נערכת לחיפוש גז ב-'שמשון': ישראמקו נמצאת במו"מ עם חברת קידוחים לביצוע קידוח ב-2011"
יוסי לוי ושותפות ישראמקו יהש מאמינים ברישיון הימי 'שמשון', למרות שההסתברות למציאת גז במקום עומדת על 15%. בכנס שערך בית ההשקעות אפסילון ליועצים אמר מנכ"ל ישראמקו כי השותפות נמצאת במו"מ עם חברת קידוחים כדי שזו תבצע קידוח ברישיון בשנה הבאה.
נציין כי בעבר חשפה ישראמקו כי במקום קיים פרוספקט למציאת גז טבעי בהיקף של 1.5TCF. על פי תנאי הרישיון השותפות נדרשת להציג חוזה קידוח עד סוף 2010 ולהתחיל את הקידוח עד יוני 2010.
בכנס התייחס לוי גם להיתר הימי דניאל. בהקשר זה אמר לוי כי השותפות משהה פעילות של מכירת נתחים נוספים בדניאל (למעט המכירה הקטנה למודיעין). לדברי לוי, בכוונת השותפות להכניס גורם מקצועי לפרוייקט זה. לוי חזר על דברים ידועים כי ישראמקו זיהתה בסקרים מספר פרוספקטים אפשריים שכאשר יסתיימו הפענוח, יפורסמו היקפי הגז.
חלק נכבד מנאומו של לוי התייחס לתגלית הגז תמר. לוי חזר על דברי השותפות כי בכוונתן להכניס את המאגר לפעולה מלאה ומסחרית בשנת 2013. מדובר בתגלית הגז הגדולה בעולם בשנת 2009 והגדולה שנמצאה בישראל בכל הזמנים. בהינתן מחירי הגז הנוכחי, צפי ההכנסות לכל השותפות בתגלית 'תמר' עומד על 40 מיליארד דולר.
לוי סקר את ההיסטוריה שהובילה לתגלית הגז תמר. "בהתחלה הערכות דיברו על השקעה של 40 מיליון דולר בהסתברות הצלחה של 27%", נזכר לוי. "בשנת 2005 בריטיש גז שפעלה בישראל עזבה את המדינה מסיבות פוליטיות והותירה את ישראמקו לבד עם דור גז ועם בני שטיינמיץ וחיפשנו משקיעים לרישיון", הוסיף
לוי המשיך: "ישראמקו פנתה ל-100 חברות בעולם כדי להשקיע אבל אף חברה לא רצתה להשקיע. הפרוספקט היה מעולה אבל קשה היה למשוך חברות בינלאומיות גדולות בשל המעורבות שלהן עם מדינות שאין להן יחסים עם ישראל. בסופו של דבר נובל הסכימו לקידוח".
בסופו של דבר החל הקידוח, אבל העלות הכוללת שלו זינקה מ-40 מיליון דולר ל-140 מיליון דולר, בין היתר בשל העלייה במחירי ההשכרה של האסדות. ישראמקו לא קפאה על השמרים ובהמשך נקדח גם קידוח האימות תמר 2 בהשקעה של כ-80 מיליון דולר וקידוח דלית בהשקעה של 60 מיליון דולר נוספים.
כעת, הפעילות המרכזית של ישראמקו בשנה הקרובה הוא פיתוח תגלית הגז תמר כאשר השותפות נדרשות להשקיע 3 מיליארד דולר בפיתוח, כאשר חלקה של ישראמקו עומד על 862 מיליון דולר. בעוד קבוצת דלק ונובל הצליחו לארגן חבילת מימון לחלקן בקידוח, ישראמקו טרם חתמה על הסכם שכזה.
"מימון פרוייקט תמר הוא אחד המורכבים והגדולים שבוצעו אי פעם במדינת ישראל", מסביר לוי. "ישראמקו נמצאת לקראת חתימה על הסכם בלעדיות עם דויטשה בנק המשמש כיועץ פיננסי ומארגן הקונסורציום".
פרטי ההסכם המתגבש דיי מוכרים. בתחילה תקבל ישראמקו מימון ביניים בהיקף ש ל350 מיליון דולר לתקופה של 3 שנים (Bridge). בהמשך יידרש מימון פרוייקטלי בהיקף של 400 מיליון דולר לתקופה ארוכה בכפוף לחתימה על חוזים למכירת גז ובמחיר מינימלי.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
