עם איזה סקטורים נפתח את השנה?
בחירת סקטורים נכונים להשקעה מהווה מרכיב מרכזי בהצלחת תיק מניות. עם איזה סקטורים ראוי לפתוח את 2020, מה הסקטור הכי מלהיב, והיכן מזהים עננים של דאגה?
טוב, נראה לי שאנחנו די ערוכים לשנת 2020... בחודש האחרון עיצבתי כאן את רשימת הרעיונות, יש לה שלושה עוגנים עליהם כתבתי בשבוע שעבר ומי שעוקב אחר המניות וה-ETFs רואה שבהכללה אנחנו Doing Well.
כך גם מדד ה-S&P500 ממשיך להתנהל בנינוחות כלפי מעלה ומממש את משמעות פריצת קו המשולש העולה אליה התייחסתי בשבוע שעבר. אם יהיה תיקון למטה, הוא אמור לפגוש את הקו הזה באזור ה-3050 ואולי 3100. כרגע, אנחנו יכולים להתכרבל בשמיכת הפוך ולחכות לשנה הבאה. אבל, יש לנו עוד דבר אחד לזכור ודבר אחד לעשות.
לזכור את הסיכון המוניטרי המתקתק ושאר סיכוני העולם
העובדה שהצלחנו לייצב כאן את תיק ההשקעות שלנו לא אומרת שכשהסערה תגיע היסודות לא יקרסו. יכול להיות שעמוד "חוף המבטחים" שיצקנו בשבוע שעבר יחזיק ויתן מענה אבל הריסות מסביב יהיו.
רבות מהמניות הגיעו למחירים אופטיים גבוהים (מחיר אופטי משקף את ההתייחסות הרגשית לשער המניה וככל ששערה גבוה, היא נתפסת כיקרה ללא קשר לביצועי החברה, מכפיל וכו'), עובדה שמשקפת את משך הגאות בשוק ואת פוטנציאל המימוש במקרה של סערה.
- הישראלים מרגישים ירידה בביטחון האישי, אבל מרוצים מהחיים החומריים
- מה אם נעבור לצמוח פנימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זכרו שכמו בענייני בריאות, לפעמים אנחנו יכולים להרגיש ממש טוב, להיות בכושר ולעבור את כל בדיקות הדם (וכפי שתראו בהמשך, ישנם גם סימנים מדאיגים מתחום הצריכה) ועדיין למות בפתאומיות. ותזכרו כמה פעמים האנליסטים "מופתעים". זה קורה כל כך הרבה פעמים עד שאני אישית מרגיש שכל מה שאנליסטים עושים הוא לבסס בסיס להפתעות שמייצרות דרמות. תמיד טוב להינות כשהכל במקום ולנצל את הזמן לחוויות החיים אבל צריך להשאיר את מערכת האזעקה דרוכה.
ומה נשאר לנו לעשות?
לבדוק את מצב הסקטורים. תחשבו על זה כעל טיפול גדול לרכב. בטיפולים הקטנים מחליפים שמן – מניות, מחזקים ברגים – הגנות, מאזנים ומכוונים. בטיפול הגדול בודקים את המערכות הגדולות ומחליפים, אם צריך, רכיבים משמעותיים יותר.
המערכות הגדולות שלנו, בין המניות לרכב כולו (השוק), הם הסקטורים – תחומי העיסוק העיקריים אליהם משויכות המניות. מדד ה – S&P500 מורכב מ – 11 סקטורים, כאשר בכל אחד מהם ניתן להשקיע באמצעות ETF ייעודית. בדיקת הסקטורים מאפשרת לבנות תיק המורכב מה – ETFs הרלבנטיות או לכוון את חיפוש המניות למניות מהסקטורים בהם נרצה להשקיע.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
איך "בודקים" סקטור על בסיס טכני? מסתכלים על שני דברים:
- המצב הטכני, קרי קו מגמה, ממוצע נע, פריצה של רמות משמעותיות וכו'.
- העוצמה היחסית של הסקטור ביחס למדד השוואתי – בנצ'מרק. נרצה להשקיע בסקטורים שיש להם פוטנציאל להשיג תשואה גבוהה יותר מהמדד. S&P500 במקרה שלנו.
חומרי גלם – XLB
הסקטור הזה עבר שנתיים שסופן דשדוש ומהלכן ירידה ועליה מעוגלות. נכון לכתיבת שורות אלו, סיום שבוע המסחר שחלף, XLB מאתגרת את השיא ההיסטורי, אזור ה-+62 דולר, כשיש לה תמיכה משמעותית ב-59 דולר. סיכויים טובים לפריצה כלפי מעלה ואם תתרחש, מהלך יפה צפוי יהיה בעקבותיה. סקטור זה קשור למניות המתכות שאני בעדן כך שפריצה של XLB כלפי מעלה תהיה סימן חיובי גם עבורן. כרגע הסקטור חלש קצת ביחס למדד. אם יפרוץ ויתחיל להתחזק, ניתן יהיה להגדיל עוד יותר את הפוזיציות.
תעשיה – XLI
הקרן פרצה שיא היסטורי כך שיש פוטנציאל לעליה. אבל, במגמת החלשות ביחס למדד כך שלא מעניינת כרגע. אין כמעט, אם בכלל, מניות תעשיה ברשימת הרעיונות שחשפתי כאן כך שאנחנו בסדר.
פיננסים – XLF
על הגרף נראית כמו XLI אבל מבחינת עוצמה מתחזקת בהשוואה ל-S&P500. לכן, כדאי לבחון רעיונות משם. עד כה ציינתי רק את WFC ואת מניות התשלומים המקוונים SQ ו-QIWI שהן פינטק, שילוב בין פיננסים לטכנולוגיה. רושם לעצמנו לבחון עוד רעיונות מהתחום. אפשר להוסיף לרשימה את PYPL שנתמכת יפה מעל הממוצעים הנעים שלה.
אנרגיה – XLE
סקטור חלש מאוד שאין עדיין סימנים להתחזקותו. נוותר עליו בשלב זה. מזכיר שאני בעד אנרגיית רוח – FAN. כמו כן, יש בסקטור מציאות מרוסקות שאפשר לאסוף קצת מהרצפה. CHK היא דוגמה אחת. זה רק למשקיעים שאוהבים ללכת על הקצה מבחינת תגמול – סיכון.
טכנולוגיית מידע – XLK
הסקטור שמניע את העולם. כל השמות הגדולים. גם הגרף של XLK מציג בברור את הסיפור במגמת עליה נחושה. סקטור שבהחלט נשאר, לפחות בתור התחלה, גם ב-2020.
תקשורת - XLC
בשלוש השנים האחרונות דומה פחות או יותר ל-S&P500. אין משהו טכני בעדו ואין משהו נגדו. מכיוון שאני מחפש יתרון, נשאיר אותו בחוץ.
נדל"ן – VNQ
נראה לי אחד הסיפורים המעניינים כרגע לשוחרי התשואה העודפת על ה-S&P500. בהחלט אתחיל לחפש רעיונות בעניין ובתור התחלה אפשר להשקיע בתעודה. כמו כן צריך לחשוב מה המשמעות של התחזקות סקטור זה ביחס למדד המניות. מכיוון שסקטור זה מניב תשואת דיבידנד ממוצעת גבוהה יחסית הוא רלבנטי לקהל משקיעים רחב. רשמתי לעצמי לחזק את יסוד הנדל"ן בתיקים.
בריאות – XLV
XLV קפצה לאחרונה וזכתה לעדנה מחודשת. לא רואה פה סיפור ארוך טווח כרגע ולכן הייתי שם אותה במעקב ולא רץ בשלב זה להצטרף למגמה.
צרכנות קבועה – XLP
הסקטור ניטראלי ביחס ל-S&P500 בשנה האחרונה ויש חשש להיחלשותו. כרגע בחוץ מבחינתי.
צרכנות מחזורית – XLY
במגמת החלשות מול ה-S&P500. לא מעניין כרגע. אם אתם מחזיקים במניות מהסקטור, כמו SBUX ו-LK האהודות עלי, זה בסדר כל עוד הן מספקות את הסחורה. לא נתאמץ לחפש משם רעיונות נוספים.
שימו לב שחולשת שני הסקטורים מתחום הצרכנות אמורה להדאיג אותנו ביחס למצב הכלכלה האמריקאית הנשענת על צרכנות מקומית.
תשתיות ציבוריות -XLU. לא נראה לי מעניין מבחינה טכנית כרגע.
שורה תחתונה: הסקטורים המועדפים לתחילת 2020 הם חומרי גלם (הימור על פריצה), פיננסים, טכנולוגיית מידע, נדל"ן.
כמובן שפילוח הסקטורים הוא לא מדע מדויק וכך גם התנהגות כל מניה ביחס לסקטור שלה. לכן נבדוק כל רעיון לגופו. יחד עם זאת, התמקדות בסקטורים חזקים היא כלי עוצמתי למשקיעי ETFs וכלי הכוונה לחיפוש רעיונות.
אז שיהיה לכולנו מעבר נעים וחמים מ-2019 ל-2020. הפוסט הבא יתפרסם איפשהו על תפר השנים כאשר נתחיל לנסות לחוש את הלך הרוח של השנה החדשה. שנה טובה לכולם ותודה שאתם איתי במסע.
כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.דירה = קורת גג 26/12/2019 06:16הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 4.מה זה? אתר למפגרים? (ל"ת)הגננת 26/12/2019 05:42הגב לתגובה זו
- 3.שאול מחולון 26/12/2019 01:03הגב לתגובה זואילו סקטורים ולא איזה סקטורים חוץ מזה - תענוג לקרוא אותך !
- השתדל ולא תשתדל (ל"ת)טיסה נעימה 26/12/2019 17:07הגב לתגובה זו
- ענק !!! (ל"ת)טוקבקיסטן 28/12/2019 23:24
- 2.מה עם סקטורים כמו: פינטק? תשלומים ברשת? ציוד רפואי? (ל"ת)י"א=ר"ג. 25/12/2019 22:25הגב לתגובה זו
- 1.סטודנט 25/12/2019 22:21הגב לתגובה זומקצועי, מבין עניין, טוב מדי בשביל ללמד במכללה
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

