רגע האמת ב'לוויתן': חוזי ה-CFD על נובל יניבו תשואת יתר?
קדחת הגז והנפט סביב קידוח 'לוויתן' עולה מדרגה בשבועות האחרונים. בשבוע שבו ועדת ששינסקי ממליצה להעלות את שיעור התמלוגים והמשקיעים נערכים לפרסום תוצאות הקידוח נשאלת השאלה מהי הפוזיציה המתאימה ביותר שתניב את הרווח הגדול במידה והלוויתן יהיה בוננזה שתפתיע רבים.
אין מחלוקת על כך כי במידה והתוצאות יפתיעו לחיוב בצורה משמעותית, השותפות שתגיב לכך בצורה הטובה ביותר היא רציו יהש אשר זהו הנכס היחיד שלה. במקרה כזה, תגובה מתונה יותר צפויה להתקבל משותפות דלק קידוחים יהש ומשותפות אבנר יהש. גם חברות נוספות עשויות להרוויח מן המהלך כגון דלק אנרגיה (המחזיקה באבנר ובדלק קידוחים) או אפילו נובל אנרג'י.
בצד השלילי נציין, כי אם חלילה קידוח לוויתן יתברר ככישלון צורם - תגובת המניות תהיה הפוכה בסדר שלהן. התגובה השלילית החזקה ביותר תהיה ברציו אשר תאבד כמעט את כל שוויה ובסדר יורד נמצאות דלק קידוחים ואבנר ולאחריהן נמצאות קבוצת דלק ונובל אנרג'י.
אם כן, נשאלת השאלה מהי האסטרטגיה הטובה ביותר להגיע איתה לרגע האמת, רגע ההודעה על תוצאות הקידוח. קרוב לוודאי שהמשקיעים האמיצים ביותר יעדיפו להשקיע ברציו בשל התשואה הגבוהה שעשויה להניב המניה - אך יש גם אפשרות נוספת - חוזי CFD על נובל אנרג'י.
חוזי CFD הם חוזים הצמודים על מנייה (למשל נובל אנרג'י) המבטאים את שער המנייה בבורסה ומאפשרים מסחר ממונף עד פי 10 על הביטחונות. להבדיל מהשקעה באמצעות אופציית CALL שלה יש תאריך פקיעה, לחוזי CFD אין פקיעה ולכן הקונה יכול להישאר עם הפוזיצייה גם לתקופה בלתי מוגבלת.
על מנת להמחיש כיצד חוזי CFD פועלים, נבחן שתי פוזיציות בשני תרחישים שונים: אופטימי ופאסימי. נניח שבידינו 100 אלף שקלים אותם המיועדים להשקעה בקידוח לוויתן. תרחיש ראשון יהיה השקעה ישירה של כל הכסף בשותפות רציו. התרחיש השני יהיה לפצל את הכסף שווה בשווה בין רציו לבין חוזי CFD על נובל אנרג'י במינוף של פי 10. במלים אחרות, 50,000 שקל יושקעו ברציו ו-50,000 שקל נוספים יושקעו בחוזים על נובל במינוף של פי 10 - כלומר כ-500,000 שקל.
המקרה האופטימי
במקרה שבו הלוויתן מתברר כהצלחה מסחררת שותפות רציו עשויה להכפיל את עצמה פי שניים, כלומר התיק יוכפל מ-100,000 שקל ל-200,000 שקל.
בתרחיש השני - אותם 50,000 שהושקעו ברציו יהפכו ל-100,000 שקל. אולם, חוזי ה-CFD עשויים להשיג עבור המשקיע תשואה גבוהה יותר. כל עלייה של 10% במניית נובל אנרג'י תהיינה שוות ערך לעלייה של 100% ביחידת ההשתתפות של רציו. ואם נניח שנובל תעלה ב-15% לאור הממצאים, הרווח יעמוד על 75,000 שקל. במקרה כזה, תיק ההשקעות יעמוד על 225,000 שקל.
המקרה הפאסימי
במקרה שבו יתברר כי קידוח לוויתן יאכזב את המשקיעים, רציו תהיה הפגיעה ביותר, זאת לעומת נובל אנרג'י שבה הפגיעה תהיה נמוכה יותר. במקרה שכזה, נניח כי רציו תתרסק בכ-90% ונובל אנרג'י בכ-8%.
שווי התיק הראשון הכולל את רציו בלבד יעמוד לאחר ההודעה על 10,000 שקל בלבד. מנגד, התיק המשולב הכולל את רציו וחוזי CFD יעמוד על כ-15,000 שקל.
ניתן לראות, כי בשני המקרים (של הצלחה ושל כישלון) השקעה בחוזי CFD הממנפים השקעה בנובל אנרג'י, תניב תשואה עודפת על פני השקעה ישירות ברציו.
את החוזים הצמודים חוזי ה CFD ניתן לרכוש באמצעות מגוון ברוקרים בארץ ובחו"ל המאפשרים את המסחר במוצר זה.
הכותב הינו מנהל מחלקת CFD בחברת BeTrader
- 1.אחד שמבין 13/07/2011 13:09הגב לתגובה זוהמהלך הכי חכם שלי בכל החיים...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
