קרנות הנאמנות בחודש יולי: גיוסים של 343 מיליון שקלים באפיק המנייתי

המשך המגמה: הציבור מגדיל את חשיפתו למניות, ויוצא מהאג"ח ומהאפיק השקלי

גיא ארז | (3)
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

הציבור יוצא מהאג"ח - ונכנס למניות. כך ניתן לקבוע לפי תנועות הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות, שנקבעו בעזרת אומדנים והערכות ע"י כלכלני 'מיטב דש'. נראה כי המגמה החלה כבר לפני שבועיים, עם התמתנות היציאה מהבורסה, והגידול בכניסת הציבור לקרנות מנייתיות.

בסיכום חודש יולי גייסו הקרנות המנייתיות סכום של כ-343 מיליון שקל (לעומת פדיונות של כרבע מיליארד שקל בחודש הקודם) מתחילת השנה גייסו הקרנות המנייתיות כ-2.8 מיליארד שקל. זאת, לעומת 3.5 מיליארד שקל בשנת 2014 כולה.

מן העבר השני, מקרנות האג"ח השקליות נפדו כ-225 מיליון שקל, ומקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד נפדו יותר מ-1.5 מיליארד שקל - זאת במהלך חודש יולי. תעשיית הקרנות כולה חוותה פדיון חודשי שלישי ברציפות, המסתכם ב-2.4 מיליארד שקל.

נראה כי המשקיעים לא התרשמו מעליות השערים באגרות החוב הממשלתיות, מה שהתבטא בהמשך הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה הנאמדים החודש, בפדיון הגבוה ביותר מבין כל האפיקים.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, (קרנות 10/90 וכו'), גייסו החודש סכום זעיר של כ-10 מיליון ₪, לעומת פדיונות כבדים של 2.8 מיליארד שקל בחודש הקודם.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש עליות נאות: מדדי התל-בונד סיכמו את חודש יולי עם תשואה חיובית של עד כ-1.6%, והמדד הקונצרני כללי עלה ב-1.5%. בעקבות העליות שנרשמו באפיק החודש, קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש גיוסים לראשונה מאז חודש מאי 2014 הנעמדים בכ-230 מיליון שקל. עם זאת, מתחילת השנה הן עדיין נמצאות בצד הפדיונות עם כ-2.2 מיליארד שקל.

נזכיר כי במדדי המניות נרשמו בחודש יולי עליות שערים, כשמדדי ת"א 25 ות"א 100 רשמו תשואה של עד כ-4.25%, ומדד ת"א 75 עלה ב-3.7%.

נראה כי בעקבות העליות שנרשמו החודש במדדי המניות ואגרות החוב גדל תיאבונם של המשקיעים לסיכון, והם פשוט נוטשים את האפיק השקלי: בחודש יולי נפדו כ-1.2 מיליארד שקל מאפיק זה. הפדיונות מתחלקים ל-960 מיליון שקל מהקרנות הכספיות וכ-230 מיליון שקל מהקרנות השקליות.   

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מוזר 02/08/2015 16:14
    הגב לתגובה זו
    חוץ מטבע כמובן הכל מתרסק.
  • 2.
    הציבור הוא עדר. במקרה הוא דוהר צפונה ובמקרה דרומה (ל"ת)
    שי 02/08/2015 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 02/08/2015 15:36
    הגב לתגובה זו
    למסחר בשוק תנודתי צריך כישורים שאין לציבור.
קרנות נאמנות
צילום: בנק הפועלים
דירוג כספיות

דירוג קרנות כספיות - ולמה עדיפה קרן כספית על פיקדון

גיוסים בקרנות הכספיות ובקרנות הנאמנות בכלל שהגיעו לשיא של 708 מיליארד שקל;  ילין לפידות גדל בגיוסים בזכות הקרן הכספית; גיוסים נאים למיטב ולאלטשולר שחם; על הכספיות ועל התעשייה

רן קידר |

תעשיית קרנות הנאמנות באוגוסט גייסה כ-7 מיליארד שקל ונהנתה מעליית ערך של קרוב ל-1%, כ-7 מיליארד שקלים נוספים. הגיוסים הבולטים היו בקרנות הכספיות בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל, כשילין לפידות גייסה לקרן הכספית שלה כ-1.8 מיליארד שקל. 

תעשיית הקרנות הכספיות מנהלת כ-178 מיליארד שקל - מדובר בקרנות שמספקות תשואה סולידית במיוחד ומתחרות בפיקדונות בהצלחה. הן אלטרנטיבה טובה יותר ביחס לפיקדונות בבנקים לתקופות קצרות משנה ולרוב גם לתקופה של שנה ומעלה. בפיקדון בבנקים מקבלים בין אפס לאחוזים בודדים לפיקדון עד שנה וכ-4%-4.2% בפיקדון שנתי. בקרנות הכספיות מקבלים באזור 4.2% ויותר בכל נקודת זמן כשנכון להיום יש לקרנות האלו גם יתרון מיסוי גדול לעומת הפיקדונות. 

הקרנות הכספיות היא הקטגוריה הגדולה ביותר בקרנות אקטיביות - קרנות מנוהלות, כשבסה"כ בקרנות האקטיביות כ-390 מיליארד שקל. הקרנות הפאסיביות, עוקבות אחרי המדדים מתחלקות לשניים - קרנות סל וקרנות מחקות. שם היקף הכספים המנוהל עומד על כ-320 מיליארד שקל, כ-200 מיליארד לקרנות הסל.

גיוסים גדולים רשמו החודש מיטב דש עם קרוב ל-800 מיליון שקל ואלטשולר שחם עם קרוב ל-500 מיליון שקל. הגיוסים היו בקרנות אג"ח כשהיתה מגמה של הגדלת ההשקעה בקרנות מנייתיות בחו"ל על חשבון קרנות מנייתיות בארץ. 


דירוג קרנות כספיות ואיך לבחור קרן כספית?

ההבדלים בתשואות בקרנות הכספיות נמוכים. כולם באותה הסביבה ולכן יש חשיבות גדולה לבחון את דמי הניהול. נכון, יש מנהלים טובים, אבל בדרגת חופש נמוכה כל כך כמו שיש בקרנות הכספיות, ההצלחה לא שווה תשואה דרמטית ולכן תבדקו את דמי הניהול.  

סוחר מניות
צילום: Pixabay
זרקור על קרן נאמנות

חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי

איזו קרן השיגה עד כה את התשואה הטובה ביותר מתחילת השנה (לא כולל ממונפות)? מה מיוחד במבנה דמי הניהול של הקרן, ומה צריך לקחת בחשבון לפני כניסה להשקעה? 

גיא טל |

מיהי הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה בשוק הישראלי בכל הקטגוריות השונות?

מבט על הקרנות המובילות בשנה האחרונה יגלה במקומות הראשונים רצף ארוך של קרנות ממונפות – בנקים פי 3, ת"א 35 פי 3, ת"א 90 פי 3 וכו'. מיד לאחריהן תבואנה הקרנות הממונפות פי 2. כידוע הקרנות הללו עלולות גם להחתך בצורה חדה בתקופת ירידות, ולאורך זמן הן סובלות משחיקה ולא באמת מספקות פי 3 או פי 2 לאורך זמן אלא מעט (או הרבה) פחות. על כל פנים מי שבחר בקרנות הללו מתחילת השנה נהנה מתשואות פנומנליות.

אבל רצינו למצוא את הקרן המוצלחת ביותר מקרב ה"נורמליות" שמנסות פשוט להכות את השוק באמצעות בחירת מניות רגילה (עם מינוף לגיטימי באמצעות אופציות שיכול להגיע לכמה עשרות אחוזים נוספים). המספרים מצביעים על מובילה חדשה בפסגה: הראל ספיר מניות, שעקפה את אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל עליה כתבנו לפני מספר שבועות, בזמן שהיא הייתה הקרן המובילה. כפי שציינו בעבר, להראל יש שנה טובה בקרנות המנייתיות, ושלוש הקרנות המובילות בקטגוריית "קרנות מניות לפי שווי שוק" מתחילת השנה הן קרנות של הראל, כמו גם הקרנות במקומות 7, 8 ו-12. מכל מקום הפעם נתמקד בהראל ספיר מניות - הקרן המובילה מתחילת השנה.

לשים לב ל"שיעור ההוספה"

לפני שלושה שבועות כתבנו על הקרן האחות, שמובילה את קטגוריית הגמישות – הראל איתן (מאז היא ירדה למקום השני). שתי הקרנות שייכות למשפחת הקרנות שגובות "שיעור הוספה" שהוא בעצם סוג של עמלת קניה – עמלה חד פעמית שנגבית בשעת קניית הקרן, ובאה לידי ביטוי בהבדל בין מחיר הקניה למחיר המכירה. קרנות מן הסוג הזה בדרך כלל לא גובות דמי ניהול שוטפים או שהן גובות דמי ניהול שוטפים נמוכים מהמקובל. 

הגישה הזו מספקת שני יתרונות לקרנות מן הסוג הזה. ראשית, התשואה השוטפת לא כוללת את "שיעור ההוספה" הזה, להבדיל מדמי הניהול. כיון שהקרן לא גובה דמי ניהול או שהיא גובה דמי ניהול נמוכים, נוצר לה יתרון מובנה בתשואות השוטפות בהשוואה למתחרות, מבלי ששיעור ההוספה ישפיע על כך, שכן להבדיל מדמי ניהול שוטפים, הוא לא מופחת מהתשואה המוצגת בטווחי הזמן השונים. יתרון שני עבור מנהלי הקרן הוא יצירת מחויבות ארוכת טווח של הלקוח. גביית שיעור הוספה על חשבון דמי הניהול השוטפים דומה למעין "תשלום מראש" של דמי הניהול עוד בזמן הקניה. לאחר ההשקעה הראשונית בשיעור ההוספה הגבוה יחסית, לא משתלם לעבור לקרן אחרת, לפחות למשך כמה חודשים אם לא כמה שנים. אלו הן שני יתרונות לטובת הקרן, המשקיע כמובן הוא תמונת הראי. הוא צריך לשים לב כשהוא בוחן את תשואות העבר ליתרון המובנה של הקרן מבחינת תשואות שוטפות, וכן עליו לקחת בחשבון שלא יהיה כדאי לו להחליף קרן בזמן הקרוב בגלל התשלום הנתחלתי הגבוה. 

מבנה דמי הניהול הזה לא מאד נפוץ בשוק הקרנות הישראלי. בקטגורייה של מניות לפי גודל שוק ישנה רק עוד קרן אחת שגובה שיעור הוספה, ובאופן כללי החברה כמעט היחידה שמשתמשת בשיטה הזו היא הראל, לכן למשקיע מן השורה קל לפספס את הפרט החשוב הזה ולא לקחת אותו בחשבון. לכן חשוב לשים לב לכך.