רגע האמת ב'לוויתן': חוזי ה-CFD על נובל יניבו תשואת יתר?
קדחת הגז והנפט סביב קידוח 'לוויתן' עולה מדרגה בשבועות האחרונים. בשבוע שבו ועדת ששינסקי ממליצה להעלות את שיעור התמלוגים והמשקיעים נערכים לפרסום תוצאות הקידוח נשאלת השאלה מהי הפוזיציה המתאימה ביותר שתניב את הרווח הגדול במידה והלוויתן יהיה בוננזה שתפתיע רבים.
אין מחלוקת על כך כי במידה והתוצאות יפתיעו לחיוב בצורה משמעותית, השותפות שתגיב לכך בצורה הטובה ביותר היא רציו יהש אשר זהו הנכס היחיד שלה. במקרה כזה, תגובה מתונה יותר צפויה להתקבל משותפות דלק קידוחים יהש ומשותפות אבנר יהש. גם חברות נוספות עשויות להרוויח מן המהלך כגון דלק אנרגיה (המחזיקה באבנר ובדלק קידוחים) או אפילו נובל אנרג'י.
בצד השלילי נציין, כי אם חלילה קידוח לוויתן יתברר ככישלון צורם - תגובת המניות תהיה הפוכה בסדר שלהן. התגובה השלילית החזקה ביותר תהיה ברציו אשר תאבד כמעט את כל שוויה ובסדר יורד נמצאות דלק קידוחים ואבנר ולאחריהן נמצאות קבוצת דלק ונובל אנרג'י.
אם כן, נשאלת השאלה מהי האסטרטגיה הטובה ביותר להגיע איתה לרגע האמת, רגע ההודעה על תוצאות הקידוח. קרוב לוודאי שהמשקיעים האמיצים ביותר יעדיפו להשקיע ברציו בשל התשואה הגבוהה שעשויה להניב המניה - אך יש גם אפשרות נוספת - חוזי CFD על נובל אנרג'י.
חוזי CFD הם חוזים הצמודים על מנייה (למשל נובל אנרג'י) המבטאים את שער המנייה בבורסה ומאפשרים מסחר ממונף עד פי 10 על הביטחונות. להבדיל מהשקעה באמצעות אופציית CALL שלה יש תאריך פקיעה, לחוזי CFD אין פקיעה ולכן הקונה יכול להישאר עם הפוזיצייה גם לתקופה בלתי מוגבלת.
על מנת להמחיש כיצד חוזי CFD פועלים, נבחן שתי פוזיציות בשני תרחישים שונים: אופטימי ופאסימי. נניח שבידינו 100 אלף שקלים אותם המיועדים להשקעה בקידוח לוויתן. תרחיש ראשון יהיה השקעה ישירה של כל הכסף בשותפות רציו. התרחיש השני יהיה לפצל את הכסף שווה בשווה בין רציו לבין חוזי CFD על נובל אנרג'י במינוף של פי 10. במלים אחרות, 50,000 שקל יושקעו ברציו ו-50,000 שקל נוספים יושקעו בחוזים על נובל במינוף של פי 10 - כלומר כ-500,000 שקל.
המקרה האופטימי
במקרה שבו הלוויתן מתברר כהצלחה מסחררת שותפות רציו עשויה להכפיל את עצמה פי שניים, כלומר התיק יוכפל מ-100,000 שקל ל-200,000 שקל.
בתרחיש השני - אותם 50,000 שהושקעו ברציו יהפכו ל-100,000 שקל. אולם, חוזי ה-CFD עשויים להשיג עבור המשקיע תשואה גבוהה יותר. כל עלייה של 10% במניית נובל אנרג'י תהיינה שוות ערך לעלייה של 100% ביחידת ההשתתפות של רציו. ואם נניח שנובל תעלה ב-15% לאור הממצאים, הרווח יעמוד על 75,000 שקל. במקרה כזה, תיק ההשקעות יעמוד על 225,000 שקל.
המקרה הפאסימי
במקרה שבו יתברר כי קידוח לוויתן יאכזב את המשקיעים, רציו תהיה הפגיעה ביותר, זאת לעומת נובל אנרג'י שבה הפגיעה תהיה נמוכה יותר. במקרה שכזה, נניח כי רציו תתרסק בכ-90% ונובל אנרג'י בכ-8%.
שווי התיק הראשון הכולל את רציו בלבד יעמוד לאחר ההודעה על 10,000 שקל בלבד. מנגד, התיק המשולב הכולל את רציו וחוזי CFD יעמוד על כ-15,000 שקל.
ניתן לראות, כי בשני המקרים (של הצלחה ושל כישלון) השקעה בחוזי CFD הממנפים השקעה בנובל אנרג'י, תניב תשואה עודפת על פני השקעה ישירות ברציו.
את החוזים הצמודים חוזי ה CFD ניתן לרכוש באמצעות מגוון ברוקרים בארץ ובחו"ל המאפשרים את המסחר במוצר זה.
הכותב הינו מנהל מחלקת CFD בחברת BeTrader
- 1.אחד שמבין 13/07/2011 13:09הגב לתגובה זוהמהלך הכי חכם שלי בכל החיים...
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
