שבירות שיאים במחירי הסחורות החקלאיות, עד מתי?

בחודשים האחרונים נוכחנו לראות עליות מחירים קיצוניות במחירי החוזים העתידיים על התבואות וכמעט בכל מחירי הסחורות (אנרגיה, מתכות, סחורות רכות כמו קפה וסוכר וכו'). מחירי התבואות החקלאיות מורכבים בעיקר מחיטה, תירס, אורז, פולי סויה ושעורה. סחורות אלו הן מזון בסיסי עבור אוכלוסיית העולם והמעמד הנמוך מושפע מהן בצורה מוחלטת.

כל עלייה או ירידה במחירי תבואות אלו משפיעה באופן מיידי על אוכלוסיות עניות ברחבי העולם ולצערנו כבר ראינו שביתות בארגנטינה, ומהומות באפריקה על רקע שבירות השיאים האחרונות במוצרי מזון אלו ובעיקר בשל עליית מחירי האורז בשבועות האחרונים.

ארגון ה- FAO ( ארגון המזון והחקלאות של האו"ם) מסר כי בשנת 2007 עלו מחירי המזון ב- 40% לעומת 9% בשנת 2006 ובמידה ומחירי התבואות החקלאיות ימשיכו לעלות בקצב הנוכחי בשנת 2008 , נראה את המשך מגמת ההתייקרויות בסחורות אלו על אף המחירים הגבוהים.

לכל סחורה מבין הסחורות החקלאיות יש את הסיבות שלה לעליות המחירים, למשל האורז עלה לאחרונה בעיקר בשל החשש של המדינות המייבאות אורז, כי ייצוא האורז ייקטן משמעותית והביקוש יהיה גבוה מן ההיצע בעיקר בשל ביקושי שיא מקומיים במדינות המייצאות ולכן ראינו רכישות אדירות של אורז במס' מדינות באפריקה . התירס שובר שיאים לאחרונה בעיקר בשל מעבר חקלאים אמריקאים מגידול תירס לגידול סויה וכך ראינו את מחירי הסויה מתממשים מעט לאחר ששברה שיא בחודש שעבר.

הגורמים העיקריים לשבירות השיאים במחירי הסחורות הם:

- ביקוש והיצע - בזמן האחרון רמות הביקוש שוברות שיאים ורמות ההיצע נמצאות בשפל חסר תקדים.

- שער הדולר – נמצא בשפל של כל הזמנים ומכיוון שהסחורות מתומחרות בדולרים מחיריהן עולים.

- אינפלציה – האינפלציה העולמית גואה ויש התייקרויות מחירים במרבית הסחורות בגלל הורדות הריבית החדות בחודשים האחרונים, כל עוד יימשך נראה המשך עליות מחירים בסחורות.

- ספקולציות – ספקולנטים הרואים את המתרחש מצטרפים למגמת העליות ובכך גורמים למחירים להקצין עוד יותר (נכון לשני הכיוונים).

גורמים נוספים לשבירות שיאים נכון לתבואות חקלאיות בלבד:

- התמעטות שטחים – אנו עדים כבר תקופה ארוכה לכך שהשטחים החקלאים בעולם מצטמצמים לטובת עיור.

- רווחים על גידולים אחרים – חקלאים אשר מקבלים שכר עבור תבואתם רוצים להגדיל את הכנסותיהם ומכיוון שכך הם מעדיפים לגדל סחורות אחרות כמו ירקות ופירות, המניבות הכנסות רווחים גבוהים יותר.

- שימושים נוספים לסחורות - לסחורות חקלאיות מסוימות נעשים שימושים נוספים למשל התירס והסוכר משמשים לייצור דלק חלופי.

- מזג אוויר – ההתחממות הגלובלית משפיע על התוצרת החקלאית – כך שההיצע קטן.

- מדיניות של ממשלות – סין למשל רוצה שחקלאיה ירוויחו יותר עבור התוצרת שלהם ולכן נוקטת במדיניות של ייקור התבואה החקלאית המיועדת לייצוא במדינתה.

- גידול אוכלוסין – אוכלוסיית העולם מתרחבת ועל כן צריך יותר תוצרת חקלאית .

לסיכום, אם כן ראינו 10 סיבות לעליות המחירים האחרונות בסחורות החקלאיות ואני חושב שבטווח הקצר ואולי אף בטווח הבינוני נראה שבירות שיאים נוספות לאור כל הסיבות שציינתי, אך מכיוון שמדובר במזון ובעיקר במזון בסיסי המשמש את האוכלוסיות החלשות והמעמד הנמוך (רוב העולם) , לא נראה בטווח הארוך את המשך שבירות השיאים (זאת כמובן במידה ולא תימשך באופן קיצוני המגמה הנוכחית).

כבר עכשיו רואים מדינות אשר מבטלות את מיסי הייבוא על מוצרי מזון בסיסיים , כדי להוזיל לצרכן המקומי את עלות המזון.

בנוסף מס' מדינות החלו לבקר את מחירי המזון הבסיסי ומסבסדות אותם.

כעת לאחר שבירות שיאים במחירי התוצרת החקלאית, חקלאים יחלו לעשות שוב שיקולים של רווח והפסד ויחלו לגדל יותר תוצרת חקלאית בסיסית מכיוון שכעת הם ירוויחו יותר עבורה, לא כפי שהיה.

מן הפן הטכני, אחרי כל עלייה באה ירידה , או לפחות תיקון טכני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק

בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל

במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.

הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.

במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות. 

על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.

פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".