בלילה שבו מטוסי ה-F-35 של חיל האוויר חצו את שמי איראן בדרכם לתקוף מתקני גרעין ומפקדות צבאיות, מבצע חשאי, שקט ומדויק כבר התנהל על הקרקע. עשרות צוותים חמושים ברחפנים זעירים ומטעני נפץ קטלניים הכו בלב מערך ההגנה האיראני, סללו את הדרך לתקיפה האווירית והבטיחו לישראל עליונות אווירית כמעט מוחלטת.  כך חשף ה"וול סטריט ג'ורנל" בדיווח ממקורות מודיעיניים ששופכים אור על הפעולה המבצעית שהייתה ליריית הפתיחה של מבצע "עם כלביא" מה שמסתמן כמהלך מודיעיני-מבצעי מבריק של המוסד שהפך את הקרב על השמיים לניצחון ישראלי מוחץ.

שנים של תכנון, חודשים של חדירה

אנחנו רגילים להיות אלו שמגיבים. רוב מערכות ישראל - ממלחמת יום הכיפורים ועד למלחמת השביעי באקוטובר "חרבות ברזל" שפרצה בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על בסיסי ויישובי העוטף, החלו כתגובה למתקפות פתע מצד מדינות ערב שתמיד ניסו לגייס את אפקט ההפתעה לטובתם, אבל הפעם הסיפור הוא שונה. 

הפעם, התהפכו היוצרות. במבצע "עם כלביא" ישראל יצאה ביוזמה נועזת וחסרת תקדים לנטרל את האיום הגרעיני הקיומי של משטר האייתוללות, שהתקרב באופן מסוכן לנקודת האל-חזור.

המבצע המודיעיני-מבצעי לא היה פעולה ספונטנית אלא תוצר של שנים של תכנון קפדני וחודשים של הכנות מבצעיות. על פי הוול סטריט ג'ורנל המוסד הצליח להחדיר לאיראן מאות רחפני קוואדקופטר רחפנים פשוטים יחסית, אבל קטלניים, מצוידים במטעני נפץ שניתן להפעיל מרחוק או כשהרחפנים נוגעים במגע ישיר עם המטרות. 

• המספר היומי - 180 אלף דולר. מי מקבלת את הסכום הזה ועבור מה?
• הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הציוד הוברח דרך ערוצים מתוחכמים: מזוודות, מכולות מסחריות ומשאיות מטען, לעיתים תוך ניצול חברות סחר תמימות לכאורה וסוכנויות הובלה מקומיות שלא היו מודעות לתפקיד שהם מילאו במבצע. מערכות שיגור, רכיבי GPS מוצפנים, סוללות ייעודיות וחלקים אלקטרוניים הועברו באותה דרך, תוך ניצול חולשות במערכת הלוגיסטית האיראנית.

לאחר שהציוד הגיע לאיראן, סוכני המוסד, שפעלו תחת כיסוי עמוק, אספו את החלקים והעבירו אותם לצוותים שהוכשרו מראש במדינות שלישיות – ממזרח אירופה, דרך דרום אמריקה ועד אפריקה. ראשי הצוותים, שהוכנסו לאיראן בשיטות חשאיות, הכשירו צוותים מקומיים שהפעילו את הרחפנים בשטח. "המוסד הפגין כאן יכולת תכנון לוגיסטי ברמה יוצאת דופן", ציינו מקורות ב-WSJ, "תוך ניצול יצירתי של ערוצי מסחר בינלאומיים ושיתופי פעולה לא מודעים מצד גורמים איראניים". התכנון המוקפד אפשר לישראל לבנות מערך מבצעי סמוי בתוך שטח אויב, תוך שמירה על חשאיות מוחלטת.

המטרה: שיתוק מערך ההגנה האווירי והטילים

המשימה המרכזית של המבצע הייתה להבטיח חופש פעולה אווירי לחיל האוויר הישראלי. הצוותים התמקמו סביב עשרות אתרים קריטיים ברחבי איראן: מערכות הגנה אווירית, משגרי טילים בליסטיים, מחסני תחמושת ואזורי לוגיסטיקה של משמרות המהפכה. בליל התקיפה בחמישי, בסנכרון מבצעי עם הטייסות שהיו בדרכן לתקוף את אתרי הגרעין, שיגרו הצוותים רחפנים מתוך משאיות שהיו תחת הסוואה, חלק מהן היו טנדרים לבנים שלא עוררו שום חשד ושחנו בקרבה לאתרי מערכות ההגנה האוויריות, ופגעו בסוללות נ"מ ומשגרי טילים עוד לפני שהאיראנים הספיקו להפעיל אותן. 

• רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
• "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

תמונות שהופצו בתקשורת האיראנית חשפו את עומק החדירה. המשאיות והטנדרים שננטשו מטרים ספורים ממערכות ההגנה לא רק שיתקו את יכולת ההתגנוננות האיראנית אלא גם פגעו אנושות בכבוד הלאומי המנופח.

אתרי ההגנה האסטרטגיים שנבנו במשך שנים כדי להתמודד מול תרחיש התקיפה בו המטוסים הישראלים יגיחו בשמי איראן, אותם האתרים, שתוכננו לסגור את השמיים נוטרלו מהקרקע, משאירים את האיראנים חשופים ומבולבלים מול הישג מודיעיני ומבצעי חסר תקדים.

לקחים מאוקראינה

המבצע הישראלי מגיע שבועות ספורים לאחר מתקפה דומה שביצעה אוקראינה נגד רוסיה. בה הוחדרו רחפנים דרך מכולות והתקיפו בסיסי חיל אוויר רוסיים תוך פגיעה מערכתית במפציצים ומטוסים שחנו על הקרקע. 

בדומה לאוקראינה, ישראל הסתמכה על טכנולוגיה זמינה וזולה - רחפני קוואדקופטר פשוטים - אבל היצירתיות המודיעינית והתכנון המבצעי הפך את אותם רחפנים קטנים לקטלניים. 

"המלחמות של המאה ה-21 מוכרעות לא רק על ידי צבאות סדירים, אלא על ידי סוכני שטח וטכנולוגיה זולה שמצליחה לנצל חולשות לוגיסטיות" מציין העיתון כשהוא משווה בין שני המבצעים. המבצע הישראלי ממשיך קו פעולה מוכר של המוסד באיראן: ב-2022 תקפה ישראל אתר ייצור רחפנים בקרמנשאה באמצעות רחפנים נושאי חומר נפץ, אותה תקיפה שבוצעה מתחת לרדאר מאזור כורדיסטאן העיראקי הצליחה להשמיד מאות כטב"מים. ב-2023 שלושה כטב"מים מתאבדים תקפו מפעל תחמושת באספהאן, שניים מהם יורטו אבל השלישי פגע בגג המבנה והסב נזק משמעותי במשטר ניסה להסתיר. אבל הפעם, היקף המבצע והשילוב של פעילות קרקעית ואווירית היו חסרי תקדים.

המבצע הישראלי הדגים איך טכנולוגיה פשוטה יחסית, בשילוב עם תכנון מודיעיני מבריק, יכולה לשנות את מאזן הכוחות במלחמה מודרנית. היכולת להחדיר ציוד זול ולפעול בחשאיות בתוך שטח אויב הוכיחה כי המלחמה המודרנית כבר לא מסתמכת רק על כוח אווירי או צבאי מסורתי, אלא על שילוב של יצירתיות, טכנולוגיה ומודיעין.

החשיפה של מבצע המוסד כנשק פסיכולוגי

בניגוד למבצעי המוסד שנשארים לרוב חסויים במשך שנים, הפעם החשיפה המהירה של פרטי המבצע הייתה חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה. החשיפה המהירה של פרטי המבצע, פחות מיום אחרי הביצוע שלו, היא חלק מלוחמה פסיכולוגית מתוכננת היטב. סימה שיין, לשעבר בכירה במוסד וכיום ראש תחום איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי מסרה לעיתון: "אחרי מבצע שכזה אף בכיר איראני לא יכול להרגיש בטוח. הנזק הוא לא רק פיזי, אלא גם פסיכולוגי זו הידיעה המשתקת שישראל נמצאת עמוק בתוך המערכת". חשיפת המבצע זרעה פחד וחוסר ודאות בקרב ההנהגה האיראנית שהבינה איך הסוכנים מטיילים להנאתם ברחובות הבירה ועושים בה כרצונם.

אפשר ללמוד על גודל ההפתעה מהתגובה המיידית האיראנית. התגובה הראשונה כללה ירי של כ-200 טילים בלבד שרובם יורטו אבל חלקם פגעו וגרמו להרג של 3 אזרחים, על אף האבדות התגובה הזאת נחשבה למתונה בהרבה ממה שציפו בישראל. "ציפינו להרבה יותר", ציינה שיין, "אבל זה לא אומר שלא נראה תגובה חריפה יותר בהמשך".

ואכן, ההתאוששות המהירה של המשטר הוכיחה כי תחושת חוסר האונים כנראה הייתה זמנית. בלילות האחרונים שיגרה איראן מאות טילים בליסטיים, כולל טילים היפרסוניים, במתקפה שמעידה על הנחישות שלהם להחריף את העימות ולגרום לאבדות גדולות בנפש. ההצלחה של המוסד במבצע הפתיחה הייתה מרשימה וחד-משמעית, אבל כשהאבק שוקע והמערכה נמשכת אנחנו צריכים לבחון איך תתפתח הדינמיקה האסטרטגית בין ישראל לאיראן. אמנם המהלך הנועז פתח את שמי טהרן ומאפשר למטוסינו לטווח את מוסדות המשטר והנכסים האסטרטגיים אבל נראה כי המערכה רחוקה מלהסתיים.