברת פרולור ביוטק ביצעה עלייה לבורסה בתל אביב ונרשמה למסחר בסוף חודש מאי, אך ככל הנראה עדיין יש לה קשיי הסתגלות. בעוד שהחברה דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי לרשויות בארה"ב כבר לפני ארבעה ימים, היא עדיין לא התפנתה לעדכן בכך את המשקיעים בישראל. לא רק זאת, החברה אף קיבלה עדכון למחיר היעד בעקבות הדו"חות, אותם כלל לא ראו בתל אביב.

בעקבות הפניה לחברה ופרסום הידיעה, בשעה 15:08 פרסמה פרולור את תוצאותיה לרבעון השלישי במערכת המאיה והבורסה הוציאה את המנייה להפסקת מסחר קצובה.

לפני ארבעה ימים, ביום שישי האחרון, חברת הביומד העוסקת בהארכת זמן החיים של הורמונים אנושיים דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2010. עם זאת עד כה לא התקבל דיווח דומה במערכות הבורסה בתל אביב. נציין כי לעיתים מתקיימים פערי זמן בין הדיווחים במניות דואליות, אך פער של ארבעה ימים הוא ללא ספק חריג.

נציין כי גם פרסום תוצאות הרבעון השני היה באיחור, אך פחות משמעותי. אז פרסמה פרולור את הדו"ח הכספי בארה"ב ביום שישי ה-13 באוגוסט, כאשר הדיווח בארץ התקבל בראשון שלאחר מכן בשעות הבוקר, טרם פתיחת המסחר.

הכסף שבקופתה צפוי להספיק לשנה הקרובה

באשר לתוצאות החברה ברבעון השלישי, פרולור, הנמצאת במהלך ניסויים קליניים שלב II בהורמון גדילה ארוך טווח, עדיין לא רושמת הכנסות כלשהן מלבד מענקים מהמדען הראשי.

ברבעון השלישי פרולור הוציאה על מחקר ופיתוח 1.11 מיליון דולר, לעומת הוצאות של 575 אלף דולר ברבעון המקביל. מאז תחילת פעילותה בשנת 2005 הוציאה פרולור על מו"פ כ-16 מיליון דולר. החברה מעריכה כי במהלך 12 החודשים הקרובים הוצאות הפיתוח שלה "יגדלו באופן משמעותי" בשל הניסוי של הורמון הגדילה, ה-hGH-CTP.

נכון לסוף חודש ספטמבר היו בקופת החברה 16.5 מיליון דולר במזומן ו-8.4 מיליון דולר נוספים בהשקעות קצרות טווח. להערכת החברה סכומים אלה יספיקו על מנת לממן את פעילותה במהלך השונה הקרובה.

העלאת מחיר יעד לאור הירידה בתחרות

בתוך כך, בבית ההשקעות רות' קפיטל מרוצים מתוצאות החברה ופרסמו אתמול סקירה בה הם מעלים מחיר היעד למניה.

העלאת מחיר היעד מגיעה גם ברקע להפסקת פיתוח הורמון הגדילה ארוך הטווח של המתחרה, נובו-נורדיסק. האנליסט, ד"ר אנדרו ולנו מציין כי מרק-סרונו וחברת Ambrx משתפות פעולה בתחום זה אך עדיין לא הגישו בקשה לניסוי קליני שלב II ומוסיף כי פיתוח נוסף של הורמון דומה על ידי חברת בולדר ביוטק, הופסק אף הוא.

בבית ההשקעות ממשיכים להחזיק בהמלצת 'קניה' ומעלים את מחיר היעד למניה ל-8 דולר ממחיר קודם של 7 דולר. ולנו אף הוסיף כי "החברה מוכיחה שהיא חסכונית יותר מכפי שציפינו".

תגובת החברה

לאחר פרסום הידיעה והדו"ח במערכות הבורסה נמסרה תגובה החברה: "הדו"ח הרבעוני של פרולור הוגש ביום שישי בארה ב. עקב טעות אדמיניסטרטיבית הדו"ח לא הועלה כראוי למגנא. ברגע שהטעות התגלתה ננקטו הצעדים המיידים להעלות את הדו"ח הרבעוני למגנא".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".