ביהמ"ש קבע: "אלרוב לא תרכוש את חניון קרתא, מונופול מושלם באזור"
בית הדין להגבלים עסקיים (השופטת נאוה בן אור) דחה את הערר של חברת אלרוב נדלן וקיבל את עמדת הממונה להגבלים עסקיים, דיוויד גילה, כי יש להתנגד לרכישת חניון קרתא בירושלים על ידי אלרוב, שבבעלותה חניון ממילא הסמוך לחניון קרתא.
מדובר בשני החניונים העיקריים המשמשים את באי העיר העתיקה והרכישה היתה עשויה להקים מונופול מושלם באזור. בית הדין דחה את הצעת אלרוב לאשר את רכישת הקניון תוך הטלת פיקוח על מחירי החניה, וציין את חשיבות השוק שנבחן בקבעו כי "המתחם המסחרי המדובר, על שני החניונים שמתחתיו, נמצא בלב העיר ירושלים, סמוך מאוד לעיר העתיקה שלא ניתן להגזים בחשיבותה כאתר תיירות בעל ערך לאומי ובינלאומי כאחד".
בית הדין קיבל את עמדת הממונה, וקבע כי כבר היום אלרוב נוקטת באסטרטגיה של העדפת מבקרי המתחם המסחרי, ומבדילה בין לקוחות פוטנציאליים של המרכז המסחרי (קניון ממילא) לבין כאלה שאינם לקוחות. מהעדויות עלה כי החברה אינה רואה במבקרי העיר העתיקה ככאלה המביאים תועלת מובהקת וישירה למתחם המסחרי, לפחות לא בעוצמה הדרושה כדי להסיר את החשש התחרותי.
בפסק הדין קבעה השופטת בן אור כי "לא מצאתי הסבר מדוע, לאחר המיזוג תוותר העוררת (אלרוב) על הרווח המונופוליסטי שתוכל להפיק מציבור החונים שאינם באי המתחם המסחרי".
- אלפרד אקירוב עושה בית ספר - רווח של 382 מיליון שקל מכלל ולאומי
- אלרוב – עליה של 41% בהכנסות והתאוששות בשורה התחתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההליך בבית הדין אחד העדים מטעם אלרוב הסביר שמאחר שהבאים ממזרח למערב רואים את חניון קרתא ראשון, קשה מאוד לאלרוב להתחרות בו והדרך לעשות זאת היא לרכוש את החניון. השופטת העירה בעניין זה כי "רכישת החניון בידי מתחרה והפיכתו למונופול מושלם אינה נראית כהמלצה מובהקת לתחרות".
המסקנה של בית הדין היתה כי מתן אישור לאלרוב לרכוש את החניון יקנה לחברה כוח שוק כלפי מי שאינו מבאי המתחם המסחרי, וכי היכולת להפלות במחיר לרעת מי שאינו בא למרכז המסחרי קיימת, באה לידי ביטוי כבר היום, ותבוא לידי ביטוי ביתר שאת לו היה מאושר המיזוג.
בנוגע לטענה כי התמריץ הכלכלי של אלרוב שלא להעלות את המחיר יעמוד לתמיד נקבע כי תמריץ זה, גם לו היה קיים עתה, הוא תלוי נסיבות, הוא עלול להשתנות, ונקבע כי "טענה זו עומדת בסתירה להנחת היסוד של דיני ההגבלים העסקיים, כי ככלל בשוק קפיטליסטי, תחרות היא הכלי הטוב ביותר למקסום הרווחה החברתית".
- דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
רקע
אלרוב היא בעלת הזכויות והמפעילה של מלונות "מצודת דוד" ו"מלון ממילא" בירושלים ומחזיקה, בין היתר, גם 70% בקניון ובחניון שבמתחם ממילא (חניון ממילא). קרתא היא חברה ממשלתית-עירונית שמניותיה מוחזקות על ידי מדינת ישראל (74%) ועיריית ירושלים (26%), הוקמה לשם שיקום ופיתוח אזור ממילא בירושלים, ומחזיקה, בין היתר, במלוא הזכויות בחניון קרתא, הצמוד לחניון ממילא (חניון קרתא).
ב-12 בדצמבר 2013 זכתה אלרוב במכרז לרכישת חניון קרתא, ובעקבות זאת הגישה לממונה על הגבלים עסקיים בקשה לאישור המיזוג בינה לבין החניון.
לאחר בדיקת השפעת המיזוג על התחרות בשוק הרלוונטי, הגיע הממונה למסקנה כי אין מקום לאשר את המיזוג. הממונה מצא כי חניון ממילא וחניון קרתא הם שני החניונים הציבוריים העיקריים המשרתים את באי שער יפו וקניון ממילא בעיר העתיקה בירושלים. לפיכך דחה הממונה את הבקשה של אלרוב לאישור המיזוג, ועל החלטה זו הוגש ביום 4 במאי 2014 ערר לבית הדין להגבלים עסקיים.
את הממונה על הגבלים עסקיים ייצגו בהליך סגנית היועץ המשפטי של הרשות לשעבר, עו"ד מיכל כהן, ראש צוות במחלקה הכלכלית, מר אוריאל סיטרואן, עו"ד עמנואל ברכפלד, הכלכלנית רעות חנן-ברקוביץ והמתמחה יוסי תשובה.
- 4.טוב שלא אפשרו פיקוח.מי היה אוכף?עד מתי?זה היה נעלם (ל"ת)אביחי 11/01/2015 23:25הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי מודאג 11/01/2015 21:49הגב לתגובה זוידעתי שמשהו פה מסריח...
- לא הוא לא !!!!!!! (ל"ת)אחת שיודעת 13/01/2015 12:41הגב לתגובה זו
- 2.לקוח של קניון ממילא 11/01/2015 21:31הגב לתגובה זואין גבול לייצר הגדלות והשליטה. לא מספיק הקניון, לא מספיק המלון, לא מספיק חניון "ממילא"ץ חייבים גם את חניון קרתא. בשביל מה ? ועוד הולכים למשפט על זה ? אדון אקירוב, תן לנו קצת מרחב נשימה. תושבי ירושלים ותוריד את המחירים בחניון שלך. לא צרכים לקבל עונש אם משתהים שם קצת יותר משעתיים. מי שמביא קבלה תן לו לעמוד 2:30 או שלוש בחינם. פחות כסף לך, ויותר שקט נפשי ללקוחות.
- 1.הממונה לבש מדי קרב 11/01/2015 17:24הגב לתגובה זומוכרות באותו מחיר. החניה בפיקוח מה זה רע? העיקר להראות שהם פועלים ועובדים על כולם . כלום לא ישתנה . חכו ותראו
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
