ויינשטיין בכנס Bizportal: "ההשקעה מס' 1 היא הזהב, תוך שנתיים מחירו יוכפל"
אתר Bizportal ערך היום כנס גולשים מיוחד בו השתתפו בכירים מקהילת שוק ההון. במסגרת הנואמים, נשא דברים מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, יעקב וינשטיין, שדיבר על המשבר הפיננסי והשפעותיו על הכלכלה העולמית ושוקי המניות.
"המצב היום מאוד דומה למה שראינו ב-1930. מדובר במשבר פיננסי שלא רק שגרם להאטה אלא גרם להפסקה של הפעילויות", כך אמר וינשטיין בפתח הדברים.
"כל מי שפועל בכלכלה מהצרכן הקטן אל החברות הקטין את המינוף (Deleverage). ברור לכולם שאנחנו נמצאים במיתון עמוק. ב-2008 כל המחירים ירדו והשנה מגיעה ההתמודדות של כולם עם מחזור החוב. דבר שלא יכול להתבצע כפי שהתבצע בעבר, כיוון שהשחקנים הפועלים בשוק הם לא אלו שהיו בעבר. בנקים וחברות קרסו והביאו לכך שלצד הממן אין את אותו הכסף שהיה לו בעבר", הוסיף עוד מנהל ההשקעות הראשי במגדל.
"השנה תאופיין בקרבות על מחזור החוב, בין הקונצרנים הגדולים, מה שמכונה טייקונים, לבין הבנקים. כל אחד מושך לכיוון שלו והפעם בשונה מבעבר גם הממשלות הם צד בעניין".
"חשוב להבין שאין לנו מושג מתי יסתיים תהליך הקטנת המינוף. מה שבטוח זה לא הולך לקרות בחודשים הקרובים. במקרה הטוב זה בתחילת 2010".
"צריך להתכונן להתאוששות ב-2010"
"אבל להתאוששות בשנת 2010/11 צריך להתחיל להתכונן עכשיו", הסביר וינשטיין. "ההישרדות והערכות לקראת היציאה מהשפל והחזרה לצמיחה היא מה שצריך לעשות עכשיו. צריך להבין שהפעם בשונה מהעבר לא תהיה יציאה בצורה של V. כי אין כאן את הבנקים שיספקו מימון לצורך ההשקעות".
איפה לשים את הכסף? וינשטיין טוען שההשקעה מס' 1 היא הזהב. "זה המטבע החדש, כבר לא מדובר רק בסחורה. הזהב יחליף את המטבעות המודפסים. כולם היום מדפיסים ללא כיסוי. דבר שיגרום למשקיעים לברוח לעבר הזהב. צריך להבין שלא מדובר בהשקעה בתכשיטים. הזהב סגר כל שנה מאז 2001 בעלייה ואני מאמין שבקרוב מאוד נראה אותו נוגע ב-1000 דולר ועד 2012 הוא עוד יכפיל את עצמו ויעבור את ה-2000 דולר".
"כדי לשמור על הכסף צריך להשקיע בזהב ולא רק בגלל האינפלציה".
"מטבעות? הדולר עומד לקרוס"
מה יהיה עם הדולר? "בטווח הקצר הוא צפוי להמשיך להתחזק. צריך לשכוח מרמות של 3.5 ולהתחיל להכיר את ה-4.5 שקל לדולר", אומר וינשטיין. "אך בהמשך הדולר החזק יקרוס סימנים שכבר מתחילים לראות באירו. היין היפני זה כבר סיפור אחר. הוא ההשקעה הטובה היום אחרי הזהב. היין יהיה חזק יחסית למטבעות של האירו, סטרלינג. היתרון הגדול שלו הוא שיש להם (ליפן) חובות עצומים פנימה ופחות כלפי חוץ. היסטורית הוא מפלט טוב כאשר רוצים להגן על הכסף".
"את הדולר נראה בעתיד מתרסק ובמיוחד מול הזהב. האמריקנים זורקים דולרים לחור שחור. יש להם צורך לדאוג לכל כך הרבה חברות ואזרחים. ההדפסה תביא לאינפלציה, אך בישראל אתה נקרע היום בין רצון להיות במוצר שקלי לבין מצב בו אתה יודע שבעתיד תהיה אינפלציה".
וינשטיין התייחס גם למהלך של בנק ישראל והעיתוי שלו : "בנק ישראל עשה מהלך לא במקום, דבר שבסופו של דבר יביא לנו לחץ אינפלציוני. שום דבר במצב הנוכחי לא יעזור. לא בנושא הזה. כאשר אגרות החוב נסחרו בתשואות של 40% באוקטובר, בנק ישראל לא דיבר עליהן. כעת כאשר התשואה כבר ירדה הוא נזכר לדבר ולעשות, כדי להוריד את התשואה. אני לא רואה כאן היגיון וזה מהלך שיעלה לנו יקר".
"התשואות אפסיות בבנקים - השקיעו באגרות חוב"
"השקעה הטובה השנייה היא אגרות חוב. היום, אנחנו מקבלים היום תשואות אפסיות בבנקים. למרות העליות בשוק האג"ח הקונצרני ולמרות שההזדמנות של נובמבר לא תחזור ב-100 השנים הקרובות, גם היום יש הזדמנויות באג"ח הקונצרני. אך צריך לבדוק אגרות אחת, אחת ולבחור כאלו שלא מסובכות במשבר במזרח אירופה. למה מזרח אירופה, כי המצב שם בעייתי מאוד, מאחר שהכל קשור שם למימון בנקאי. אני בספק אם הרוסים יצלחו בשלום את המשבר הזה ולא יבוא עוד משבר בסביבתם", הוסיף עוד וינשטיין.
"בארה"ב ניתן לראות עוד אג"ח קצרות של חברות מבוססות שאפשר לקנות אותם בשקט, כאלו שיתנו לנו תשואה יפה בטווח הקצר, (פדיון עד 2012). שוק המניות עדיין לא רלוונטי. אני חושב שבחודשים הקרובים נראה עוד ירידות בשוק המניות לא רק בארץ אלא בעולם כולו. הסיבה לכך היא שאין לנו מושג לאיזה רמה של רווחיות יגיעו החברות המסחריות ולכן יש עוד לאן לרדת. אני מדבר על חברות כגון פרוקטר אנד גמבל ו-AT&T".
"בבורסה בארץ, בין היתר בגלל הייחודיות שלה, אנחנו מקבלים חוזקה הרבה יותר גדולה מאשר מה שהיה מתבקש אם השוק הזה היה חלק מעולם ההשקעות המלא".

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.