פרסום ראשון

היסטוריה: אושרה להפקדה תכנית לבניית 1,434 יח"ד במתחם דפנה בת"א

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה לאחר שנים של דיונים את תוכנית הפינוי בינוי בלב תל אביב אשר תכלול 200 דירות להשכרה ו-20% דירות קטננות. צפו בתמונות
לירן סהר | (6)

היסטוריה בתל אביב - לאחר 7 שנים של דיונים בוועדות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב אישרה היום להפקדה את תוכנית הפינוי בינוי של מתחם דפנה במרכז תל אביב, בין דרך נמיר ורחובות ארלוזורוב, שאול המלך והנרייטה סאלד.

לפי התוכנית, אושרה בנייתן של בין 1,234 ל-1,434 דירות, זאת בהתאם לחוות דעת של שמאי. 20% מהדירות תהיינה קטנות בשטח של עד 75 מ"ר ו-200 דירות יהיו להשכרה. התוכנית תכלול 5 מגדלים בני 25 קומות ומגדל בן 30 קומות הפונה לרחוב ארלוזורוב, כאשר בתוך המתחם, לאורך רחוב דפנה, ייבנו מבנים בני 6 קומות בבנייה מרקמית. לאורך ציר נמיר תיבנה קולונדה מסחרית ובניינים בני 8 קומות. במתחם כיום 470 יחידות דיור ב-21 מבנים טטוריים שנבנו בשנות ה-50. גלי דולב, שותפה מנהלת בווקסמן גוברין גבע, מנהלת את הפרויקט מטעם עיריית תל אביב.

השטח העיקרי של כלל המתחם הינו 145,300 מ"ר, 2,100 שימושים ציבוריים, 13,070 מ"ר למבני ציבור ו-1750 מ"ר למסחר. הכלל שהמסחר הוא בחזית של ארלוזורוב ונמיר וכן התעסוקה. ההמרה למלונאות היא ללא מגבלה לכמות ואפשרית בכל מקום. בסך הכול תותר בנייה למסחר, מלונאות ותעסוקה בהיקף של 15% מכלל השטח.

השדרה הירוקה המלווה את רחוב דפנה על כל עציה תישמר ואף תורחב מזרחה, וכן מתוכננות רצועות ירוקות הפתוחות למעבר הציבור שיקשרו בין דרך נמיר לרחוב דפנה. שימושים לצרכי ציבור יינתנו בכל מתחם בהיקף של 300 מ"ר (ו- 600 מ"ר במתחם הגבוה הפונה לארלוזורוב) וכן על ידי המבנה לשימוש ציבורי המוקצה על שטח של למעלה מ- 8 דונם בדרום- מערב התכנית, עליו זכויות בנייה של 13,070 מ"ר.

אבנר ישר, מתכנן התוכנית עבור עיריית תל אביב וחברת וקסמן גוברין גבע: "המסחר מצוין על דרך נמיר והרצון להפוך את הרחוב למקום שניתן לשהות בו, מהותה של עיר של עירוב שימושים והתוכנית תעשה טוב מאוד לסביבה, תוצאות הדיון טובות ומקווה שתאושר בקרוב."

רן הירש, עו"ד אשר ליווה דיירים במתחם, אמר: "התוצר מהוועדה המקומית הוא דוגמה לתוכנית מצויינת וראויה אחרי כביסה וייבוש של לובי עשיר ולוחמני מטעם שיכון הקצינים שדאג להוציא את התוכנית מכל היגיון כלכלי ולהכביד. לשמחתנו מהדיון היום נראה שללא היתכנות כלכלית לא יהיה פרויקט והכספים שהושקעו ירדו לטמיון. ולכן אנו מקווים שהתכונית תצא בסופו של דבר, היא תוביל לשיפור לכל האזור."

נציין כי התוכנית הוכרזה על ידי ממשלת ישראל ונתמכה על ידי ועדת טרכטנברג כתוכנית בעדיפות לאומית.

כתבות מעניינות נוספות:

דהירת מחירי הדירות: הלמ"ס - מחיר דירה בת"א זינק 15% בשנה ל-2.1 מ' ש'

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    היזם בפרויקט חברת נוה (ל"ת)
    רונית 27/05/2013 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מיליונים 27/05/2013 12:00
    הגב לתגובה זו
    מחכים לטיל?
  • 2.
    ברוך השם שיתחילו לזוז כבר! (ל"ת)
    קורא 27/05/2013 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה קישקוש הועדה רק דנה היום עוד לא אישרו כלום (ל"ת)
    ירון 27/05/2013 11:30
    הגב לתגובה זו
  • אושר כבר! שמתי מקדמה לשתי יחידות לפני שעה. (ל"ת)
    מחמוד 27/05/2013 11:47
    הגב לתגובה זו
  • איפה? (ל"ת)
    בורשטיין 27/05/2013 12:57
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?