בלעדי

הלו"ז של לוויתן נחשף: בשבוע הבא יגיע הקידוח אל שכבת המטרה

Bizportal חושף את לוחות הזמנים המעודכנים של הקידוח במבנה "לוויתן". ב-1 בדצמבר יבוצע קידוח אל השכבה התחתונה. לצפייה בלו"ז - כנסו
תומר קורנפלד |

בעוד סערת ששינסקי ממשיכה להסעיר את סקטור הגז והנפט, במרחק של 135 קילומטרים מחופי ישראל מתנהל אחד הקידוחים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של המדינה היהודית, קידוח שעשוי לשנות את פני משק האנרגיה ולהפוך את ישראל ליצואנית של גז טבעי.

בניגוד לקידוחים יבשתיים שבהם משקיעים יכולים להגיע לאתר הקידוח, לצפות במתרחש באתר ולספור מכליות של נפט - בקידוחים המתבצעים במרחק רב מהחוף המשקיעים בד"כ אינם יודעים דבר על הנעשה על אסדת הקידוח (במקרה של ה-Sedco Express, המרחק האדיר מהרי הכרמל מקשה אפילו על המשקיעים שמסתכלים מבעד הטלסקופ).

היום חושף Bizportal מידע על התקדמות השותפות בפרוייקט הקידוח המתנהל בחשאיות מול חופי ישראל ומשרטט את לוחות הזמנים הצפויים להמשך הקידוח. ממידע שהגיע למערכת האתר, עולה כי מפעילת אסדה הקידוח, טרנסאושן, מתקדמת בקידוח בהתאם לתוכניות - וללא חריגה מלוחות הזמנים.

הקידוח שהחל ב-18 לאוקטובר וצפוי להימשך מספר חודשים מתקדם עד כה לשביעות רצון השותפות ומתקרב לשכבות המטרה הראשונות, בהן מקוות השותפות לאמת את תוצאות הסקרים הסייסמיים על פיהם במאגר ניתן יהיה להפיק 16 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז.

שכבת המטרה המרכזית של הקידוח, כפי שצוינה בעבר, נמצאת בעומק כולל של 5,095 מטר (כולל עומק המים שעומד על 1,634 מטר). שכבה זו מכונה NG10. השכבה נמצאת בחולות מגיל טרצייר-אוליגומיוקן המקבילות לחולות המאגר שזוהו בקידוחי תמר. שכבה זו, מוקפת בשתי שכבות נוספות של סלעי מאגר המהוות גם חלק משכבות המטרה למציאת גז: בין העליונה (SAND-A) לתחתונה (SAND-C) מצויה שכבת ה-NG10 המרכזית.

על פי לוח הזמנים של מפעילת האסדה: עד ה-22 בנובמבר, יום שני הקרוב, יושלמו כל ההכנות הנדרשות כדי לבצע קידוח לכיוונה של שכבת החול העליונה. במשך כשלושה ימים צפוי ציוד הקידוח לחצוב בשכבת סלע המאגר ולהגיע לחלק המרכזי - כניסה לשכבת ה-NG-10.

ב-25 בנובמבר יחל הקידוח אל תוך השכבה והוא צפוי להימשך כחמישה ימים. במקביל, צפויות השותפות לבדוק את השכבה המרכזית. מלוחות הזמנים עולה כי במשך כשבוע צפויות השותפות לאמוד את הפוטנציאל של שכבת המטרה באמצעות לקיחת ליבות ולוגים במטרה לאתר במקום סימנים של הידרוקרבונידים המעידים על קיום גז או נפט.

על מנת לזרז את התהליך ולעמוד בתחזיות שנתן מנכ"ל נובל בדבר פרסום תוצאות הקידוח עד סוף השנה, במקביל לקידוח יתבצעו, כאמור, בדיקות של לוגים חשמליים במספר נקודות בשכבות המטרה, כדי לעמוד על הפעילות החשמלית. ככל שהקידוח יעמיק, השותפות יקחו דגימות גם של ליבות משכבות המטרה, אשר יהוו את האינדיקציה המרכזית לגבי קיומם של הידרוקרבונידים בקידוח.

בשלב זה לא ברור באיזה שלב יהיה בידי השותפות מידע המצדיק דיווח מיידי לבורסה. השאלה החשובה היא האם המידע יפורסם כבר בעת הכניסה לשכבת המטרה הראשונה או רק בעת השלמת הבדיקות הנדרשות בסיום שלוש השכבות.

ב-1 בדצמבר המקדח צפוי לקדוח אל תוך השכבה התחתונה, SAND-C, בה יבצעו נוספות.

נובל לא מסתפקת בגז ורוצה גם נפט

מטרה משנית אחת היא קידוח בפרוספקט לווייתן בשכבה אוליגוקן תחתון, המצוי בעומק כולל של כ-5,800 מטר, נובל מעריכה כיום כי על בסיס המידע הסייסמי שבידיה, כי ממוצע הפוטנציאל הכלכלי של עתודות הנפט והגז הטבעי הניתנות להפקה בפרוספקט זה שווה ערך לכ-3 מיליארד חביות נפט. ההסתברות הגיאולוגית להימצאות הידרוקרבונים בפרוספקט זה הינה 17%.

בניגוד לפרסומים בעבר על פיהם ייתכן ואסדת קידוח אחרת תחליף את ה-Sedco Express בחיפוש אחר נפט, ל-Bizportal נודע כי לפחות בכל הקשור לשכבת הנפט העליונה (הפרוספקט השני) - מי שתבצע את הקידוח היא אותה אסדה.

בהמשך, צפויה נובל לבדוק את שכבת הנפט העמוקה, אולם פעילות זו לא תתבצע ככל הנראה על ידי אותה אסדה. ההערכות המוקדמות המבוססות על המידע הסייסמי מצביעות כי ממוצע הפוטנציאל הכלכלי של עתודות הנפט והגז הטבעי הניתנות להפקה בפרוספקט זה שווה ערך לכ-1.2 מיליארד חביות נפט וההסתברות למציאתם עומדת על 8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.