"הליברה היה רעיון טוב שלא יצא לפועל לעולם"
"הליברה הייתה רעיון נחמד שלעולם לא יצא לפועל", כך טען בסופ"ש האחרון מנכ"ל ג'יי פי מורגן ואחד האנשים המוערכים היום בוול סטריט, ג'יימי דיימון.
ההתבטאות של דיימון מגיעה לאחר שמוקדם יותר החודש נטשו מספר חברות גדולות (וויזה, EBAY, פייפאל, ומאסטרקד) את הפרויקט, דבר שהעלה סימני שאלות רבים בנוגע לאפשרות שהפרויקט ייצא לדרך בסופו של דבר.
מאז השקת המטבע הווירטואלי ביוני האחרון סובל ה"ליברה" מביקורות גדולות מפוליטקאים וממקבלי החלטות בבנקים המרכזיים, כאשר עיקרי החששות מופנות לסוגיית אבטחת המטבעות. עם זאת, בתחילת חודש ספטמבר האחרון חשף הבנק המרכזי בשוויץ את הסיבה המרכזית להתנגדות למטבע – ביטול המונופול על כמות הכסף בשווקים. תומאס ג'ורדן, יו"ר הבנק, טען כי "מטבעות ווירטואליים כמו מטבע הליברה שפייסבוק מקדמת מקושרים לסל מטבעות שעשוי להפריע "ליכולות של הבנק המרכזי בשוויץ לנהל מדיניות מוניטרית".
לטענתו של תומאס, הליברה של פייסבוק צפויה להיות מוצמדת לסל מטבעות פיאט רגילים, דבר שצפוי למנוע מהם להיות תנודתיים במיוחד, ולכן הליברה מכונה "stablecoins". ג'ורדן טוען כי אם המטבעות יהיו מוצמדים לפרנק השווצרי בלבד, אז "מדובר בצורת כסף נוספת הנקראת פרנק שווצרי-דיגטלי", אך הבעיה נוצרת כעת המטבע מוצמד למספר מטבעות.
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
.jpg)