בקוקירמן רואים אפסייד של מעל 400% בביונדווקס, "תהווה יעד לרכישה"
האם קיים דיסקאונט עמוק במיוחד בחברת הביוטכנולוגיה ביונדוקס? סקירה שהוכנה על ידי בית השקעות קוקירמן (ומנוהל על ידי אדוארד קוקירמן) והגיעה לידי מערכת Bizportal נוקבת במחיר יעד מרשים, ואולי אף דמיוני של 15 שקל למנייה לשנה הקרובה.
בהתחשב בעובדה שאת יום המסחר האחרון חתמה מניית החברה בעלייה של 5% למחיר של 2.9 שקל למניה, מדובר בתשואה פנומנאלית ופוטנציאלית של למעלה מ-400% וליתר דיוק 416%. חשוב לציין כי מדובר בסקירה שהוכנה בקוקירמן לפני כחודשיים, כשמחיר המניה עמד על 2.21 שקל למניה ומאז השלימה המניה מהלך מרשים של כ-30%. אך מבירור שערך Bizportal ביום חמישי האחרון עם בית ההשקעות עולה כי כל הנחות המודל עומדות בעינן ובית ההשקעות עומד מאחורי ההמלצה.
חברת הביוטכנולוגיה ביונדווקס עוסקת בפיתוח חיסון אוניברסלי לשפעת על בסיס הטכנולוגיה של פרופ' רות ארנון ממכון ויצמן אשר פיתחה גם את תרופת הקופקסון המצליחה של טבע. החיסון אותו מפתחת החברה נועד להקנות הגנה כוללת כנגד שפעת עונתית ומגפתית. החברה נכנסה לתודעת הציבור בשנה האחרונה בעקבות התפרצות שפעת החזירים.
המלצת בית ההשקעות, המוכר יותר בשוק האירופי מאשר הישראלי, על חברת ביונדווקס באה על רקע ציפייה לתוצאות ניסוי חיסון שלב ב' שהחל באוגוסט השנה. תוצאות הניסוי צפויות עד אמצע 2011. בסקירתו סבור האנליסט ד"ר לורנט צ'ופ (Laurent Choppe) כי הצלחה בניסוי תוביל לרכישה של ביונדווקס ע"י חברת פארמה או חברת ביוטק גדולה שמבקשת לחזק את מעמדה בשוק החיסונים או להיכנס לתחום.
בית ההשקעות קוקירמן נוסד בשנת 1993 ומתמחה בהשקעות באירופה. ממעונו בישראל הוא מספק מערך מלא של שירותי בנקאות השקעות, כולל מימון, ניהול נכסים, גיוס כספים ומתן ייעוץ אסטרטגי לחברות ישראליות ואירופיות. עד כה בית ההשקעות היה מעורב בעסקאות בשווי 3 מיליארד לירות שטרלינג. בנוסף, בית ההשקעות מחזיק בקרן הפרייבט אקוויטי קטליסט.
עד כמה גדול השוק אליו פונה ביונדווקס? בסקירה כותב צ'ופ כי להערכתו שוק החיסונים לשפעת (עונתית ומגפתית) יגיע ל-8 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2014. היתרון של ביונדווקס נובע מן העובדה כי החיסון אוניברסאלי של החברה מתקדם יותר מאשר כל החברות המתחרות.
השווי אותו גוזר צ'ופ לחברה מבוסס בין היתר על השוואה לחברות ציבוריות אמריקניות המפתחות חיסונים והשווי שלהן. ניתוח זה גוזר שווי שוק של 515 מיליון שקל (135 מיליון דולר) שהם 15 שקל למניה. בעתיד מעריך האנליסט כי אם הניסוי אותו עורכת החברה יהיה מוצלח ותחתם עסקת שותפות לאחריו, שווי החברה יהיה בין 1.6-1.9 מיליארד שקל (420-500 מיליון דולר).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
