בפסגות מזהירים: "ששינסקי זה רעידת אדמה", חותכים את ההמלצות לשותפויות הגז
ועדת ששינסקי פרסמה אתמול את דו"ח הביניים לעניין מדיניות תמלוגי הגז בישראל. בשורה התחתונה, מדובר בהעלאת שיעור השתתפות המדינה ברווחים מרמה של כ-30% כיום, לרמה של 66%, זאת באמצעות הטלת היטל מיוחד בנוסף לביטוח הטבת ניכוי האזילה וכאשר שיעור התמלוגים נותר ללא שינוי על 12.5%.
בבתי ההשקעות השונים פרסמו התייחסויות למסקנות הביניים ופסגות החלטיו שלא להמתין וחתכו את ההמלצות למרבית מניות הסקטור. "להערכתנו ההמלצות הינן בגדר רעידת אדמה בכל הנוגע לתמחור שותפויות הגז והנפט" כותב האנליסט טל שירזלי ומדגיש כי "הפגיעה הצפויה להערכתנו בתמחור מאגרי הגז הנוכחיים גבוהה ביותר".
עוד כותב שירזלי, כי "שרשור ההחלטות באופן מלא ליחידות ההשתתפות מוביל לפגיעה של עשרות אחוזים בשוויין. לכך יש כמובן להוסיף את העובדה כי בעיננו, כבר תחת משטר המס הנוכחי, מחירי השותפויות מקבוצת דלק כבר מתמחרים הצלחה ויותר מכך לפחות בכל הנוגע לתגלית גז בלווייתן. לאור זאת אנו מוצאים כי בתנאים אלו רמת הסיכון גוברת על הסיכוי ואנו מורידים את המלצותינו לתשואת חסר לאבנר, לדלק קידוחים ולדלק אנרגיה. לגבי ישראמקו, נציין כי מחירה בשוק אינו מתמחר "חלומות" אולם לאור העלייה ברמת הסיכון ופוטנציאל הפגיעה אנו מורידים המלצתנו לתשואת שוק."
יחד עם זאת, בפסגות מציינים כי מחמת העדר נתונים מספקים והסתברויות נמוכות לא תומחרו תגליות נפט במסגרת לוויתן ומציאתן עשויה לשנות את התמונה.
בפסגות מורידים את אבנר יהש ל'תשואת חסר' במחיר יעד של 1.83 שקלים לעומת מחיר שוק של 2.4 שקלים. דלק קידוחים סופגת 'תשואת חסר' במחיר יעד של 10.4 שקלים לעומת מחיר שוק של 10.25 שקלים דולק אנרגיה סופגת 'תשואת חסר' במחיר יעד של 970 שקלים לעומת מחיר שוק של 1,271 שקלים. ישראמקו מקבלת הורדת המלצה ל'תשואת שוק במחיר יעד של 49 שקלים, בדיוק מחיר השוק שלה כעת.
בשיחה עם Bizportal, אמר הבוקר ניר זוננברג, מנהל המחקר buy side במיטב, כי במידה וההמלצות תתקבלנה כפי שהן, מדובר בפגיעה בשיעור של 15% עד 25% בשווי השותפויות. זה לא אומר שזה יקרה ביום אחד אבל זו משמעות הדברים".
עם זאת, לדבריו של זוננברג, "יש לקחת את ההמלצות הללו עדיין בערבון מוגבל בגלל שזה היה דבר הועדה, לשטייניץ יש עדיין דרך ארוכה עד שהוא יעביר את ההמלצות ולא בטוח שהן יעברו כפי שהן".
קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי בכלל פיננסים, אומר הבוקר כי "נקבעה פה התיקרה מבחינת גובה התמלוגים ומפה אני מניח שיתחיל המו"מ. במידה ויהיו ירידות חדות במניות הגז - אנחנו נהיה שם בשביל לנצל את זה ולקנות".
ערן יונגר ממגדל שוקי הון מעריך כי יחידות ההשתתפות נסחרות בפרמיה גבוהה לעומת מניית דלק אנרגיה. לדבריו פער זה עשוי לנבוע מהחשש לעליית שיעור המס החל כרגע בעיקר על דלק אנרגיה. "וועדת ששינסקי לא הבדילה בין שתי ישויות מס אלו ואנו מעריכים כי רק לאחר גיבוש החלטה סופית תיתן רשות המס את דעתה על כך", ציין, "אנו ממשיכים להמליץ בשלב זה על השקעה בדלק אנרגיה לעומת השקעה בשותפויות".
ליאת גלזר, אנליסטית באקסלנס, אומרת כי "מסקנות הביניים של הועדה הינן התרחיש הגרוע ביותר והוא איננו כזה נוראי בעניינו כאשר מפה יש רק מקום להקלות והתאמות לשלבים השונים בהם נמצאים הפרויקטים. אופן יישום ההיטל מביא לכך שלא צפוי שינוי משמעותי בהיקף התשלומים למדינה בשנים הראשונות להפעלתו של מאגר משמע ההשפעה על שווים של המאגרים נמוך יחסית."
עוד אומרת גלזר, כי "אומנם לדברי חברי הוועדה חלקם של המדינה והציבור ברווח הנקי לאחר החזר ההשקעות ממכירת הגז והנפט יעלה משיעור של כשליש לכ- שני שליש במאגרים רווחים יחסית אך זאת ללא ביצוע היוון על תשלומים אלו וכידוע שקל שיש לנו ביד היום איננו שווה לשקל שנקבל מחר. למעשה, משמעות הנוסחה היא שבמאגרים בגודל בינוני/גדול יחל המיסוי לאחר 8 שנות הפקה בעוד שבמאגרים קטנים יחל תשלום המס לאחר כ-15 שנה בלבד."
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
