הצפת שוק הדירות: מכרזים ל-13 אלף יח"ד עד פברואר 2011, מרביתן בראש העין, לוד ונתניה

מנהל מקרקעי ישראל הודיע היום כי במהלך 2010 אושרה הקמתן של 19.9 אלף יח"ד, גידול של 20% לעומת 2009
לירן סהר |

במהלך שנת 2010 אישר מינהל מקרקעי ישראל עסקאות לבניית 19,976 יחידות דיור, בהשוואה ל 16,771 יחידות דיור שאושרו בכל שנת 2009, ול- 14,183 יחידות דיור בתקופה המקבילה בשנה שעברה גידול של כ- 20%.

לפי תחזית לסיום השנה המבוססת על נתוני מכרזים שפורסמו וטרם נסגרו, הצפויים להסגר עד לסוף השנה, עסקאות ללא מכרז שינוי יעוד וניצול ותוספת זכויות, יאושרו עסקאות לכ 25,000 יחידות דיור בשנת 2010 גידול של 49% במספר יחידות דיור בקרקעות המדינה וקק"ל, שהועברו בעסקאות מאושרות לבניית מגורים.

במנהל מבטיחים כי עד לסוף שנה זו יפורסם מכרז לכ-9,100 יחידות דיור וכחודשיים לאחר מכן יפורסם מכרז עבור 3,900 יחידות דיור נוספות. בין היתר נמצאים בתהליך עבודה מכרזים ל -כ- 2,400 יחידות דיור בראש העין, 1,300 יחידות דיור בפרוייקט אחיסמך בלוד, 1,140 יחידות דיור בנתניה, 720 יחידות דיור ברמלה, מכרז לכ- 521 יחידות דיור במודיעין, 450 יחידות דיור בשכונת המשתלה בתל אביב, 406 יחידות דיור בירושלים דרך חברון, 500 יחידות דיור בקרית אתא, 300 יחידות דיור בטירת הכרמל, 300 יחידות דיור בשוהם, 300 יחידות דיור בכפר סבא, 235 יחידות דיור באופקים, 213 יחידות דיור בבאר שבע, 100 יחידות דיור בירוחם, וכ- 1,000 יחידות דיור במחוז הצפון.

במנהל מוסרים כי קצב אישור התוכניות בוועדות התכנון ובפרט באזורי הביקוש, אינו תואם את קצב השיווק, כך שהמלאי התכנוני באזורי הביקוש הולך ופוחת. על פי הנתונים, בשנים 1990 2010 אושרו תוכניות לכ 131,000 יחידות דיור במחוז המרכז. מבדיקה שנערכה במינהל עולה, כי מתוך תוכניות אלו שווקו מרבית יחידות הדיור, והיתרה הינה קרקעות שבידי חוכרים ( תוכניות פינוי בינוי, חקלאים) וקרקע שיש עליה חסמי פיתוח. "קצב אישור התוכניות במינהל התכנון בוועדות הסטוטוריות באזורי הביקוש, אינו תואם את קצב העליה בשיווק, ובוודאי שלא את הביקושים, וכי המלאי התכנוני הזמין לשיווק ולבניה למגורים באזורי הביקוש פוחת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי