רבעון מוצלח לפרטנר: זינוק של 17.5% ברווח הנקי ל-309 מיליון שקל
חברת פרטנר מדווחת הבוקר (ג') על תוצאות פיננסיות טובות לרבעון השלישי של שנת 2010, עם גידול של כ-5% בהכנסות ועלייה של כ-17% ברווח. במהלך הרבעון עזב דוד אבנר את ניהול החברה ובמקומו נכנס לתפקיד יעקב גלברד.
ברבעון השלישי של שנת 2010, פרטנר רשמה הכנסות של 1.65 מיליארד שקל, גידול של 4.8% בהשוואה לרבעון המקביל אז הכניסה החברה 1.575 מיליארד שקל.
בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 309 מיליון שקל, או 1.98 שקל למניה, המשקף צמיחה של 17.5% בהשוואה לרבעון השלישי בשנת 2009 אז רשמה פרטנר רווח נקי של 263 מיליון שקל, או 1.7 שקל למניה. הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) של פרטנר הסתכם ברבעון האחרון ב-641 מיליון שקל, עלייה של 12.5%. הרווח התזרימי מהווה 38.8% מההכנסות לעומת 36.2% ברבעון המקביל. תזרים המזומנים נטו של החברה עמד על 487 מיליון שקל, המהווה עליה של 61.8%.
"לא מצאנו הרבה הפתעות בדו"ח, אבל הופתענו לטובה מרווחיות החברה", כך אמר ל-Bizportal ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בד"ש ברוקראזק בתגובה לדו"חות. יעקובי ציין כי יתכן ואנחנו מתחילים כבר לראות את פירות ההתייעלות כבר בתוצאות הרבעון השלישי. יעקובי ציין גם לטובה את תזרים המזומנים של החברה. "החברה ניצבת בפני אתגרים רבים", אמר, "אבל אם אנחנו מסתכלים על העתיד אנחנו מעריכים שהחברה שהחברה מספיק חזקה וששוק התקשורת יתכנס בסוף לכ-4 קבוצות בהן פרטנר עם סמייל 012".
מדברים פחות, אבל מכניסים יותר
בדו"ח החברה ניתן לראות שחיקה בהכנסות בשירותים המסורתיים של חברת הסלולר, אך מנגד גידול בהכנסות משירותים שלבסוף הביאו לגידול בשורה העליונה. עם זאת, ראוי לציין כי יתכן והעובדה שחלק מהחגים שנחוגו השנה ברבעון השלישי התקיימו בשנה שעברה ברבעון הרביעי השפיעה אף היא.
בעוד שמספר המנויים נטו בחברה עלה ברבעון השלישי ב-4.2% ל-3.133 מיליון, יותר אשר צפו בשוק, שיעור הנטישה של החברה גדל אף הוא ברבעון ל-5%, זאת לעומת 4.2% ברבעון המקביל אשתקד. מנויי החברה דיברו ברבעון האחרון בממוצע 361 דקות, מעט פחות מאשר ברבעון המקביל, אז הנתון עמד על 369 דקות, ירידה של 2.2%. בהתאם, גם ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ירדה ברבעון השלישי מעט ל-151 שקל לעומת 153 שקל ברבעון השלישי של 2009.
גם בבית ההשקעות IBI רואים את הדו"חות כחיוביים: "פרטנר מציגה דו"חות טובים", אמר אורי ליכט, מנהל המחקר. "למרות שוק הסלולר הרווי, החברה מצליחה באופן מפתיעה להציג צמיחה חזקה בהכנסות משירותים, צמיחה אשר נובעת בעיקר מגידול חד בהכנסות מנתונים ומ-SMS. החברה הצליחה להציג גיוס נאה של 37 אלף מנויים ככל הנראה בעקבות צירוף של מועדון הלקוחות של חבר".
גם ליכט ראה לטובה את תזרים המזומנים של החברה, "אשר נובע מהתוצאות הטובות אך גם מירידה חדה בהשקעות שהחברה מבצעת. ליכט מסביר כי "תופעה זו אופיינית מאד לפני שמבצעים השקעה ברשת חדשה כפי שפרטנר דיווחה לאחרונה. ליכט מציין שבבית ההשקעות הוא אינו חיובי במיוחד על תחום הסלולר בישראל, אך עם זאת בהחלט מעריך שפרטנר כעת היא השקעה אטרקטיבית יותר מאשר המתחרה סלקום".
התוצאות הרבעוניות של פרטנר מגיעות לאחר מספר חילופים בצמרת החברה, בעיקר עזיבתו של מנכ"ל החברה דוד אבנר ומינויו של יעקב גלברד במקומו. בנוסף, החברה הודיעה כי תבצע צעדי התייעלות על מנת להתמודד ולהקטין את השפעת הרפורמה שמקדם משרד התקשורת להורדת דמי הקישוריות.
המענה להורדת דמי הקישוריות: התייעלות והצעת חבילות חדשות
"ברבעון זה נקטנו שני צעדים משמעותיים שנועדו להבטיח שהרווחיות שלנו תמשיך לצמוח בשנים הקרובות", אמר בתגובה מנכ"ל החברה יעקב גלברג, "האחד, התקשרנו בהסכם עם אריקסון לשדרוג הרשת שלנו והשני, התקשרנו בהסכם עם 012 סמייל". גלברד ציין כי הרכישה האחרונה של החברה מהווה "צעד חשוב נוסף באסטרטגיה של פרטנר שתאפשר לה להתמקד בעסקי הליבה... אנו משוכנעים כי עסקה זו תגדיל את התחרות בשוק לרווחת הצרכנים. כתוצאה מהרכישה, ה-EBITDA המאוחד של פרטנר בטווח הבינוני צפוי לגדול בכ-350 מיליון שקל לשנה".
בדבריו, גלברד התייחס גם למאבק בין חברות הסלולר לשר התקשורת משה כחלון להורדת דמי הקישוריות: "בכל הקשור לעסקי הליבה הסלולריים שלנו, אנו מגבשים כעת תוכנית אסטרטגית אשר תמזער את ההשפעה של הפחתת תעריפי קישור הגומלין. הצעדים שפרטנר עשויה לנקוט כוללים, בין היתר: קיצוץ בעלויות, שיפור ביעילות התפעולית ואריזה מחדש של היצע המוצרים שלנו".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
