פישר מגביר את הלחץ על שוק הדיור: מייקר משמעותית את המשכנתאות הממונפות
נגיד בנק ישראלי, הפרופ' סטנלי פישר, ממשיך להפעיל את כובד משקלו על מנת להביא לריסון העלייה במחירי הדירות. היום הודיע בנק ישראל על צעדים נוספים להקשחת תנאיי המשכנתאות. ב-8 החודשים הראשונים של 2010 נלקחו בישראל משכנתאות בהיקף של 31.3 מיליארד שקלים וזאת אל מול משכנתאות בהיקף של כ-34 מיליארד שקלים שנלקחו ב-2009 שהייתה שנה רותחת בשוק הנדלן. בתוך כך, מחירי הדירות המשיכו לעלות. בזה מנסה גם היום בנק ישראל להילחם.
ראשית נזכיר כי אין זו הפעם הראשונה שפישר מוציא שורת הנחיות לבנקים בעניין זה, לפני מספר חודשים (בסוף חודש מאי) הוציא בנק ישראל הנחיה לבנקים בעניין גובה ההון העצמי לצורך תשלום המשכנתא והעלה את הדרישה מ-30% ל-40%.
במסגרת ההנחיות החדשות, נדרשים התאגידים הבנקאיים להגדיל את הקצאת ההון בגין הלוואות לדיור בריבית משתנה שאושרו החל מיום 26.10.2010, אשר שיעור המימון בהן במועד העמדת האשראי (היחס שבין החוב לבין שווי הנכס) גבוה מ- 60%, והיחס בין חלק ההלוואה לדיור שהועמד בריבית משתנה לבין סך ההלוואה שווה ל-25%, או יותר. הלוואות העומדות בתנאים אלו ואשר שוקללו ב-35% או ב-75% ישוקללו לצרכי דרישות הקצאת הון החל ממועד זה ב-100%.
הערכה היא שההנחיה הנוכחית נוגעת ל-15% עד 20% מנוטלי המשכנתאות כאשר באופן כללי כ-50% מהמשכנתאות ניתנות עד למינוף של 60% אך ישנם מספר תנאים שלפיהן פועל המפקח ובינהן אלו שלוקחים משכנתאות במינוף של פחות מ-800 אלף שקלים או אלו בעלי זכאות משרד השיכון, כלומר זוגות צעירים. (ראה תרשים זרימה). עוד נציין בעניין זה כי המשכנתא הממוצעת כיום בישראל עומדת על מימון של קרוב ל-600 אלף שקלים וגם זו עלייה משמעותית לעומת מימון של כ-510 אלף שקלים בשנת 2009. המשמעות היא שהלווה הממוצע לא יספוג את התייקרות המשכנתא, אלא רק אלו שלוקחים משכנתא במימון גבוה, כלומר במינוף גבוה.
כאשר עושים את החישוב, מגיעים למסקנה כי היעד של בנק ישראל הוא אלו שרוכשים דירות במחיר של כ-1.3 מיליון שקלים ומשתמשים במינוף גבוה (מעל 60%). ייתכן כי חלק לא קטן מאותו קהל מטרה הוא רוכשי הדירות להשקעה. הערכה היא שכמות הדירות הנרכשות לצורך השקעה ירדה לאחרונה לרמה של 24% מכלל הדירות.
עם זאת, מתוך כוונה להימנע מפגיעה בציבור המשתכנים בכללותו, ההנחיות לא יחולו על הלוואות לדיור שבעת העמדתן עמדו על סך נמוך מ- 800 אלף שקל. נוסף על כך, הן לא יחולו על הלוואות לדיור שנלקחו על ידי מי שזכאי להטבה בלקיחת משכנתה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון.
ההוראה חלה על לוקחי המשכנתאות החל ממחר ולא באופן רטרואקטיבי כאשר המטרה היא לטפל בצד הביקוש (לא בצד ההיצע). רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, אמר בשיחת ודעיה שהתקיימה הערב כי "הבעיות בשוק הדיוק לא נפתרו עדיין ואנחנו פועלים בעניין. עליית מחירי הדירות השנה הן 19% לפי הלמ"ס, כאשר אני רואה מצב כזה אני מתחיל לדאוג. אני לא אומר שזה מבשר משבר אבל זה צצריך צעדי מניעה".
מבנק ישראל נמסר במסמך הרישמי כי ימשיך ולעקוב אחר הסיכון בענף, לבחון את הצורך בהמשך הצעדים שננקטו ובצורך בנקיטת אמצעים נוספים, ככל שיידרש.
על מי חלה ההוראה? ראו תרשים זרימה:
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
