פישר מגביר את הלחץ על שוק הדיור: מייקר משמעותית את המשכנתאות הממונפות
נגיד בנק ישראלי, הפרופ' סטנלי פישר, ממשיך להפעיל את כובד משקלו על מנת להביא לריסון העלייה במחירי הדירות. היום הודיע בנק ישראל על צעדים נוספים להקשחת תנאיי המשכנתאות. ב-8 החודשים הראשונים של 2010 נלקחו בישראל משכנתאות בהיקף של 31.3 מיליארד שקלים וזאת אל מול משכנתאות בהיקף של כ-34 מיליארד שקלים שנלקחו ב-2009 שהייתה שנה רותחת בשוק הנדלן. בתוך כך, מחירי הדירות המשיכו לעלות. בזה מנסה גם היום בנק ישראל להילחם.
ראשית נזכיר כי אין זו הפעם הראשונה שפישר מוציא שורת הנחיות לבנקים בעניין זה, לפני מספר חודשים (בסוף חודש מאי) הוציא בנק ישראל הנחיה לבנקים בעניין גובה ההון העצמי לצורך תשלום המשכנתא והעלה את הדרישה מ-30% ל-40%.
במסגרת ההנחיות החדשות, נדרשים התאגידים הבנקאיים להגדיל את הקצאת ההון בגין הלוואות לדיור בריבית משתנה שאושרו החל מיום 26.10.2010, אשר שיעור המימון בהן במועד העמדת האשראי (היחס שבין החוב לבין שווי הנכס) גבוה מ- 60%, והיחס בין חלק ההלוואה לדיור שהועמד בריבית משתנה לבין סך ההלוואה שווה ל-25%, או יותר. הלוואות העומדות בתנאים אלו ואשר שוקללו ב-35% או ב-75% ישוקללו לצרכי דרישות הקצאת הון החל ממועד זה ב-100%.
הערכה היא שההנחיה הנוכחית נוגעת ל-15% עד 20% מנוטלי המשכנתאות כאשר באופן כללי כ-50% מהמשכנתאות ניתנות עד למינוף של 60% אך ישנם מספר תנאים שלפיהן פועל המפקח ובינהן אלו שלוקחים משכנתאות במינוף של פחות מ-800 אלף שקלים או אלו בעלי זכאות משרד השיכון, כלומר זוגות צעירים. (ראה תרשים זרימה). עוד נציין בעניין זה כי המשכנתא הממוצעת כיום בישראל עומדת על מימון של קרוב ל-600 אלף שקלים וגם זו עלייה משמעותית לעומת מימון של כ-510 אלף שקלים בשנת 2009. המשמעות היא שהלווה הממוצע לא יספוג את התייקרות המשכנתא, אלא רק אלו שלוקחים משכנתא במימון גבוה, כלומר במינוף גבוה.
כאשר עושים את החישוב, מגיעים למסקנה כי היעד של בנק ישראל הוא אלו שרוכשים דירות במחיר של כ-1.3 מיליון שקלים ומשתמשים במינוף גבוה (מעל 60%). ייתכן כי חלק לא קטן מאותו קהל מטרה הוא רוכשי הדירות להשקעה. הערכה היא שכמות הדירות הנרכשות לצורך השקעה ירדה לאחרונה לרמה של 24% מכלל הדירות.
עם זאת, מתוך כוונה להימנע מפגיעה בציבור המשתכנים בכללותו, ההנחיות לא יחולו על הלוואות לדיור שבעת העמדתן עמדו על סך נמוך מ- 800 אלף שקל. נוסף על כך, הן לא יחולו על הלוואות לדיור שנלקחו על ידי מי שזכאי להטבה בלקיחת משכנתה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון.
ההוראה חלה על לוקחי המשכנתאות החל ממחר ולא באופן רטרואקטיבי כאשר המטרה היא לטפל בצד הביקוש (לא בצד ההיצע). רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, אמר בשיחת ודעיה שהתקיימה הערב כי "הבעיות בשוק הדיוק לא נפתרו עדיין ואנחנו פועלים בעניין. עליית מחירי הדירות השנה הן 19% לפי הלמ"ס, כאשר אני רואה מצב כזה אני מתחיל לדאוג. אני לא אומר שזה מבשר משבר אבל זה צצריך צעדי מניעה".
מבנק ישראל נמסר במסמך הרישמי כי ימשיך ולעקוב אחר הסיכון בענף, לבחון את הצורך בהמשך הצעדים שננקטו ובצורך בנקיטת אמצעים נוספים, ככל שיידרש.
על מי חלה ההוראה? ראו תרשים זרימה:
.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.