העדכון במדד תשומות הבנייה - ומה המשמעות עבור רוכשי הדירות

אחרי שעודכן בינואר האחרון, המדד צפוי להתעדכן בקרוב וככל הנראה יגרום להתייקרות לרוכשי הדירות 'על הנייר'. על ההשלכות הרוחביות של העדכון ואיך נרגיש את זה בכיס; וגם - מה המשמעות עבור יזמיות הנדל"ן בבורסה?

הרצי אהרון | (3)


הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לעדכן את מדד תשומות הבנייה - לאחר כ-14 שנים שהתבצע העדכון המלא האחרון (ב-2011). ולאחר העדכון האחרון של שכר העבודה שגרם לקפיצה של 2.6%. זה אולי נשמע טכני, אבל בפועל מדובר בצעד שיכול לשנות את מחיר הדירה שאתם קונים, או את הרווח של היזם שמממן את הפרויקט הבא. מה בדיוק צפוי לקרות, ומתי זה יקרה?

מדד תשומות הבנייה הוא מדד חודשי שמודד את השינויים בעלויות שהקבלנים משלמים כדי לבנות - כמו שכר עבודה, חומרי גלם (בטון, ברזל, בלוקים), שירותים הנדסיים, תכנון, ציוד ועוד. לפי החוק שנכנס לתוקף בשנת 2022, ניתן ליזמים להצמיד 40% ממחיר הדירה למדד זה.

כלומר, אם המדד עולה - גם מחיר הדירה עולה בהתאם - מדובר על תוספת שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. מדד התשומות משפיע גם על הוצאות הקבלנים, שולי הרווח שלהם, מחירי מכרזים ואפילו על שווי הקרקעות. לכן כל שינוי בו נוגע לא רק לצרכנים - אלא גם ליזמים, משקיעים, שמאים ובנקי מימון.


למה בעצם נדרש עדכון?

מאז 2011 לא עודכנו מרכיבי הסל והמשקולות של המדד, אף שהבנייה בישראל השתנתה בצורה דרמטית - בטכנולוגיה, בכוח האדם, במחירי החומרים ובדפוסי העבודה. המצב החריף במיוחד בשנתיים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ המלחמה, שבמהלכה נאסרה כמעט לחלוטין כניסת עובדים פלסטינים לענף. אותם עובדים היוו כשליש מכוח העבודה בבנייה, והוחלפו בעובדים זרים וישראלים – שעלות ההעסקה שלהם גבוהה בהרבה.

התוצאה: שכר העבודה זינק, אבל המדד המשיך להתבסס על נתונים ישנים, כך שהרוכשים המשיכו לשלם הצמדה למדד – בלי שהוא שיקף את העלויות האמיתיות של הקבלנים. בינואר 2025, בעקבות לחץ מצד חברות הבנייה, עתרה חברת דניה סיבוס דניה סיבוס -1.17%    לבג"ץ, ודרשה מהלמ"ס לעדכן את המדד.

בתגובה לעתירה, ביצעה הלמ"ס עדכון נקודתי של רכיב שכר העבודה בלבד, שהוביל לעלייה חדה במדד תשומות הבנייה לחודש ינואר - כמעט כמו העלייה של המדד לאורך שנת 2024 כולה. אבל בכלל לא נתנו ביטוי למרכיבים רבים אחרים במדד - כמו בטון, ציוד, אגרות, שכר יועצים ועוד, שלא עודכנו. בלמ"ס הודיעו כי יעדכנו את כל סל המדד במהלך המחצית השנייה של 2025. עוד הם ציינו כי במסגרת עדכון מדד תשומות הבנייה ייבחן מחדש הרכב הסל - כלומר אילו מרכיבים ייכללו בו ובאיזה משקל, לאחר בחינה מחודשת של שיטות איסוף הנתונים ושילוב מחירונים ונתונים מפרויקטים בפועל.

במקביל תיבדק ההשפעה של העדכון גם על מדדים משיקים כגון תשומות לבניית מסחר, משרדים וסלילה, ותתקיים התייעצות עם גופים מקצועיים בענף - בהם התאחדות הקבלנים, שמאים וגורמים נוספים. מסקנות ראשוניות צפויות להתפרסם כבר באוגוסט הקרוב בפני הוועדה המייעצת של המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, והעדכון המלא צפוי להיכנס לתוקף עד סוף השנה הנוכחית.


טוב או רע

נשאלת השאלה -האם עדכון מדד תשומות הבנייה הוא מהלך טוב או רע? התשובה, כמו בכל דבר, היא שתלוי את מי שואלים. מצד אחד, הקבלנים רואים במהלך הזה צעד הכרחי ומתבקש: הם טוענים שהמדד הקיים כבר מזמן לא משקף את העלויות האמיתיות שהם נדרשים לשלם - במיוחד בכל הנוגע לשכר עבודה שהתייקר משמעותית בשנה האחרונה. עבורם, עדכון המדד הוא תנאי הכרחי לשמירה על רמת הרווחיות וכדי להמשיך בקידום פרויקטים חדשים, בייחוד בתקופה שבה הענף מתמודד עם עלויות גבוהות יחסית, עיכובים בשרשראות האספקה ומחסור בכוח אדם. 

מצד השני, רוכשי הדירות - בעיקר אלה שקונים "על הנייר", אבל גם אלו שרכשו דירה במבצעי הקבלן ולא חתמו על חוזה עם פטור מהצמדה למדד, עלולים להיפגע מהמהלך. מאחר ש-40% ממחיר הדירה צמוד למדד, כל עלייה בו מתגלגלת ישירות אל הרוכש, ומביאה להתייקרות בפועל של הדירה, לעיתים בעשרות אלפי שקלים וגם יותר. ככל שהעדכון יעלה את המדד, כך הקונה ישלם יותר לאורך תקופת הבנייה, בלי יכולת אמיתית לשלוט בכך.

חשוב לציין - העדכון יביא בפועל לעליית מחירים שיכולה להגיע גם לאחוזים גבוהים כפי שראינו בינואר האחרון, ושם זה היה רק בעקבות עדכון עלות שכר העבודה של פועלי הבניין. מצד אחד, זה מעיד על פוטנציאל גדילה של המדד בפועל אבל מצד שני, רכיב העבודה הוא גם הכבד ביותר. 

מקבלנים בשטח, עולה כי אצל הפועלים הסינים לדוגמא, עלות ההעסקה ליום אחד יכולה להגיע ל-1000 שקל ואף יותר מזה. בזמן שהפועלים הערבים היו עולים בסביבות ה-450 שקל ליום. וכתוצאה מכך, קיבלנו את הקפיצה במדד בחודש ינואר - שבו עודכן כאמור, רק רכיב שכר העבודה במדד.


ההשפעה על יזמיות הנדל"ן בבורסה

עדכון מדד תשומות הבנייה אולי נראה ממבט ראשון בתור עניין טכני שמדבר רק על פרויקטים בהקמה בשטח, אך בפועל הוא עשוי לייצר השפעה ישירה ומשמעותית על שוק ההון - ובעיקר על השווי של חברות הנדל"ן הציבוריות. החברות היזמיות מדווחות מדי רבעון על שווי הפרויקטים שלהן לפי שווי הוגן - שמבוסס על פרמטרים כמו מחיר הקרקע, עלות הבנייה, הרווח הגולמי ומחיר המכירה הצפוי לדירות- כל זה על בסיס הערכות ואומדנים.

כשמרכיב מרכזי כמו מדד תשומות הבנייה מתעדכן, בעיקר אם הוא עולה בצורה חדה, הוא משנה את כל המשוואה : עלויות הבנייה מתייקרות, הרווחיות נשחקת, ושווי הפרויקטים בדוחות הכספיים עשוי לרדת. הדבר עלול להוביל לצמצום בהון העצמי, לעלייה ביחס החוב להון ולפגיעה בתשואות על ההון. השפעה זו לא נשארת רק בספרים - היא חלה גם בשוק ההון: חברות דירוג עשויות להוריד את דירוג האג"ח, אנליסטים יעדכנו תחזיות רווח ושווי מניה, וגופים מוסדיים עלולים לצמצם חשיפה לענף, במיוחד לחברות שמתמקדות במגורים.

מצד שני, יש גם יתרון ליזמים בכך שהמדד עולה - ככל שהוא עולה יותר, כך התשלומים שהיזמים יקבלו על כל דירה עולים. כפי שנכתב לעיל - ב-40% שכן צמודים למדד. בכך למעשה נוצר מצב של מי מושך יותר חזק? העלויות בפועל של תשומות הבנייה, או העלות של הדירות שצפויות להימכר בעתיד אשר צמודות למדד?


מי מרוויח ממדד עולה וכמה?

בפשטות, נראה כי עדכון מדד תשומות הבנייה, בעיקר כשמדובר בעלייה, הוא בשורה טובה עבור כל יזם, וזה נכון. הרי 40% ממחיר הדירה צמוד למדד, וכל עלייה בו מגלגלת עוד כמה אלפי שקלים לכיסו של הקבלן. אבל בפועל, התמונה קצת יותר מורכבת. לא כל החברות נהנות באותה מידה, ויש כאלה שאף צפויות להיפגע מהמהלך. לפעמים בצורה מהותית, ההבדל המרכזי הוא במועד שבו היזם משווק את הדירות.

יזמים שמיהרו לשווק דירות בשלב מוקדם - כלומר, "על הנייר", כשהפרויקט עדיין בשלב ההריסה או התחלת הביצוע - נעזרו במדד תשומות הבנייה ככלי להצמדה שמגן על הרווחיות שלהם. במקרה זה, כל עלייה במדד מתורגמת ישירות לעלייה במחיר הדירה עבור הרוכש, בלי שהיזם נדרש להעלות את המחיר הבסיסי בחוזה. כך לדוגמה, דירה שנמכרה מראש במחיר של 2 מיליון שקל (כאשר 40% ממנה צמודים למדד) – יכולה להתייקר לאורך זמן ב-20 או ב-30 אלף שקל, רק בזכות עליית המדד, מבלי לגעת במחיר נכס הבסיס (הדירה) או להזדקק לאישור מהבנק.

לעומת זאת, יזמים שדחו את שלב השיווק - מסיבות כמו רצון להמתין לשוק חזק יותר, צורך בקבלת היתרים, או התנהלות שיווקית זהירה, צפויים למצוא את עצמם דווקא בצד המפסיד של העדכון. העלויות בפועל (שכר עבודה, חומרי גלם, ייעוץ, תכנון) התייקרו כבר עכשיו, במיוחד לאור עדכון שכר הפועלים, אך ההכנסות הצפויות עוד לא נסגרו - וכשיגיעו, לא בטוח שיהיו באותו שווי ריאלי.

במילים אחרות: ההוצאות עלו - אבל ההכנסות עדיין בגדר תיאוריה. ואם בינתיים שוק הנדל"ן מתקרר, או שהקונים הופכים לבררנים יותר - ייתכן שהיזם ייאלץ למכור במחיר נמוך יותר או להעניק הטבות, בזמן שהעלויות לא ישתנו. במצב כזה, שולי הרווח נשחקים, ולפעמים גם ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט כולו מתערערת.נוסיף לכך שככל שהיזם נמצא בשלב מתקדם יותר של ההקמה ללא שיווק - כך הוא פגיע יותר. כיוון שהוא כבר השקיע בעלויות בנייה (שהתייקרו), אבל טרם הבטיח את ההכנסות.

לעומת זאת, יזם שמכר מראש - נועל את המחיר ובו זמנית נהנה מהצמדה מתמשכת שתשחק לטובתו ככל שהמדד עולה. בנקודת הזמן הזו, נוצר פער בין יזמים שפועלים באסטרטגיה מהירה ואגרסיבית לבין כאלה שבחרו בגישה זהירה ואיטית. הראשונים צפויים ליהנות מהשפעות המדד - האחרונים עלולים לספוג את עלותו, או לכל הפחות לא ליהנות ממנו כפי שקיוו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 07/07/2025 03:03
    הגב לתגובה זו
    עדיין עדיף מחיר קניה נמוך עם הצמדה למדד כאשר ההצמדה היא 40 אחוז נניח שיתרת החוב לקבלן היא 80 אחוז על זה ישלמו 40 אחוז יצא 32 אחוז מערך עלית המדד גם אם המדד יעלה ב 15 אחוז ב 3 שנים עדיין הקונה ישלם כ 3 אחוז שזה מדד שנתי בקושי הקבלן יספוג את העלויות מסביב כגון ערך הקרקע עלויות קבלן ביצוע וגמר
  • 2.
    עודן 17/05/2025 02:33
    הגב לתגובה זו
    אם הקבלנים נו נים פטור מהצמדה אז מה הבעיה הבעיה שאין מתנות חינם הקבלנים הוסיפו את עלית המדד למחיר הדירה אזזז שלא יעבדו עליכם.
  • 1.
    יוסי 15/05/2025 21:31
    הגב לתגובה זו
    כל מי שקנה דירה על הנייר משנת 2011 ושילם הצמדה על תשומות הבנייה חייב לתבוע את הלמס על אוזלת היד שלהם ועל אי עידכון המדדים בהתאם. אם אני עוד הייתי מצוא תובע ייצוגי ולהחזיר את הכח לאזרחים ולא לקומבינה שעושים על הגב שלנו הבנקים הממשלה הקבלנים.. פשוט בושה!
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?

"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית

עמית בר |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.  

התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט. 


היזמים מציעים פחות

היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים.  זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.  

בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה -  היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.

במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו. 

דירות בבנייה
צילום: איציק יצחקי

משבר האלומיניום ואיך הוא יכול להעלות את מחירי הדירות

אחרי ירידה משמעותית במחירי הדירות בחודשים האחרונים, מגיע משבר האלומיניום ויכול לעצור את מגמת הירידה 

עמית בר |

שוק האלומיניום הישראלי קרס תוך חודשים ספורים. היבוא מסין, שסיפק עד כה כ-60% מצרכי השוק המקומי, צנח בגלל היטל היצף של עד 146% שהטיל משרד הכלכלה על פרופילי אלומיניום סיניים, במטרה להגן על התעשייה המקומית מפני מה שהוגדר כתחרות בלתי הוגנת. יבואנים עצרו משלוחים שכבר היו בדרך מחשש שלא יוכלו לשחרר אותם במחיר סביר, קבלנים מדווחים על מחסור בחומרי גלם, ופרויקטים נעצרו. 

האופציה הטורקית, ששימשה כספק חלופי מרכזי וסיפקה כ-30% מצרכי השוק, נחסמה לחלוטין בעקבות האמברגו שהטיל ארדואן על ישראל. המשמעות של האירועים האלו על הרוכשים - עיכובים במסירת דירות ותוספת של 50-100 אלף שקל לדירה. אלא שאנחנו נמצאים בשוק של קונים - הקונים קובעים את התנאים, הקבלנים מתקשים למכור דירות. היקף הדירות הנמכרות יורד מדי חודש ובמקביל יש ירידות מחירים. בשוק כזה, קשה מאוד לגלגל את עליות המחירים לרוכשי הדירות, למרות שהפעם לקבלנים יש "סיבה טובה". 

המשמעות כנראה תהיה שהם יספגו חלק מההוצאה הזו מה שיקטין את המרווחים שלהם. הבעיה במשבר האלומיניום שכל אירוע שפוגע במגמה הנמשכת בחודשים האחרונים של ירידות מחירים יכול שוב להצית את הביקושים לדירות. ירידת המחירים צריכה להיות בפועל, בשטוף בנתוני הלמ"ס וצריכה להיות אווירה מלאה של ירידות מחירים וציפייה להמשך ירידה. רק ככה המחירים יורדים בהדרגה. בפעמים הקודמות שהיו ירידות מחירים הגיע אירוע מטלטל שהזניק את המחירים. בפעם האחרונה אלו היו המבצעי קבלן שלא נספרו על ידי הלמ"ס וגרמו לרוכשים לחשוב שיש עליות מחירים ואז הם ירדו מהגדר כדי לרכוש. 

משבר האלומיניום יכול להיות טריגר, הוא יכול לשנות את מסלול הירידה במחירי הדירות וזה הסיכון הגדול שלו. 

עיכובים במסירה - איך זה משפיע על הרוכשים?

משפחות שתכננו את המעבר לדירה החדשה נאלצות להמשיך לשלם שכירות במקביל להחזרי המשכנתא שכבר החלו. עלויות האחסנה מוכפלות, הוצאות המעבר גדלות. הפיצויים על איחור במסירה, המוגבלים ממילא בחוק, רחוקים מלכסות את הנזק האמיתי..

מעבר לעיכובים יש חשש כאמור לעליית מחירים. המעבר לספקים חלופיים בהודו, וייטנאם או טייוואן כרוך בהתייקרות דרמטית. המחירים מהספקים החדשים גבוהים ב-30% עד 40% מהמחירים הסיניים המקוריים, וזאת לפני שמחשבים את עלויות ההקמה של קווי האספקה החדשים. התהליך כולל הכנת תבניות ייחודיות לכל פרויקט, התאמה לתקנים הישראליים, בדיקות איכות מקיפות והקמת שרשרת לוגיסטית חדשה לגמרי. מדובר בתהליך שאורך בין ארבעה לשישה חודשים במקרה הטוב, ובהתייקרות כוללת של 50% לפחות בעלות האלומיניום.