אומ"ץ: "נתניהו בניגוד עניינים חמור"; משרד רה"מ: "התמלוגים לא קשורים לשעיה סגל"
פורסם לראשונה: 12:45; עדכון אחרון: 14:45
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב היום למכתב שנשלח אליו מתנועת אומ"ץ בעניין ניגוד העניינים שלכאורה קיים בתפקידו הכפול של יועץ ראש הממשלה שעיה סגל, המועסק גם על ידי איש העסקים יצחק תשובה.
בתנועת אומ"ץ טענו במכתב הממוען לראש הממשלה כי קיים חשש לניגוד עניינים לכאורה בשל פעילותו של סגל כיועץ לראש הממשלה ולאיש העסקים יצחק תשובה, זאת ברקע לפעילות ועדות במינוי הממשלה ובכנסת הדנות בעניין התמלוגים שמעבירות חברות חיפושי הנפט והגז למדינה - חברות שחלקן נמצאות בשליטתו של תשובה.
בהודעה שפרסם משרד ראש הממשלה בשמו של נתניהו נאמר כי "שעיה סגל מעולם לא פנה ולא העלה ולא שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא כלשהו שקשור לתחום הגז הטבעי או התמלוגים", כך הודעת משרד ראש הממשלה. נושא זה נידון אך ורק במסגרת הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, ובראשם ועדה מקצועית עצמאית שתגיש את המלצותיה לראש הממשלה. גם ההחלטה לגבי תפקיד יו"ר ועדת הכלכלה אינה קשורה לשעיה סגל, אלא לשיקולים של סיעת הליכוד בכנסת, ואין לו שום השפעה עליה".
נציין כי בעוד שהמשרד ענה לאומ"ץ שלסגל לא הייתה השפעה כלשהי על פעילות הועדות או מאחורי קבלת החלטות שונות, אין ההודעה עונה לעצם החשש לניגוד עניינים בהם נמצא ראש הממשלה מעצם תפקידו הכפול של סגל.
במכתב ששלחה הבוקר תנועת אומ"ץ, בראשותו של היו"ר אריה אבנרי לראש הממשלה בנימין נתניהו, אבנרי טוען כי נתניהו נמצא לכאורה "במצב אסור של ניגוד עניינים חמור". "אנו עדים למצב מוזר, הכרוך, לכאורה בניגוד לחוק, בניגוד עניינים בו אתה מצוי בגלל פעילותו של הלוביסט שעיה סגל", כותב לרה"מ.
אבנרי מציין במכתבו כי אין זה משנה אם שיקול הדעת של פקיד ציבור כזה או אחר היה ראוי או לא וכי יש למנוע מצב העלול להנשפיע לרעה על שיקול דעתו. אבנרי מדגיש כי הכללים אוסקים על בעל תפקיד אף להימצא במצב בו קיים חשש סביר לניגוד עניינים.
ניגוד העניינים הוא כאמור בשל פעילותו הכפולה של שעיה סגל, כיועץ אסטרטגי לראש הממשלה ורעייתו, לפי עדותו שלו, במקביל לתפקיקו כיועץ אסטרטגי לאיש העסקים יצחק תשובה במסגרת מאבק חברות הגז והנפט נגד העלאת שיעור התמלוגים שמעבירות למדינה.
במכתבו אבנרי גם רומז להשלכות אפשריות של ניגוד עניינים, כאשר מציין כי נתניהו סרב למינויו של ח"כ שאמה (ליכוד) ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת והציע לו תפקיד חלופי כסגן שר, זאת בניגוד להסכמה בעת הקמת הקואליצייה. נזכיר כי ועדת הכלכלה דנה בסוגיית התמלוגים וח"כ שאמה בעד העלאתם, בניגוד כמובן לעמדת החברות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
