האופציות על הדולר משקפות עליה: "ההפוגה שמתממשת היא השורית ביותר האפשרית"
הדולר התחזק מול השקל במהלך השבוע החולף. שבוע מסחר מקוצר נוכח חג הפסח לא האיר פנים לשקל המקומי. מדד המחירים לצרכן אמנם פורסם באופן מפתיע מעל הערכות המוקדמות אולם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מיהר להרגיע ואמר כי להערכתו אין סכנה ללחצים אינפלציוניים בקרוב וכי האינפלציה תוסיף לרדת בתקופת טווח הזמן הקרוב.
כלכלני איזי-פורקס אומרים בסקירה השבועית שפרסמו כי "כפי שניתן היה לצפות, הדולר המשיך לדרוך במקום. מבין אפשרויות ההפוגה, ההפוגה שמתממשת היא השורית ביותר האפשרית. ישנה אפשרות שמגמת העלייה של הדולר תתחדש בקרוב".
"מהלך של הדולר מעל 4.25 ילמד על המשך מגמת העליה. ההתנגדות האופקית היא אומנם קרובה (4.30-4.35) אבל ישנה אפשרות שהדולר יעלה מעליה (לאזור ה-4.40 בשלב ראשון). תמיכה לטווח הקצר נמצאת ב-4.10 ותמיכה קריטית לטווח הבינוני ארוך ברמה של 4.02 שקלים לדולר".
לגבי הצמד דולר-אירו מציינים באיזי-פורקס כי "האירו נשאר בינתיים במסלול של מגמת ירידה. השאלה הגדולה היא האם יחזור ל-1.25 והאם יפרוץ את השער הזה למטה וירד עוד. יש לקחת בחשבון את האפשרות שאם ירד שוב ל-1.25, התמיכה לא תחזיק מעמד. מהלך מתחת ל-1.2945 ילמד על השער 1.25 כעל היעד הבא. תמיכה מעל 1.2945 ומהלך מעל 1.37 ילמדו על מעבר למגמת עליה. נכון ליום ראשון, ההסתברות נוטה עדיין כלפי ירידה".
מחברת פינוטק נמסר כי השבוע יתפרסמו מספר נתונים חשובים אשר ינחו את המסחר בשווקים: ביום שני, באוסטרליה יתפרסם מדד המחירים ליצרן רבעון לרבעון, כאשר הצפי אינו מעודד ומצביע על צמיחה של 0.6% בלבד, נתון חלש עשוי להכביד על האוזי על אף שהריבית לטווח קצר הינה הגבוהה מבין השווקים המפותחים ועומדת על 3.0% כיום. בהמשך השבוע יגיעו הפרוטוקולים של הבנק המרכזי האוסטרלי ונתוני האינפלציה עם מדד המחירים לצרכן אשר יתפרסמו ביום רביעי הקרוב.
בבריטניה, ההתמקדות תהייה בנתוני מדד המחירים לצרכן ביום שלישי אשר צפויים לרדת מרמה של 3.2% בקריאה הקודמת לרמה של 2.9%. ביום רביעי, הממלכה המאוחדת תפרסם את נתוני העבודה ותקיים פגישה של הבנק המרכזי. לבסוף ביום המסחר האחרון השבוע בריטניה תפרסם את נתוני המכירות הקמעונאיות ונתוני צמיחה ראשוניים אשר להם השפעה רבה על התנהגות השוק בסקטור ניירות הערך והמט"ח.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
