ביהמ"ש קבע: "אלרוב לא תרכוש את חניון קרתא, מונופול מושלם באזור"

כך קבע ביה"ד להגבלים עסקיים: "מתן אישור לאלרוב לרכוש את החניון יקנה לחברה כוח שוק כלפי מי שאינו מבאי המתחם המסחרי"
לירן סהר | (5)

בית הדין להגבלים עסקיים (השופטת נאוה בן אור) דחה את הערר של חברת אלרוב נדלן וקיבל את עמדת הממונה להגבלים עסקיים, דיוויד גילה, כי יש להתנגד לרכישת חניון קרתא בירושלים על ידי אלרוב, שבבעלותה חניון ממילא הסמוך לחניון קרתא.

מדובר בשני החניונים העיקריים המשמשים את באי העיר העתיקה והרכישה היתה עשויה להקים מונופול מושלם באזור. בית הדין דחה את הצעת אלרוב לאשר את רכישת הקניון תוך הטלת פיקוח על מחירי החניה, וציין את חשיבות השוק שנבחן בקבעו כי "המתחם המסחרי המדובר, על שני החניונים שמתחתיו, נמצא בלב העיר ירושלים, סמוך מאוד לעיר העתיקה שלא ניתן להגזים בחשיבותה כאתר תיירות בעל ערך לאומי ובינלאומי כאחד".

בית הדין קיבל את עמדת הממונה, וקבע כי כבר היום אלרוב נוקטת באסטרטגיה של העדפת מבקרי המתחם המסחרי, ומבדילה בין לקוחות פוטנציאליים של המרכז המסחרי (קניון ממילא) לבין כאלה שאינם לקוחות. מהעדויות עלה כי החברה אינה רואה במבקרי העיר העתיקה ככאלה המביאים תועלת מובהקת וישירה למתחם המסחרי, לפחות לא בעוצמה הדרושה כדי להסיר את החשש התחרותי.

בפסק הדין קבעה השופטת בן אור כי "לא מצאתי הסבר מדוע, לאחר המיזוג תוותר העוררת (אלרוב) על הרווח המונופוליסטי שתוכל להפיק מציבור החונים שאינם באי המתחם המסחרי".

במסגרת ההליך בבית הדין אחד העדים מטעם אלרוב הסביר שמאחר שהבאים ממזרח למערב רואים את חניון קרתא ראשון, קשה מאוד לאלרוב להתחרות בו והדרך לעשות זאת היא לרכוש את החניון. השופטת העירה בעניין זה כי "רכישת החניון בידי מתחרה והפיכתו למונופול מושלם אינה נראית כהמלצה מובהקת לתחרות".

המסקנה של בית הדין היתה כי מתן אישור לאלרוב לרכוש את החניון יקנה לחברה כוח שוק כלפי מי שאינו מבאי המתחם המסחרי, וכי היכולת להפלות במחיר לרעת מי שאינו בא למרכז המסחרי קיימת, באה לידי ביטוי כבר היום, ותבוא לידי ביטוי ביתר שאת לו היה מאושר המיזוג.

בנוגע לטענה כי התמריץ הכלכלי של אלרוב שלא להעלות את המחיר יעמוד לתמיד נקבע כי תמריץ זה, גם לו היה קיים עתה, הוא תלוי נסיבות, הוא עלול להשתנות, ונקבע כי "טענה זו עומדת בסתירה להנחת היסוד של דיני ההגבלים העסקיים, כי ככלל בשוק קפיטליסטי, תחרות היא הכלי הטוב ביותר למקסום הרווחה החברתית".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

רקע

אלרוב היא בעלת הזכויות והמפעילה של מלונות "מצודת דוד" ו"מלון ממילא" בירושלים ומחזיקה, בין היתר, גם 70% בקניון ובחניון שבמתחם ממילא (חניון ממילא). קרתא היא חברה ממשלתית-עירונית שמניותיה מוחזקות על ידי מדינת ישראל (74%) ועיריית ירושלים (26%), הוקמה לשם שיקום ופיתוח אזור ממילא בירושלים, ומחזיקה, בין היתר, במלוא הזכויות בחניון קרתא, הצמוד לחניון ממילא (חניון קרתא).

ב-12 בדצמבר 2013 זכתה אלרוב במכרז לרכישת חניון קרתא, ובעקבות זאת הגישה לממונה על הגבלים עסקיים בקשה לאישור המיזוג בינה לבין החניון.

לאחר בדיקת השפעת המיזוג על התחרות בשוק הרלוונטי, הגיע הממונה למסקנה כי אין מקום לאשר את המיזוג. הממונה מצא כי חניון ממילא וחניון קרתא הם שני החניונים הציבוריים העיקריים המשרתים את באי שער יפו וקניון ממילא בעיר העתיקה בירושלים. לפיכך דחה הממונה את הבקשה של אלרוב לאישור המיזוג, ועל החלטה זו הוגש ביום 4 במאי 2014 ערר לבית הדין להגבלים עסקיים.

את הממונה על הגבלים עסקיים ייצגו בהליך סגנית היועץ המשפטי של הרשות לשעבר, עו"ד מיכל כהן, ראש צוות במחלקה הכלכלית, מר אוריאל סיטרואן, עו"ד עמנואל ברכפלד, הכלכלנית רעות חנן-ברקוביץ והמתמחה יוסי תשובה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טוב שלא אפשרו פיקוח.מי היה אוכף?עד מתי?זה היה נעלם (ל"ת)
    אביחי 11/01/2015 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי מודאג 11/01/2015 21:49
    הגב לתגובה זו
    ידעתי שמשהו פה מסריח...
  • לא הוא לא !!!!!!! (ל"ת)
    אחת שיודעת 13/01/2015 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לקוח של קניון ממילא 11/01/2015 21:31
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לייצר הגדלות והשליטה. לא מספיק הקניון, לא מספיק המלון, לא מספיק חניון "ממילא"ץ חייבים גם את חניון קרתא. בשביל מה ? ועוד הולכים למשפט על זה ? אדון אקירוב, תן לנו קצת מרחב נשימה. תושבי ירושלים ותוריד את המחירים בחניון שלך. לא צרכים לקבל עונש אם משתהים שם קצת יותר משעתיים. מי שמביא קבלה תן לו לעמוד 2:30 או שלוש בחינם. פחות כסף לך, ויותר שקט נפשי ללקוחות.
  • 1.
    הממונה לבש מדי קרב 11/01/2015 17:24
    הגב לתגובה זו
    מוכרות באותו מחיר. החניה בפיקוח מה זה רע? העיקר להראות שהם פועלים ועובדים על כולם . כלום לא ישתנה . חכו ותראו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".