הצפת שוק הדירות: מכרזים ל-13 אלף יח"ד עד פברואר 2011, מרביתן בראש העין, לוד ונתניה

מנהל מקרקעי ישראל הודיע היום כי במהלך 2010 אושרה הקמתן של 19.9 אלף יח"ד, גידול של 20% לעומת 2009
לירן סהר |

במהלך שנת 2010 אישר מינהל מקרקעי ישראל עסקאות לבניית 19,976 יחידות דיור, בהשוואה ל 16,771 יחידות דיור שאושרו בכל שנת 2009, ול- 14,183 יחידות דיור בתקופה המקבילה בשנה שעברה גידול של כ- 20%.

לפי תחזית לסיום השנה המבוססת על נתוני מכרזים שפורסמו וטרם נסגרו, הצפויים להסגר עד לסוף השנה, עסקאות ללא מכרז שינוי יעוד וניצול ותוספת זכויות, יאושרו עסקאות לכ 25,000 יחידות דיור בשנת 2010 גידול של 49% במספר יחידות דיור בקרקעות המדינה וקק"ל, שהועברו בעסקאות מאושרות לבניית מגורים.

במנהל מבטיחים כי עד לסוף שנה זו יפורסם מכרז לכ-9,100 יחידות דיור וכחודשיים לאחר מכן יפורסם מכרז עבור 3,900 יחידות דיור נוספות. בין היתר נמצאים בתהליך עבודה מכרזים ל -כ- 2,400 יחידות דיור בראש העין, 1,300 יחידות דיור בפרוייקט אחיסמך בלוד, 1,140 יחידות דיור בנתניה, 720 יחידות דיור ברמלה, מכרז לכ- 521 יחידות דיור במודיעין, 450 יחידות דיור בשכונת המשתלה בתל אביב, 406 יחידות דיור בירושלים דרך חברון, 500 יחידות דיור בקרית אתא, 300 יחידות דיור בטירת הכרמל, 300 יחידות דיור בשוהם, 300 יחידות דיור בכפר סבא, 235 יחידות דיור באופקים, 213 יחידות דיור בבאר שבע, 100 יחידות דיור בירוחם, וכ- 1,000 יחידות דיור במחוז הצפון.

במנהל מוסרים כי קצב אישור התוכניות בוועדות התכנון ובפרט באזורי הביקוש, אינו תואם את קצב השיווק, כך שהמלאי התכנוני באזורי הביקוש הולך ופוחת. על פי הנתונים, בשנים 1990 2010 אושרו תוכניות לכ 131,000 יחידות דיור במחוז המרכז. מבדיקה שנערכה במינהל עולה, כי מתוך תוכניות אלו שווקו מרבית יחידות הדיור, והיתרה הינה קרקעות שבידי חוכרים ( תוכניות פינוי בינוי, חקלאים) וקרקע שיש עליה חסמי פיתוח. "קצב אישור התוכניות במינהל התכנון בוועדות הסטוטוריות באזורי הביקוש, אינו תואם את קצב העליה בשיווק, ובוודאי שלא את הביקושים, וכי המלאי התכנוני הזמין לשיווק ולבניה למגורים באזורי הביקוש פוחת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.