אופטימיות בחבס: "פועלים לאיתור הזדמנויות בישראל, במערב אירופה ובצפון אמריקה"
קבוצת חבס מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ- 62.3 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של כ- 20 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ- 425 מיליון שקל, לעומת כ- 86 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות נובע מתחילת ההכרה בהכנסות מפרויקט שדרות רוטשילד 1 אשר החלה ברבעון השלישי של שנת 2010, עם תחילת מסירת הדירות לרוכשים. מסירת יתרת הדירות צפויה להיות מושלמת ברבעון הרביעי של שנת 2010 וברבעון הראשון של 2011.
הכנסות מנדל"ן מניב מנכסי החברה בשוויץ ברבעון השלישי הסתכמו לסך של כ- 9.6 מיליון ש"ח, בהשוואה לסך של כ- 11.4 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות מנדל"ן מניב בהשוואה לאשתקד נובעת בעיקר ממכירת בניין משרדים ומסחר בבאזל בשוויץ.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ- 106 מיליון שקל, שיעור של כ- 25%, לעומת כ- 22 מיליון שקל, בשיעור דומה, לתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווחיות מההכנסה ממכירת דירות בפרויקט שדרות רוטשילד 1, אשר נמסרו ברבעון השלישי של 2010, עמד על כ-28%, להערכת החברה הרווח הגולמי מהפרויקט ושיעורו מהמחזור יעלה ברבעונים הבאים, עקב הכרה בהכנסות ממכירת דירות שנמכרו במחירים גבוהים יותר מאלה שההכנסה בגינן הוכרה ברבעון השלישי, כך ששיעור הרווחיות הממוצע בפרויקט כולו יעמוד על 32-34%, וזאת בהתאם לתחזית החברה.
הון החברה ברבעון השלישי הסתכם בכ-347 מיליון שקל, זאת לעומת כ-252.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. לחברה יתרות מזומנים והשקעה בקרנות כספיות נזילות של למעלה מחצי מיליארד שקל.
עד למועד פרסום הדוחות היקף המכירות בפרויקטים Yoo Tel Aviv
ושדרות רוטשילד 1 - הסתכם לכ- 1.920 מיליארד שקל. החברה החלה להכיר לראשונה בהכנסות מפרויקט שדרות רוטשילד 1. סך המכירות בפרויקט שדרות רוטשילד 1 הסתכם לכ- 793 מיליון ש"ח. ברבעון השלישי של 2010 הכירה החברה בהכנסות ממכירת דירות בפרויקט זה, בסך של כ- 368 מיליון. הרווח הגולמי מדירות שנמסרו בפרויקט שדרות רוטשילד 1 ברבעון זה, הסתכם בכ- 103 מיליון ש"ח, שיעור של כ- 28%.
אייל רגב, מנכ"ל הקבוצה, מסר: "היתרות הנזילות המשמעותיות שבידי החברה, אשר נובעות ממכלול המהלכים שביצענו לאחרונה, ישמשו אותנו למימוש התוכנית האסטרטגית שלנו להרחבת הפעילות ואנו פועלים ביתר שאת לאיתור הזדמנויות עסקיות בתחום הנדל"ן בישראל, במערב אירופה ולאחרונה אף בצפון אמריקה. אנו בוחנים בין היתר עסקאות לשיתופי פעולה אסטרטגיים (JV) עם חברות מקומיות בשווקים האמורים ואנו סבורים כי, בשנים הקרובות חלק משמעותי מהשקעותינו יופנה ליעדים אלו, זאת במקביל לחיפוש המתמיד אחר עסקאות והרחבת פעילות בישראל".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
