ביהמ"ש קבע: "אלרוב לא תרכוש את חניון קרתא, מונופול מושלם באזור"

כך קבע ביה"ד להגבלים עסקיים: "מתן אישור לאלרוב לרכוש את החניון יקנה לחברה כוח שוק כלפי מי שאינו מבאי המתחם המסחרי"
לירן סהר | (5)

בית הדין להגבלים עסקיים (השופטת נאוה בן אור) דחה את הערר של חברת אלרוב נדלן וקיבל את עמדת הממונה להגבלים עסקיים, דיוויד גילה, כי יש להתנגד לרכישת חניון קרתא בירושלים על ידי אלרוב, שבבעלותה חניון ממילא הסמוך לחניון קרתא.

מדובר בשני החניונים העיקריים המשמשים את באי העיר העתיקה והרכישה היתה עשויה להקים מונופול מושלם באזור. בית הדין דחה את הצעת אלרוב לאשר את רכישת הקניון תוך הטלת פיקוח על מחירי החניה, וציין את חשיבות השוק שנבחן בקבעו כי "המתחם המסחרי המדובר, על שני החניונים שמתחתיו, נמצא בלב העיר ירושלים, סמוך מאוד לעיר העתיקה שלא ניתן להגזים בחשיבותה כאתר תיירות בעל ערך לאומי ובינלאומי כאחד".

בית הדין קיבל את עמדת הממונה, וקבע כי כבר היום אלרוב נוקטת באסטרטגיה של העדפת מבקרי המתחם המסחרי, ומבדילה בין לקוחות פוטנציאליים של המרכז המסחרי (קניון ממילא) לבין כאלה שאינם לקוחות. מהעדויות עלה כי החברה אינה רואה במבקרי העיר העתיקה ככאלה המביאים תועלת מובהקת וישירה למתחם המסחרי, לפחות לא בעוצמה הדרושה כדי להסיר את החשש התחרותי.

בפסק הדין קבעה השופטת בן אור כי "לא מצאתי הסבר מדוע, לאחר המיזוג תוותר העוררת (אלרוב) על הרווח המונופוליסטי שתוכל להפיק מציבור החונים שאינם באי המתחם המסחרי".

במסגרת ההליך בבית הדין אחד העדים מטעם אלרוב הסביר שמאחר שהבאים ממזרח למערב רואים את חניון קרתא ראשון, קשה מאוד לאלרוב להתחרות בו והדרך לעשות זאת היא לרכוש את החניון. השופטת העירה בעניין זה כי "רכישת החניון בידי מתחרה והפיכתו למונופול מושלם אינה נראית כהמלצה מובהקת לתחרות".

המסקנה של בית הדין היתה כי מתן אישור לאלרוב לרכוש את החניון יקנה לחברה כוח שוק כלפי מי שאינו מבאי המתחם המסחרי, וכי היכולת להפלות במחיר לרעת מי שאינו בא למרכז המסחרי קיימת, באה לידי ביטוי כבר היום, ותבוא לידי ביטוי ביתר שאת לו היה מאושר המיזוג.

בנוגע לטענה כי התמריץ הכלכלי של אלרוב שלא להעלות את המחיר יעמוד לתמיד נקבע כי תמריץ זה, גם לו היה קיים עתה, הוא תלוי נסיבות, הוא עלול להשתנות, ונקבע כי "טענה זו עומדת בסתירה להנחת היסוד של דיני ההגבלים העסקיים, כי ככלל בשוק קפיטליסטי, תחרות היא הכלי הטוב ביותר למקסום הרווחה החברתית".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

רקע

אלרוב היא בעלת הזכויות והמפעילה של מלונות "מצודת דוד" ו"מלון ממילא" בירושלים ומחזיקה, בין היתר, גם 70% בקניון ובחניון שבמתחם ממילא (חניון ממילא). קרתא היא חברה ממשלתית-עירונית שמניותיה מוחזקות על ידי מדינת ישראל (74%) ועיריית ירושלים (26%), הוקמה לשם שיקום ופיתוח אזור ממילא בירושלים, ומחזיקה, בין היתר, במלוא הזכויות בחניון קרתא, הצמוד לחניון ממילא (חניון קרתא).

ב-12 בדצמבר 2013 זכתה אלרוב במכרז לרכישת חניון קרתא, ובעקבות זאת הגישה לממונה על הגבלים עסקיים בקשה לאישור המיזוג בינה לבין החניון.

לאחר בדיקת השפעת המיזוג על התחרות בשוק הרלוונטי, הגיע הממונה למסקנה כי אין מקום לאשר את המיזוג. הממונה מצא כי חניון ממילא וחניון קרתא הם שני החניונים הציבוריים העיקריים המשרתים את באי שער יפו וקניון ממילא בעיר העתיקה בירושלים. לפיכך דחה הממונה את הבקשה של אלרוב לאישור המיזוג, ועל החלטה זו הוגש ביום 4 במאי 2014 ערר לבית הדין להגבלים עסקיים.

את הממונה על הגבלים עסקיים ייצגו בהליך סגנית היועץ המשפטי של הרשות לשעבר, עו"ד מיכל כהן, ראש צוות במחלקה הכלכלית, מר אוריאל סיטרואן, עו"ד עמנואל ברכפלד, הכלכלנית רעות חנן-ברקוביץ והמתמחה יוסי תשובה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טוב שלא אפשרו פיקוח.מי היה אוכף?עד מתי?זה היה נעלם (ל"ת)
    אביחי 11/01/2015 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי מודאג 11/01/2015 21:49
    הגב לתגובה זו
    ידעתי שמשהו פה מסריח...
  • לא הוא לא !!!!!!! (ל"ת)
    אחת שיודעת 13/01/2015 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לקוח של קניון ממילא 11/01/2015 21:31
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לייצר הגדלות והשליטה. לא מספיק הקניון, לא מספיק המלון, לא מספיק חניון "ממילא"ץ חייבים גם את חניון קרתא. בשביל מה ? ועוד הולכים למשפט על זה ? אדון אקירוב, תן לנו קצת מרחב נשימה. תושבי ירושלים ותוריד את המחירים בחניון שלך. לא צרכים לקבל עונש אם משתהים שם קצת יותר משעתיים. מי שמביא קבלה תן לו לעמוד 2:30 או שלוש בחינם. פחות כסף לך, ויותר שקט נפשי ללקוחות.
  • 1.
    הממונה לבש מדי קרב 11/01/2015 17:24
    הגב לתגובה זו
    מוכרות באותו מחיר. החניה בפיקוח מה זה רע? העיקר להראות שהם פועלים ועובדים על כולם . כלום לא ישתנה . חכו ותראו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יד אליהו. קרדיט: צלי אהרוןיד אליהו. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

מחירי הדירות ביד אליהו - מה צפוי בהמשך ומה אומרים תושבי השכונה?

התחדשות עירונית דוחפת את המחירים למעלה, האוכלוסייה מתחדשת - אבל עסקאות אחרונות, ירידה בביקושים ועלויות משכנתא כבדות מעלות סימני שאלה על עתיד מחירי הדירות באזור

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

יד אליהו הפכה בשנים האחרונות לאחת השכונות המדוברות בדרום תל אביב, מקום שכבר לא נחשב לשכונת פועלים כמו בעבר, אלא אזור שעובר תהליך משמעותי של שינוי חברתי וכלכלי. אחת הסיבות היא התחדשות עירונית. השאלה הגדולה היא האם המחירים מצדיקים את העלייה הגדולה בחמש השנים האחרונות בשיעור שעולה על 80%. מצד אחד, פרויקטים של פינוי-בינוי קמים כמעט בכל רחוב, האוכלוסייה מתחדשת, ורוכשים צעירים כן מגיעים לשכונה מחלקים יקרים יותר של העיר. 

מצד שני, הביקושים נחלשו בעקבות עליית הריבית שהחלה כבר במאי 2022, העלויות עלו, והפער בין תקבולי השכירות להחזר המשכנתא הפך לתזרים שלילי גדול שכבר מעלה תהיות לגבי כדאיות ההשקעה. גם לצורך מגורים - לא בטוח שכדאי לרכוש שם דירה ולא לשכור, התשואה עומדת על 2.7% בממוצע. על דירה ממוצעת של 4 חדרים בשטח של 100 מ״ר תשלמו 8.3 אלף שקל - אולי זה עדיף מלשלם על משכנתא גבוהה בסכום גדול יותר.




רוצים דירה בשכונה? תכינו לפחות 3 מיליון שקל

רוב הבניינים בשכונה הם בנייני רכבת שנבנו בשנות ה-50 וה-60, ורבים מהם נמצאים כיום בשלבים שונים של התחדשות עירונית. בשטח רואים היטב את המנופים, את המבנים שנהרסו, ואת הבלוקים שמתחילים להיבנות מחדש. חלק מהתוכניות נמצאות בחתימות, אחרות בהיתרים, ורבות כבר מבוצעות בפועל - תהליך שמייצר שינוי מורגש בנוף. ההיצע החדש שנכנס לשכונה, יחד עם הקרבה לצירי תחבורה מרכזיים, לרכבת הקלה ולמרכזי תעסוקה, העלו את רמת ההתעניינות של קונים ומשקיעים בעשור האחרון. 

חשוב לציין - התושבים מדגישים שוב ושוב את היתרונות שנולדו עם ההתחדשות: רחובות נקיים יותר, תחושה של סדר, שיפור במרחב הציבורי, ומרכזי מסחר מקומיים שהפכו פעילים יותר. מי שעבר לגור כאן בשלוש עד חמש השנים האחרונות מדבר על "בועה" נוחה ושקטה ששונה מאוד מהתדמית שלמדו להכיר לפני כעשור. לצד זאת, הם מציינים את האוכלוסייה החדשה שנכנסה: צעירים, משפחות בתחילת דרכן, ואנשי הייטק שחיפשו דירה במחיר נגיש יותר מאשר בצפון העיר. תושבת שרכשה דירה חדשה בשכונה מספרת כי בתחילה חשבה שתישאר בה זמנית, אך עם הזמן הבינה שהאזור מושך אותה בזכות תחושת הקהילה, הניקיון וההשקעה העירונית. עידן ישר מתווך נדל"ן אומר כי "חלה בשכונה תפנית, מדובר באחת מעשרת השכונות המבוקשות בישראל", והוא מוסיף: "בעשור האחרון הרוכשים ביד אליהו הם זוגות צעירים ממרכז העיר וצפון תל אביב - מחתך סוציו-אקונומי גבוה".