ועדת ששינסקי פרסמה אתמול את דו"ח הביניים לעניין מדיניות תמלוגי הגז בישראל. בשורה התחתונה, מדובר בהעלאת שיעור השתתפות המדינה ברווחים מרמה של כ-30% כיום, לרמה של 66%, זאת באמצעות הטלת היטל מיוחד בנוסף לביטוח הטבת ניכוי האזילה וכאשר שיעור התמלוגים נותר ללא שינוי על 12.5%.

בבתי ההשקעות השונים פרסמו התייחסויות למסקנות הביניים ופסגות החלטיו שלא להמתין וחתכו את ההמלצות למרבית מניות הסקטור. "להערכתנו ההמלצות הינן בגדר רעידת אדמה בכל הנוגע לתמחור שותפויות הגז והנפט" כותב האנליסט טל שירזלי ומדגיש כי "הפגיעה הצפויה להערכתנו בתמחור מאגרי הגז הנוכחיים גבוהה ביותר".

עוד כותב שירזלי, כי "שרשור ההחלטות באופן מלא ליחידות ההשתתפות מוביל לפגיעה של עשרות אחוזים בשוויין. לכך יש כמובן להוסיף את העובדה כי בעיננו, כבר תחת משטר המס הנוכחי, מחירי השותפויות מקבוצת דלק כבר מתמחרים הצלחה ויותר מכך לפחות בכל הנוגע לתגלית גז בלווייתן. לאור זאת אנו מוצאים כי בתנאים אלו רמת הסיכון גוברת על הסיכוי ואנו מורידים את המלצותינו לתשואת חסר לאבנר, לדלק קידוחים ולדלק אנרגיה. לגבי ישראמקו, נציין כי מחירה בשוק אינו מתמחר "חלומות" אולם לאור העלייה ברמת הסיכון ופוטנציאל הפגיעה אנו מורידים המלצתנו לתשואת שוק."

יחד עם זאת, בפסגות מציינים כי מחמת העדר נתונים מספקים והסתברויות נמוכות לא תומחרו תגליות נפט במסגרת לוויתן ומציאתן עשויה לשנות את התמונה.

בפסגות מורידים את אבנר יהש ל'תשואת חסר' במחיר יעד של 1.83 שקלים לעומת מחיר שוק של 2.4 שקלים. דלק קידוחים סופגת 'תשואת חסר' במחיר יעד של 10.4 שקלים לעומת מחיר שוק של 10.25 שקלים דולק אנרגיה סופגת 'תשואת חסר' במחיר יעד של 970 שקלים לעומת מחיר שוק של 1,271 שקלים. ישראמקו מקבלת הורדת המלצה ל'תשואת שוק במחיר יעד של 49 שקלים, בדיוק מחיר השוק שלה כעת.

בשיחה עם Bizportal, אמר הבוקר ניר זוננברג, מנהל המחקר buy side במיטב, כי במידה וההמלצות תתקבלנה כפי שהן, מדובר בפגיעה בשיעור של 15% עד 25% בשווי השותפויות. זה לא אומר שזה יקרה ביום אחד אבל זו משמעות הדברים".

עם זאת, לדבריו של זוננברג, "יש לקחת את ההמלצות הללו עדיין בערבון מוגבל בגלל שזה היה דבר הועדה, לשטייניץ יש עדיין דרך ארוכה עד שהוא יעביר את ההמלצות ולא בטוח שהן יעברו כפי שהן".

קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי בכלל פיננסים, אומר הבוקר כי "נקבעה פה התיקרה מבחינת גובה התמלוגים ומפה אני מניח שיתחיל המו"מ. במידה ויהיו ירידות חדות במניות הגז - אנחנו נהיה שם בשביל לנצל את זה ולקנות".

ערן יונגר ממגדל שוקי הון מעריך כי יחידות ההשתתפות נסחרות בפרמיה גבוהה לעומת מניית דלק אנרגיה. לדבריו פער זה עשוי לנבוע מהחשש לעליית שיעור המס החל כרגע בעיקר על דלק אנרגיה. "וועדת ששינסקי לא הבדילה בין שתי ישויות מס אלו ואנו מעריכים כי רק לאחר גיבוש החלטה סופית תיתן רשות המס את דעתה על כך", ציין, "אנו ממשיכים להמליץ בשלב זה על השקעה בדלק אנרגיה לעומת השקעה בשותפויות".

ליאת גלזר, אנליסטית באקסלנס, אומרת כי "מסקנות הביניים של הועדה הינן התרחיש הגרוע ביותר והוא איננו כזה נוראי בעניינו כאשר מפה יש רק מקום להקלות והתאמות לשלבים השונים בהם נמצאים הפרויקטים. אופן יישום ההיטל מביא לכך שלא צפוי שינוי משמעותי בהיקף התשלומים למדינה בשנים הראשונות להפעלתו של מאגר משמע ההשפעה על שווים של המאגרים נמוך יחסית."

עוד אומרת גלזר, כי "אומנם לדברי חברי הוועדה חלקם של המדינה והציבור ברווח הנקי לאחר החזר ההשקעות ממכירת הגז והנפט יעלה משיעור של כשליש לכ- שני שליש במאגרים רווחים יחסית אך זאת ללא ביצוע היוון על תשלומים אלו וכידוע שקל שיש לנו ביד היום איננו שווה לשקל שנקבל מחר. למעשה, משמעות הנוסחה היא שבמאגרים בגודל בינוני/גדול יחל המיסוי לאחר 8 שנות הפקה בעוד שבמאגרים קטנים יחל תשלום המס לאחר כ-15 שנה בלבד."