הדולר שוב שינה כיוון: נתוני המאקרו החיוביים בארה"ב לא משפיעים

בעולם מתחזק האירו ב-0.8% לרמה של 1.391 דולרים והיין היפני מתחזק ב-0.75% ל-97.1 יין לדולר
קובי ישעיהו |

הדולר שוב שינה כיוון דרומה במסחר מול השקל היום. השער היציג נקבע לפני זמן קצר בירידה של 0.83% לרמה של 3.93 שקלים, והאירו נחלש ב-0.48% לרמה של 5.46 שקלים. בעולם מתחזק האירו ב-0.8% לרמה של 1.391 דולרים והיין היפני מתחזק ב-0.75% ל-97.1 יין לדולר.

לפני זמן קצר פורסמו נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב, מה שלא משפיע על המסחר לאחר קביעת היציג. הדולר ממשיך להסחר סביב 3.93 שקלים. התחלות הבניה רשמו עליה של 17.2% בחודש מאי, בהשוואה לחודש אפריל. מדד מחירי היצרן, ה-PPI, רשם עליה מתונה של 0.2%.

קודם לכן פורסם בגרמניה כי ביטחון המשקיעים הגרמני עלה ביותר מתחזיות הכלכלנים לשיא של שלוש שנים בחודש יוני אחרי שעדויות כי המיתון בכלכלה הגדולה ביותר באירופה מתחיל להתמתן. סקר ה-ZEW, הבא לתאר את מצב ההרגשה הכלכלית של המשקיעים והאנליסטים בגרמניה ומנסה לחזות את ההתפתחויות הכלכליות בראייה של 6 חודשים קדימה, עלה ל-44.8 מ-31.1 במאי. מדובר בקריאה הגבוהה ביותר מאז מאי 2006. הכלכלנים ציפו לעלייה ל-35 הנקודות.

אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, אומר כי בחודש האחרון לכולם חשוב להגיד שהדולר יציב ושהם סומכים עליו, ובינתיים, סין ויפן מצמצמות את החזקותיהן באג"ח הממשלתיות האמריקאיות, סין, רוסיה וברזיל מתכוונות לרכוש אג"ח שתנפיק קרן המטבע העולמית, זאת על חשבון אג"ח ממשלתיות אמריקאיות.

"מדינות ה-BRIC יפגשו השבוע, בפעם הראשונה במבנה מסוג זה, בכדי לדון בדרכים לעצב את השוק הפיננסי העולמי ובכדי לדון בחלופה לדולר כמטבע הרזרבות העיקרי. ברקע, פליטות פה של מדינאים חשובים שהתבטאו נגד הדולר, בזמנו נשיא סין ולאחרונה גם נשיא רוסיה, דימיטרי מדוודב, שהטיל ספק במעמדו של הדולר בעולם, והציע למצוא לו חלופה. מעל אותן ספקות להמשך השימוש בדולר כמטבע הרזרבות העולמי ממשיכים לעלות החששות מהמשך רכישות אג"ח אמריקאי ע"י הפד, שכבר מחזיק אג"ח בשווי של יותר מ-600 מיליארד דולר, ועשוי להמשיך ולרכוש כאלה בכדי להשאיר את הריבית נמוכה וכדי לנסות לחלץ את ארה"ב מהמשבר, מה שימשיך להציף את השווקים בדולרים ובעתיד אולי באג"ח אמריקאי".

הבנק המרכזי של יפן העלה היום, כצפוי, את ציפיותיו לכלכלה בפעם השנייה ברציפות לאחר ששיפור בייצוא ובתפוקה התעשייתית הוסיפו לראיות שהמיתון הקשה ביותר שחווה יפן מאז מלחמת העולם השנייה, מתמתן. התנאים הכלכלים של יפן, אחרי שהידרדרו משמעותית, החלו להפסיק להידרדר", אמר הבנק המרכזי (boj) בהצהרה שפורסמה ביחד עם החלטה להותיר את הריבית על 0.1%. "בחודשים הקרובים הכלכלה היפנית צפויה לספק ראיות ברורות התאוששות לאורך זמן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?