רשות החשמל: "כל צרכן ישראלי יוכל להפוך ליצרן חשמל פרטי"
ברקע לזינוק הצפוי בתעריפי החשמל בחודש אפריל ב-10%, רשות החשמל אישרה את הסדר "מונה- נטו". ההסדר צפוי להוות אלטרנטיבה לייצור חשמל בחברת החשמל ולהוזיל את העלויות.
ההסדר החדש מאפשר לכל צרכן בעל מונה תעו"ז (תעריף לפי עומס המערכת וזמן צריכה) לייצר חשמל באנרגיה מתחדשת בחצר ביתו, באמצעות קולטני שמש, ובכך להפחית את צריכת החשמל מרשת החשמל בשעות בהם הוא מייצר חשמל בשיעורים הנמוכים מצריכתו.
ההסדר עובד כך: כאשר מתקן האנרגיה המתחדשת מייצר חשמל מעבר לצריכה המקומית של הצרכן, רשות החשמל תעניק זיכוי בהתאם לכמות ולשעות בהם הוא מעביר את האנרגיה לרשת. בסוף כל תקופת חשבון יבוצע קיזוז בין הקרדיט שצבר הצרכן לבין החיוב בחשבון החשמל בגין הצריכה העודפת שלו. במידה ולאחר הקיזוז נותר הפרש חיובי - הצרכן לא יזכה לזיכוי כספי, אך הקרדיט יישמר לתקופת החשבון הבאה.
בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים. עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין), תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.
