הסקטור הלוהט של השנה רשם הערב שוב קפיצה בוול סטריט
יום המסחר בניו יורק התאפיין בעליות שערים בהובלת מדד הדאו ג'ונס 0.16% . העליות הופיעו ברקע לדו"חות של חברות תעשייה שמפתיעים לטובה עד כה. אך העליות אינן מצומצמות לסקטור התעשייתי בלבד. סקטור הפיננסים (סימול: XLF) קפץ הערב בשיעור של 1.2% ורשם את היום המוצלח ביותר שלו מאז סוף יוני האחרון. מבין הבנקים הגדולים נזכיר את מניות בנק אוף אמריקה (BAC) שהוסיפה 2.4% וסיטיבנק (C) שטיפס קרוב ל-3%. ג'י.פי.מורגן (JPM) ומורגן סטנלי (MS) עלו קרוב ל-2%. נציין כי בסיטיבנק יבצעו הערב שיחת משקיעים ראשונה מאז המשבר הפיננסי של העשור הקודם. הערכות הן כי 250 אנליסטים נכחו בפגישה בניו יורק. הפגישה תועבר גם בשידור ישיר באינטרנט. פרט לכך, העליות נעשות גם ברקע לההצבעה על המערך החדש של האובמהקר הערב בסנאט. התוכנית החדשה שתביא לכיסוי ביטוחי כולל נמוך יותר משמעותית צפויה לעבור ברוב גדול בבית הנבחרים. נזכיר כי בסוף חודש יוני, הפד' פרסם את הסבב השני של תוצאות מבחני הלחץ שעשה לבנקים האמריקנים, ולראשונה מאז 2008 כל הגופים הפיננסיים עברו את המבחן. המשמעות: אור ירוק לבנקים האמריקנים מהפד' לבצע רכישות עצמיות של מניות ולחלק דיבידנדים. פרסום זה העניק דחיפה נאה למניות הבנקים עד לעונת הדו"חות הנוכחית.
- 1.צופית 26/07/2017 08:43הגב לתגובה זוומתי ניראה עדנה מהבנקים בארץ?
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
.jpg)