אחרי הירידה הגדולה: הנפט בדרך לרמת 70 הדולרים
נפט - שווקים המונעים על ידי אנשים נוטים לנוע מעלה ומטה בתנודות, שיכולות להיות מוגדרות בין שתי רצועות ניוד.
- רצועות אלו נקראות בשפה המקצועית "רצועות בולינגר". הן מגדירות היטב את תחום התנודה הנורמלית עבור השוק (או המניה).
- כל חריגה מעלה או מטה מגדירה מצב מנטלי אחר.
- חריגה מטה מגדירה פחד.
- חריגה מעלה מגדירה חמדנות.
- כל חריגה מעלה או מטה ממקמת את השוק במקום מאוד רגיש / מתוח / עצבני, כאשר כל אירוע, ולו גם הקטן ביותר, מסוגל לגרום לזעזוע.
- המודעות לקיומן של הרצועות חוסכת את הצורך בחיפוש אחר סיבות, בלא מעט מהמקרים, ומעלה את המודעות לאפשרות סבירה להיפוך קרוב.
- ביולי 2008 הנפט רשם ירידה של יותר מ-10%. הסיבה הייתה חריגה מהרצועה העליונה של בולינגר.
- בינואר 2009 הוא עלה ב-22% בחודש, כאשר חודש לפני כן בילה מתחת לרצועה התחתונה.
- במאי 2011 הוא נסוג יותר מ-6% אחרי שזינק מעל לרצועה העליונה.
- בפברואר 2015 עלה מעל מ-18% - ניחשתם נכון את הסיבה.
הגרף השבועי
- התיקון בגרף החודשי מגדיר מגמת עלייה בממד הקצר יותר.
- מגמת עלייה מוגדרת כסדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל.
- אחד מהכללים ששרדו את מבחן הזמן גורס שבכל פעם שהשוק יקבע שפל גבוה יותר מקודמו, הוא יעפיל לשיא גבוה יותר מקודמו.
- מצוידים בכללים אלו אנו יכולים לקבוע שהמגמה היא מגמת עלייה ברורה.
- נקודות השיא והשפל מסודרות במבנה עולה.
- הממוצעים הנעים ביצעו "קרוס" אחרי תקופת זמן ארוכה, בה היו מסודרים בסדר יורד.
- לכן, סביר להניח שנראה בטווח הזמן הקרוב את הנפט חוזר לעלות ומנסה להעפיל מעל לרמת 70 דולר לחבית.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ **כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר. ***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")