שרון הרצברג
צילום: תמיר ברגיג
דעה

מי ידאג לאזרחים מול הבנקים?

הבנקים מקפידים על רישום מדוקדק במתן משכנתאות, אבל הלוואות לכל מטרה בריבית משתנה ניתן לקבל גם בקופה של שופרסל
שרון הרצברג |

נוטלי משכנתאות בישראל צריכים לעמוד בקריטריונים של הבנקים למשכנתאות על מנת לקבל אישור למשכנתה. בשנים האחרונות התגברה הרגולציה בתחום ונוספו תקנות ומגבלות רבות.  

בנוסף לחקיקה בענף המשכנתאות, לכל בנק יש מדיניות פנים באשר לאישורי משכנתה וכל בנק שומר לעצמו את הזכות לאשר בהתאם לפרמטרים שקבע. תיק המשכנתה נבחן על פי נתוני הלווים, נתוני הנכס, מיקום הנכס, רמת הסיכון ועוד.

אלו מכם שכבר נטלו משכנתה, קיבלו הסבר מהבנקאי כי ניתן לאשר משכנתה ללקוח בתנאי שההחזר החודשי אינו עולה על 40% מההכנסה נטו המוצהרת. בחלק מהבנקים, מדיניות הפנים מאפשרת לאשר משכנתה רק למי שההחזר החודשי שלו אינו עובר את 33% מהנטו. 

חשוב להדגיש כי אישור עקרוני מכיל בתוכו תנאים והתניות לאישור, והבנק בודק את הכנסות הלווים ותדפיסי הבנק עד ליום הביצוע. משמעות הדבר הוא שאם לקוח נטל הלוואה נוספת, אשר מעמידה את סך כל החזרי ההלוואות והמשכנתה מעל ל40% מנטו ההכנסות שלו, הבנק יבטל את האישור למשכנתה. כל שינוי לרעה במצב הלקוח יכול לגרום לביטול אישור או להקטנת סכום המשכנתה או להגדלת שיעור הריבית.

בעצם מטרת הבנק היא לוודא כי אנחנו יכולים לעמוד בתשלומי המשכנתה לאורך זמן ולכן ההקפדה היא לא לעבור את יחס ההחזר שנקבע ברגולציה - עד 40% מהנטו. לדוגמא אם שני בני זוג מרוויחים 15,000 שקלים נטו לחודש, הבנק יוכל לאשר להם משכנתה שההחזר עליה הוא 5250 שקלים (החזר התחלתי).

אולם, אם אותם לקוחות ייקחו הלוואה נוספת שההחזר עליה הוא 2000 שקל לחודש, משמעות הדבר שסך ההתחייבויות שלהם לחודש 7250 שקלים - וזה כבר מגיע ל-48%. לכן לקוחוות אלה לא יוכלו לקבל אישור למשכנתה. 

עד כאן הרציונל ברור, והמגבלה הזו שומרת הן על יציבות הבנקים והן על טובת הלקוח. אך מה קורה לאחר שהבנק העביר את המשכנתה למוכרים? כאן יש כבר בעיה. הפיקוח למעשה נגמר, ואין אף אחד שישמור על הלקוחות. הסיבה היא שהתקנה הזו של מגבלת עד 40% מהנטו של הלווים קיימת רק לענין המשכנתה.

יום אחרי שלקוח ביצע את המשכנתה, הוא יכול לגשת לכל בנק בישראל, לפתוח חשבון ולקבל הלוואה, בחלק מהבנקים יכול להיות חשבון הלוואה בלבד, ללא העברת משכורת, הלקוח יכול לקחת הלוואה דרך כל הגורמים בשוק כמו חברות כרטיסי האשראי או גופים שמעניקים הלוואות חוץ בנקאיות. אפילו בקופה של רשת הקמעונאות שופרסל.

לעיתים ההצעה מגיעה גם מהבנק עצמו בו מתנהל החשבון, כאשר ההצעה ניתנת באינטרנט בלחיצת כפתור. הלקוחות עלולים לחשוב כי מדובר על הצעה מהבנק, והבנק הרי יודע טוב מה הוא עושה. בפועל אף אחד לא מסביר ללקוח שההחזר משתנה, כי מדובר הלוואה שמבוססת על ריבית הפריים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ישראל כץ מגיב לנתניהו בנושא 'אובר' ונוקב בפיצוי האדיר שיקבלו נהגי המוניות

גיא ארז |
נושאים בכתבה ישראל כץ
יום לאחר הוויכוח בין ישראל כץ לבנימין נתניהו בנושא אישור השימוש באפליקציית 'אובר', שר התחבורה נאם היום (ב') בוועדת הכלכלה והתייחס לנושא: "מי שרוצה להכניס את 'אובר' שיכין 8-9 מיליארד שקל לפצות את נהגי המוניות".   שר התחבורה ישראל כץ הגיע הבוקר לדיון ברפורמה בענף הרכב. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, הזכיר לשר שהוועדה הייתה אמורה לעסוק בנושא אובר ובסוף תצטרך לדון גם בכך.   השר כץ התייחס לכך ולעימות שהתפתח אתמול בישיבת הממשלה בנושא ואמר: "אני לא יודע מאיפה המיתולוגיה על כוחם של נהגי המוניות, זה לא ציבור חזק. זה לא יבואני הרכב. זה ציבור עובד שמתמודד עם מציאות והתפקיד שלי זה לאפשר להם התמודדות בתנאים שווים. מי שמשלם עבור רישיון מונית לא יכול שמישהו יבוא עם הרכב הפרטי ויתמודד מולו. אם המדינה רוצה להכניס את זה שתחליט ותכין 8-9 מיליארד שקל לפצות את נהגי המוניות. אני לא מושפע מלחצים". אתמול בעימות בין ראש הממשלה לשר התחבורה, עקץ האחרון את נתניהו באומרו "אני לא דואג לבעלי הון מחו"ל " - כשרבים קישרו משפט זה ליחסי נתניהו-שלדון אדלסון. אפליקציית 'אובר' אמנם פועלת בישראל מזה תקופה - אך במתכונת של הזמנת מוניות רגילה (בפועל, כמו 'גט-טקסי'). הרעיון החדשני באפליקצייה, שפועלת בערים רבות בעולם, הוא 'שידוך' נהגים פרטיים עם נוסעים המגיעים לאותו יעד - באופן שיחסוך כסף לנוסע, ויוריד את העלויות למסיע. הציבור ככלל אמנם ירוויח מנסיעות זולות יותר, אך הראשונים להפגע מהפעלת שירות זה יהיו כמובן נהיג המוניות בישראל - ועל כך פרץ הוויכוח עם נתניהו. עם זאת, חשוב לציין כי בישראל - בשל המצב הבטחוני, אפשור השימוש בשירות זה אינו מובן מאליו, בשל חשש לחטיפות על רקע בטחוני.