שוק העבודה בארה"ב: התביעות לאבטלה זינקו בשבוע האחרון

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה תביעות אבטלה

האם שוק העבודה בארה"ב מתחיל להתקרר? פרסום התביעות הראשונות לדמי אבטלה בשבוע האחרון זינק לכדי 293 אלף תביעות. מדובר על עלייה בעשרת אלפים תובעים אל מול שבוע שעבר ובכמות הגבוהה ביותר מאז יולי 2015. 

נציין כי עלייה בתובעים מעידה על ירידה במומנטום של יצירות מקומות עבודה חדשים בארה"ב אך אינה מעידה כי שיעור האבטלה שגדל. זאת בשל הסיבה שאמנם 293 אלף תובעים הוא מספר גבוה, אך ככל הנראה לא גבוה מספיק בכדי להעיד על עלייה בכמות המובטלים במדינה.

על פי כלכלנים לתעסוקה רק כמות גבוהה יותר מ-300 אלף תובעים מעידה על התרחבות מעגל האבטלה. זהו השבוע ה-46 ברציפות בו התביעות לאבטלה נמוכות מ"גבול ה-300", כאשר הרצף הזה הוא הארוך ביותר מאז 1970. 

עוד דיווחי מאקרו מגיעים היום מקרב הבנק המרכזי בפילדלפיה שדיווח כי מדד הייצור שנערך על ידו ירד ב-3.5 נקודות. מדובר על הפעם הרביעית בחמשת השבועות האחרונים בה המדד מציג ירידה. המדד מעיד על המשך התקררות סקטור הייצור במדינה ולא מן הנמנע שהעלייה בשווי הדולר והחולשה בכלכלה העולמית משפיעה גם על ארה"ב - לפחות בטווח הקצר. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

מנכ"ל UBS מנסה להרגיע: "דויטשה בנק אינה ליהמן ברדרס"

אלמוג עזר |
מניית דויטשה בנק צוללת היום 4.6% ברקע לחדשות שדווחו לשווקים אתמול (ה'). הדיווחים נגעו לכך שמספר מנהלי קרנות בתחום הניגזרים משכו את כספם השבוע מהבנק והעבירו את הפעילות לבנקים אחרים, כך לפי בלומברג. בתוך כך, רויטרס  דיווח באותן שעות כי גורם בכיר בקואליציה של מרקל הבהיר כי לא יהיה שום סיוע מצד הממשלה לבנקים בגרמניה. כלומר, מי שקיווה כי במקרה הצורך דויטשה בנק יוכל לפנות אל הממשל לעזרה, נראה כי זהו כרגע אינו המצב.   התערערות היציבות הפיננסית שמקורה במערכת הבנקאות עשויה להזכיר את המשבר הפיננסי האמריקני של העשור הקודם. בתוך כך, אחד מהבנקאים הבכירים ביבשת, אקסל וובר, שמשמש כמנכ"ל UBS נשאל הבוקר האם השווקים חווים שוב את אותם הרגעים של ליהמן ברדרס (הבנק הגדול ביותר שהתמוטט בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב). וובר ענה בראיון לבלומברג שהוא חושב ש"הבנקים יציבים הרבה יותר מאשר בשנות המשבר של 2007 ו-2008". בד בבד וובר, שבעברו היה נגיד הבנק המרכזי בגרמני, שער כי הסיכויים שממשלות יחלצו בנקים במשבר הנוכחי הינם נמוכים יותר. לטענתו "המערכת בהווה יציבה הרבה יותר והתערבות עתידית של הממשלות תהיה מונעת רק מהצורך לייצב אותה שוב כמכלול. כמו כן, הממשלות לא יתמקדו בבנקים ספציפיים".