התרחיש אשר מפחיד את מנכ"ל בנק אוף אמריקה
מנכ"ל בנק אמריקה, בריאן מוניהאן, התראיין מוקדם יותר כחלק מהופעתו בוועדת דאבוס. מוניהאן טען כי הבעיות המבניות באירופה והשפעות הברקזיט הבריטי יכולות להיות בעלות השלכות שליליות מאוד על בנקים בארה"ב ובינהם גם ענק הבנקאות אשר הוא עומד בראשו.
"תהליך הברקזיט הינו חסר תקדים ללא ספק", אמר בפורום הכלכלי בדאבוס. לדבריו "אנשים צריכים להבין את הסינרגיה שבין הבקים לבין הכלכלה האמיתית. אותה סינרגיה פועלת גם לגבי שווי ההון של הבנקים ואותה כלכלה". מוניהאן ביקש מהאמריקנים להסתכל על חוסר התיאום בשאר העולם בין הבנקים לכלכלה ולהבין כי יש בכך חסרון משמעותי.
לטענתו, הבנקים בארה"ב כמו בנק אוף אמריקה (סימול: BAC) וג'י פי מורגן (סימול: JPM) הצליחו לאזן את הדו"חות שלהם ולהשיל נכסים רעילים מאז המשבר הגלובאלי. הם הצליחו בכך בעיקר בשל שהמלווים האמריקניים סמכו עליהם. באירופה, הוא חושש, שהבנקים אינם זוכים לאותה עזרה.
"אני חושש מהתשתית שאמורה לתת עזרה לכלכלת אירופה, משום שאם הכלכלה האירופה תצמח, בנק אוף אמריקה יצמח. גם סקטור ההשקעה התאגידית וגם סקטור שוק ההון. כאשר מתרחש פיצול בין השניים, הם מתפקדים בצורה טובה פחות. נרשם פחות אמון ופחות הון זורם להשקעות. " טען.
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
.jpg)