ביהמ"ש קבע: "אלרוב לא תרכוש את חניון קרתא, מונופול מושלם באזור"

כך קבע ביה"ד להגבלים עסקיים: "מתן אישור לאלרוב לרכוש את החניון יקנה לחברה כוח שוק כלפי מי שאינו מבאי המתחם המסחרי"
לירן סהר | (5)

בית הדין להגבלים עסקיים (השופטת נאוה בן אור) דחה את הערר של חברת אלרוב נדלן וקיבל את עמדת הממונה להגבלים עסקיים, דיוויד גילה, כי יש להתנגד לרכישת חניון קרתא בירושלים על ידי אלרוב, שבבעלותה חניון ממילא הסמוך לחניון קרתא.

מדובר בשני החניונים העיקריים המשמשים את באי העיר העתיקה והרכישה היתה עשויה להקים מונופול מושלם באזור. בית הדין דחה את הצעת אלרוב לאשר את רכישת הקניון תוך הטלת פיקוח על מחירי החניה, וציין את חשיבות השוק שנבחן בקבעו כי "המתחם המסחרי המדובר, על שני החניונים שמתחתיו, נמצא בלב העיר ירושלים, סמוך מאוד לעיר העתיקה שלא ניתן להגזים בחשיבותה כאתר תיירות בעל ערך לאומי ובינלאומי כאחד".

בית הדין קיבל את עמדת הממונה, וקבע כי כבר היום אלרוב נוקטת באסטרטגיה של העדפת מבקרי המתחם המסחרי, ומבדילה בין לקוחות פוטנציאליים של המרכז המסחרי (קניון ממילא) לבין כאלה שאינם לקוחות. מהעדויות עלה כי החברה אינה רואה במבקרי העיר העתיקה ככאלה המביאים תועלת מובהקת וישירה למתחם המסחרי, לפחות לא בעוצמה הדרושה כדי להסיר את החשש התחרותי.

בפסק הדין קבעה השופטת בן אור כי "לא מצאתי הסבר מדוע, לאחר המיזוג תוותר העוררת (אלרוב) על הרווח המונופוליסטי שתוכל להפיק מציבור החונים שאינם באי המתחם המסחרי".

במסגרת ההליך בבית הדין אחד העדים מטעם אלרוב הסביר שמאחר שהבאים ממזרח למערב רואים את חניון קרתא ראשון, קשה מאוד לאלרוב להתחרות בו והדרך לעשות זאת היא לרכוש את החניון. השופטת העירה בעניין זה כי "רכישת החניון בידי מתחרה והפיכתו למונופול מושלם אינה נראית כהמלצה מובהקת לתחרות".

המסקנה של בית הדין היתה כי מתן אישור לאלרוב לרכוש את החניון יקנה לחברה כוח שוק כלפי מי שאינו מבאי המתחם המסחרי, וכי היכולת להפלות במחיר לרעת מי שאינו בא למרכז המסחרי קיימת, באה לידי ביטוי כבר היום, ותבוא לידי ביטוי ביתר שאת לו היה מאושר המיזוג.

בנוגע לטענה כי התמריץ הכלכלי של אלרוב שלא להעלות את המחיר יעמוד לתמיד נקבע כי תמריץ זה, גם לו היה קיים עתה, הוא תלוי נסיבות, הוא עלול להשתנות, ונקבע כי "טענה זו עומדת בסתירה להנחת היסוד של דיני ההגבלים העסקיים, כי ככלל בשוק קפיטליסטי, תחרות היא הכלי הטוב ביותר למקסום הרווחה החברתית".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

רקע

אלרוב היא בעלת הזכויות והמפעילה של מלונות "מצודת דוד" ו"מלון ממילא" בירושלים ומחזיקה, בין היתר, גם 70% בקניון ובחניון שבמתחם ממילא (חניון ממילא). קרתא היא חברה ממשלתית-עירונית שמניותיה מוחזקות על ידי מדינת ישראל (74%) ועיריית ירושלים (26%), הוקמה לשם שיקום ופיתוח אזור ממילא בירושלים, ומחזיקה, בין היתר, במלוא הזכויות בחניון קרתא, הצמוד לחניון ממילא (חניון קרתא).

ב-12 בדצמבר 2013 זכתה אלרוב במכרז לרכישת חניון קרתא, ובעקבות זאת הגישה לממונה על הגבלים עסקיים בקשה לאישור המיזוג בינה לבין החניון.

לאחר בדיקת השפעת המיזוג על התחרות בשוק הרלוונטי, הגיע הממונה למסקנה כי אין מקום לאשר את המיזוג. הממונה מצא כי חניון ממילא וחניון קרתא הם שני החניונים הציבוריים העיקריים המשרתים את באי שער יפו וקניון ממילא בעיר העתיקה בירושלים. לפיכך דחה הממונה את הבקשה של אלרוב לאישור המיזוג, ועל החלטה זו הוגש ביום 4 במאי 2014 ערר לבית הדין להגבלים עסקיים.

את הממונה על הגבלים עסקיים ייצגו בהליך סגנית היועץ המשפטי של הרשות לשעבר, עו"ד מיכל כהן, ראש צוות במחלקה הכלכלית, מר אוריאל סיטרואן, עו"ד עמנואל ברכפלד, הכלכלנית רעות חנן-ברקוביץ והמתמחה יוסי תשובה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טוב שלא אפשרו פיקוח.מי היה אוכף?עד מתי?זה היה נעלם (ל"ת)
    אביחי 11/01/2015 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי מודאג 11/01/2015 21:49
    הגב לתגובה זו
    ידעתי שמשהו פה מסריח...
  • לא הוא לא !!!!!!! (ל"ת)
    אחת שיודעת 13/01/2015 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לקוח של קניון ממילא 11/01/2015 21:31
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לייצר הגדלות והשליטה. לא מספיק הקניון, לא מספיק המלון, לא מספיק חניון "ממילא"ץ חייבים גם את חניון קרתא. בשביל מה ? ועוד הולכים למשפט על זה ? אדון אקירוב, תן לנו קצת מרחב נשימה. תושבי ירושלים ותוריד את המחירים בחניון שלך. לא צרכים לקבל עונש אם משתהים שם קצת יותר משעתיים. מי שמביא קבלה תן לו לעמוד 2:30 או שלוש בחינם. פחות כסף לך, ויותר שקט נפשי ללקוחות.
  • 1.
    הממונה לבש מדי קרב 11/01/2015 17:24
    הגב לתגובה זו
    מוכרות באותו מחיר. החניה בפיקוח מה זה רע? העיקר להראות שהם פועלים ועובדים על כולם . כלום לא ישתנה . חכו ותראו
פרויקט מטרופולין
צילום: 3d vision

יוזמות נדל"ן רוכשת שליטה בפרויקטים של איציק תשובה בנתניה

החברות מגדילות את השותפות כך שיוזמות תחזיק 51% ב-8 חברות פרטיות עם עשרות פרויקטים למגורים, מסחר ונכסים מניבים; במסגרת ההסכם תשובה ימשיך לנהל את הפרויקטים ויקבל דמי ייזום וניהול בהיקף של 50 מיליון שקל

צלי אהרון |

קבוצת יוזמות פיתוח נדל"ן וחברת איציק תשובה מעמיקות את שיתוף הפעולה ביניהן, במהלך שמרחיב משמעותית את היקף הפעילות המשותפת ועוברים לשליטה משותפת של שתי החברות. במסגרת ההסכם החדש, יוזמות צפויה לרכוש 51% מההון שמחזיקה קבוצת תשובה ב-8 חברות פרטיות, שבבעלותן החזקה בכ-30 חברות פרויקט הפועלות בעיר נתניה ובסביבתה. מדובר במתחמים הכוללים מגדלי מגורים, שטחי מסחר, משרדים ונכסים מניבים, לצד זכויות בקרקעות בהרצליה, הרצליה פיתוח ונתניה.

יש כאן שלושה פרויקטים מרכזיים שכבר נמצאים בשלב מתקדם יחסית: פרויקט ברחוב ירושלים בנתניה, פרויקט נוסף בשדרות ויצמן, ופרויקט שלישי ברחוב ז'בוטינסקי. בשלושת המתחמים נחתמו עד כה הסכמי התחדשות עירונית עם למעלה מ־90% מבעלי הזכויות, מה שמקדם אותם לעבר שלבי תכנון ורישוי מפורטים. בסך הכול, שלושת הפרויקטים כוללים פוטנציאל לבניית כ-333 דירות חדשות, לצד כ-920 מ"ר שטחי מסחר וכ-730 מ"ר שיועדו לשימוש ציבורי עבור עיריית נתניה. על פי הערכות החברות, היקף המכירות הצפוי בשלושת הפרויקטים עומד על כ-698 מיליון שקל, כאשר חלקה של יוזמות צפוי לעמוד על כ־178 מיליון שקל מכירות ורווח של כ-26 מיליון שקל.

העסקה החדשה מגיעה בהמשך לעסקה קודמת שעליה הודיעו הצדדים לפני כחודשיים, שבה חברו לשותפות ב-4 פרויקטים נוספים בנתניה בהיקף של כ-575 דירות ותחזית מכירות של כ־1.2 מיליארד שקל. כלומר, במקום שותפות נקודתית בפרויקטים בודדים, יוזמות נכנסת לעמדת שליטה רוחבית ברוב הפעילות היזמית של קבוצת תשובה באזור, תוך יצירת מבנה אחיד לניהול, תכנון, מימון וביצוע. מבחינת שתי החברות, מדובר בתהליך הדרגתי שבו הן מייצרות מודל שותפות ארוך טווח ולא מהלך חד־פעמי.

בנוסף, יוזמות תישא גם בעלויות ההון העצמי הנדרשות לקידום ולמימון הפרויקטים. המשמעות היא שהחברה תעמיד את חלקה במימון ותוביל את ההיבטים הכלכליים של הפרויקטים, בעוד קבוצת תשובה תמשיך לפעול כחברת ייזום וביצוע ותלווה את הפרויקטים עד מסירתם. מנגנון התגמול במסגרת ההסכם קובע כי קבוצת תשובה תקבל דמי ייזום וניהול בהיקף כולל של 50 מיליון שקל בתוספת מע"מ, אשר ישולמו בארבעה תשלומים שנתיים שווים.

ההסכם כולל גם תקופת בדיקת נאותות (Due Diligence) בהיקף של 90 ימים, עם אפשרות להארכה, שבמהלכה תבחן יוזמות כל פרויקט בנפרד. החברה תוכל לבחור אילו מהפרויקטים לכלול במסגרת העסקה, ובלבד שהיקף הפעילות הכולל לא יפחת מ-80% מהפעילות הקיימת של חברת תשובה. מנגנון זה מספק ליוזמות גמישות יחסית בבחינת ההיתכנות התכנונית, המשפטית והכלכלית של כל פרויקט, ומאפשר לה להתאים את סל הפרויקטים לרמת הסיכון שהיא מוכנה לשאת. בנוסף, הצדדים הסכימו על זכות הצטרפות הדדית לפרויקטים עתידיים לתקופה של 18 חודשים החל ממרץ 2026.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?