זיו סגל
צילום: תמר מצפי
בלוגסטריט

עם איזה סקטורים נפתח את השנה?

בחירת סקטורים נכונים להשקעה מהווה מרכיב מרכזי בהצלחת תיק מניות. עם איזה סקטורים ראוי לפתוח את 2020, מה הסקטור הכי מלהיב, והיכן מזהים עננים של דאגה?

זיו סגל | (7)

טוב, נראה לי שאנחנו די ערוכים לשנת 2020... בחודש האחרון עיצבתי כאן את רשימת הרעיונות, יש לה שלושה עוגנים עליהם כתבתי בשבוע שעבר ומי שעוקב אחר המניות וה-ETFs רואה שבהכללה אנחנו Doing Well.

כך גם מדד ה-S&P500 ממשיך להתנהל בנינוחות כלפי מעלה ומממש את משמעות פריצת קו המשולש העולה אליה התייחסתי בשבוע שעבר. אם יהיה תיקון למטה, הוא אמור לפגוש את הקו הזה באזור ה-3050 ואולי 3100. כרגע, אנחנו יכולים להתכרבל בשמיכת הפוך ולחכות לשנה הבאה. אבל, יש לנו עוד דבר אחד לזכור ודבר אחד לעשות.

לזכור את הסיכון המוניטרי המתקתק ושאר סיכוני העולם 

העובדה שהצלחנו לייצב כאן את תיק ההשקעות שלנו לא אומרת שכשהסערה תגיע היסודות לא יקרסו. יכול להיות שעמוד "חוף המבטחים" שיצקנו בשבוע שעבר יחזיק ויתן מענה אבל הריסות מסביב יהיו.

רבות מהמניות הגיעו למחירים אופטיים גבוהים (מחיר אופטי משקף את ההתייחסות הרגשית לשער המניה וככל ששערה גבוה, היא נתפסת כיקרה ללא קשר לביצועי החברה, מכפיל וכו'), עובדה שמשקפת את משך הגאות בשוק ואת פוטנציאל המימוש במקרה של סערה.

זכרו שכמו בענייני בריאות, לפעמים אנחנו יכולים להרגיש ממש טוב, להיות בכושר ולעבור את כל בדיקות הדם (וכפי שתראו בהמשך, ישנם גם סימנים מדאיגים מתחום הצריכה) ועדיין למות בפתאומיות. ותזכרו כמה פעמים האנליסטים "מופתעים". זה קורה כל כך הרבה פעמים עד שאני אישית מרגיש שכל מה שאנליסטים עושים הוא לבסס בסיס להפתעות שמייצרות דרמות. תמיד טוב להינות כשהכל במקום ולנצל את הזמן לחוויות החיים אבל צריך להשאיר את מערכת האזעקה דרוכה.

ומה נשאר לנו לעשות?

לבדוק את מצב הסקטורים. תחשבו על זה כעל טיפול גדול לרכב. בטיפולים הקטנים מחליפים שמן – מניות, מחזקים ברגים – הגנות, מאזנים ומכוונים. בטיפול הגדול בודקים את המערכות הגדולות ומחליפים, אם צריך, רכיבים משמעותיים יותר.

המערכות הגדולות שלנו, בין המניות לרכב כולו (השוק), הם הסקטורים – תחומי העיסוק העיקריים אליהם משויכות המניות. מדד ה – S&P500 מורכב מ – 11 סקטורים, כאשר בכל אחד מהם ניתן להשקיע באמצעות ETF ייעודית. בדיקת הסקטורים מאפשרת לבנות תיק המורכב מה – ETFs הרלבנטיות או לכוון את חיפוש המניות למניות מהסקטורים בהם נרצה להשקיע.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

איך "בודקים" סקטור על בסיס טכני? מסתכלים על שני דברים:

  1. המצב הטכני, קרי קו מגמה, ממוצע נע, פריצה של רמות משמעותיות וכו'.
  2. העוצמה היחסית של הסקטור ביחס למדד השוואתי – בנצ'מרק. נרצה להשקיע בסקטורים שיש להם פוטנציאל להשיג תשואה גבוהה יותר מהמדד. S&P500 במקרה שלנו.
נתחיל בבדיקה. כל סקטור ייוצג כאן על ידי סימבול ה-ETF דרכה ניתן להשקיע בו.

חומרי גלם – XLB

הסקטור הזה עבר שנתיים שסופן דשדוש ומהלכן ירידה ועליה מעוגלות. נכון לכתיבת שורות אלו, סיום שבוע המסחר שחלף, XLB מאתגרת את השיא ההיסטורי, אזור ה-+62 דולר, כשיש לה תמיכה משמעותית ב-59 דולר. סיכויים טובים לפריצה כלפי מעלה ואם תתרחש, מהלך יפה צפוי יהיה בעקבותיה. סקטור זה קשור למניות המתכות שאני בעדן כך שפריצה של XLB כלפי מעלה תהיה סימן חיובי גם עבורן. כרגע הסקטור חלש קצת ביחס למדד. אם יפרוץ ויתחיל להתחזק, ניתן יהיה להגדיל עוד יותר את הפוזיציות.

תעשיה – XLI

הקרן פרצה שיא היסטורי כך שיש פוטנציאל לעליה. אבל, במגמת החלשות ביחס למדד כך שלא מעניינת כרגע. אין כמעט, אם בכלל, מניות תעשיה ברשימת הרעיונות שחשפתי כאן כך שאנחנו בסדר.

פיננסים – XLF

על הגרף נראית כמו XLI אבל מבחינת עוצמה מתחזקת בהשוואה ל-S&P500. לכן, כדאי לבחון רעיונות משם. עד כה ציינתי רק את WFC ואת מניות התשלומים המקוונים SQ ו-QIWI שהן פינטק, שילוב בין פיננסים לטכנולוגיה. רושם לעצמנו לבחון עוד רעיונות מהתחום. אפשר להוסיף לרשימה את PYPL שנתמכת יפה מעל הממוצעים הנעים שלה.

אנרגיה – XLE

סקטור חלש מאוד שאין עדיין סימנים להתחזקותו. נוותר עליו בשלב זה. מזכיר שאני בעד אנרגיית רוח – FAN. כמו כן, יש בסקטור מציאות מרוסקות שאפשר לאסוף קצת מהרצפה. CHK היא דוגמה אחת. זה רק למשקיעים שאוהבים ללכת על הקצה מבחינת תגמול – סיכון.

טכנולוגיית מידע – XLK

הסקטור שמניע את העולם. כל השמות הגדולים. גם הגרף של XLK מציג בברור את הסיפור במגמת עליה נחושה. סקטור שבהחלט נשאר, לפחות בתור התחלה, גם ב-2020.

תקשורת - XLC

בשלוש השנים האחרונות דומה פחות או יותר ל-S&P500. אין משהו טכני בעדו ואין משהו נגדו. מכיוון שאני מחפש יתרון, נשאיר אותו בחוץ.

נדל"ן – VNQ

נראה לי אחד הסיפורים המעניינים כרגע לשוחרי התשואה העודפת על ה-S&P500. בהחלט אתחיל לחפש רעיונות בעניין ובתור התחלה אפשר להשקיע בתעודה. כמו כן צריך לחשוב מה המשמעות של התחזקות סקטור זה ביחס למדד המניות. מכיוון שסקטור זה מניב תשואת דיבידנד ממוצעת גבוהה יחסית הוא רלבנטי לקהל משקיעים רחב. רשמתי לעצמי לחזק את יסוד הנדל"ן בתיקים.

בריאות – XLV

XLV קפצה לאחרונה וזכתה לעדנה מחודשת. לא רואה פה סיפור ארוך טווח כרגע ולכן הייתי שם אותה במעקב ולא רץ בשלב זה להצטרף למגמה.

צרכנות קבועה – XLP

הסקטור ניטראלי ביחס ל-S&P500 בשנה האחרונה ויש חשש להיחלשותו. כרגע בחוץ מבחינתי.

צרכנות מחזורית – XLY

במגמת החלשות מול ה-S&P500. לא מעניין כרגע. אם אתם מחזיקים במניות מהסקטור, כמו SBUX ו-LK האהודות עלי, זה בסדר כל עוד הן מספקות את הסחורה. לא נתאמץ לחפש משם רעיונות נוספים.

שימו לב שחולשת שני הסקטורים מתחום הצרכנות אמורה להדאיג אותנו ביחס למצב הכלכלה האמריקאית הנשענת על צרכנות מקומית.

תשתיות ציבוריות -XLU. לא נראה לי מעניין מבחינה טכנית כרגע.

שורה תחתונה: הסקטורים המועדפים לתחילת 2020 הם חומרי גלם (הימור על פריצה), פיננסים, טכנולוגיית מידע, נדל"ן.

כמובן שפילוח הסקטורים הוא לא מדע מדויק וכך גם התנהגות כל מניה ביחס לסקטור שלה. לכן נבדוק כל רעיון לגופו. יחד עם זאת, התמקדות בסקטורים חזקים היא כלי עוצמתי למשקיעי ETFs וכלי הכוונה לחיפוש רעיונות.

אז שיהיה לכולנו מעבר נעים וחמים מ-2019 ל-2020. הפוסט הבא יתפרסם איפשהו על תפר השנים כאשר נתחיל לנסות לחוש את הלך הרוח של השנה החדשה. שנה טובה לכולם ותודה שאתם איתי במסע.

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דירה = קורת גג 26/12/2019 06:16
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 4.
    מה זה? אתר למפגרים? (ל"ת)
    הגננת 26/12/2019 05:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שאול מחולון 26/12/2019 01:03
    הגב לתגובה זו
    אילו סקטורים ולא איזה סקטורים חוץ מזה - תענוג לקרוא אותך !
  • השתדל ולא תשתדל (ל"ת)
    טיסה נעימה 26/12/2019 17:07
    הגב לתגובה זו
  • ענק !!! (ל"ת)
    טוקבקיסטן 28/12/2019 23:24
  • 2.
    מה עם סקטורים כמו: פינטק? תשלומים ברשת? ציוד רפואי? (ל"ת)
    י"א=ר"ג. 25/12/2019 22:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סטודנט 25/12/2019 22:21
    הגב לתגובה זו
    מקצועי, מבין עניין, טוב מדי בשביל ללמד במכללה
הפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוקהפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוק
אנטישמיות

הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין

העלייה החדה באנטישמיות בבריטניה החלה לגבות קורבנות עם הפיגוע במנצ'סטר וכעת מביאה לשבר באוכלוסיה היהודית, כאשר בשכונת גולדרס גרין,שכונה עם אוכלוסיה יהודית גדולה, יהודים רבים מוכרים כעת את בתיהם ומתכננים הגירה מבריטניה

ד"ר אדם רויטר |

מאז ה-7 לאוקטובר, קצב ההטרדות וההתקפות האנטישמיות על הקהילה היהודית בבריטניה עלה משמעותית ורבים מחברי הקהילה מרגישים הרבה פחות בטוחים. תחושה זו צוברת תאוצה עם ממשלה בריטית שחלקה אנטי ישראלית וחלקה הקטן אפילו אנטישמי.

הפיגוע שהתרחש לא מזמן בבית כנסת בעיר מנצ'סטר היווה זעזוע נוסף ליהודים בממלכה ובהם תושבי שכונת גולדרס גרין Golders Green בצפון מערב לונדון, שידועה כמרכזה הגדול של הקהילה היהודית בבריטניה, המונה מאות אלפי חברים. כ-50% מתושבי השכונה מזדהים כיהודים, אחוז מהגבוהים באירופה. יחד עם השכונות הסמוכות המפסטד, הנדון ופינצ'לי, מונה האוכלוסייה היהודית באזור כ-55,000 נפש. תושבי השכונה חוו בעצמם לפני כשנה ניסיון פיגוע שהסתיים בשלום וכעת בא הרצח הטרוריסטי הכפול.

הזעזוע הפעם התחיל להניע שבר טקטוני. יהודים התחילו למכור את בתיהם בגולדרס גרין ובקצב הולך וגובר וחלקם עולים או מתעתדים לעלות לישראל. זה לא שהמצב בישראל טוב יותר. רחוק מכך כמובן. אך כפי שהעיד בפניי עולה חדש משם: "אם אני עומד בכל מקרה להיפגע כי אני יהודי, אז לפחות שזה יקרה במולדת שלי".

כדור שלג - 10% מהבתים מוצעים למכירה

הסיטואציה בגולדרס גרין מורכבת. סמוך לה ישנן שכונות המאכלסות הרבה מאד מוסלמים. כך למשל שכונת Cricklewood כמו גם שכונות שאף הן אינן מרוחקות דוגמת Willesden Green, Kilburn, Hendon ועוד. לא פלא, אם כן, שמי שקונה את הבתים והדירות מידי היהודים הם כמעט אך ורק מוסלמים, בעיקר פקיסטניים. האוכלוסיה המוסלמית גדלה בבריטניה במהירות, האוכלוסיה הבריטית המקורית מצטמצמת וכך קורה שליהודים שעושים זאת אין באמת ברירה, מסתבר שאין כמעט קונים אחרים.

קרוב ל-10% מהבתים והדירות בשכונה מוצעים כעת למכירה, שיעור אדיר לכל הדעות. זה מעורר חשש כבד, בבחינת "האחרון יכבה את האור" וגל המכירות צובר תאוצה כאשר מחירי הנדל"ן יורדים במהירות. מכיוון שרבים מהיהודים שם דתיים, רבים מחליטים לעבור לישראל, אם כבר אז כבר.

הפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוקהפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוק
אנטישמיות

הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין

העלייה החדה באנטישמיות בבריטניה החלה לגבות קורבנות עם הפיגוע במנצ'סטר וכעת מביאה לשבר באוכלוסיה היהודית, כאשר בשכונת גולדרס גרין,שכונה עם אוכלוסיה יהודית גדולה, יהודים רבים מוכרים כעת את בתיהם ומתכננים הגירה מבריטניה

ד"ר אדם רויטר |

מאז ה-7 לאוקטובר, קצב ההטרדות וההתקפות האנטישמיות על הקהילה היהודית בבריטניה עלה משמעותית ורבים מחברי הקהילה מרגישים הרבה פחות בטוחים. תחושה זו צוברת תאוצה עם ממשלה בריטית שחלקה אנטי ישראלית וחלקה הקטן אפילו אנטישמי.

הפיגוע שהתרחש לא מזמן בבית כנסת בעיר מנצ'סטר היווה זעזוע נוסף ליהודים בממלכה ובהם תושבי שכונת גולדרס גרין Golders Green בצפון מערב לונדון, שידועה כמרכזה הגדול של הקהילה היהודית בבריטניה, המונה מאות אלפי חברים. כ-50% מתושבי השכונה מזדהים כיהודים, אחוז מהגבוהים באירופה. יחד עם השכונות הסמוכות המפסטד, הנדון ופינצ'לי, מונה האוכלוסייה היהודית באזור כ-55,000 נפש. תושבי השכונה חוו בעצמם לפני כשנה ניסיון פיגוע שהסתיים בשלום וכעת בא הרצח הטרוריסטי הכפול.

הזעזוע הפעם התחיל להניע שבר טקטוני. יהודים התחילו למכור את בתיהם בגולדרס גרין ובקצב הולך וגובר וחלקם עולים או מתעתדים לעלות לישראל. זה לא שהמצב בישראל טוב יותר. רחוק מכך כמובן. אך כפי שהעיד בפניי עולה חדש משם: "אם אני עומד בכל מקרה להיפגע כי אני יהודי, אז לפחות שזה יקרה במולדת שלי".

כדור שלג - 10% מהבתים מוצעים למכירה

הסיטואציה בגולדרס גרין מורכבת. סמוך לה ישנן שכונות המאכלסות הרבה מאד מוסלמים. כך למשל שכונת Cricklewood כמו גם שכונות שאף הן אינן מרוחקות דוגמת Willesden Green, Kilburn, Hendon ועוד. לא פלא, אם כן, שמי שקונה את הבתים והדירות מידי היהודים הם כמעט אך ורק מוסלמים, בעיקר פקיסטניים. האוכלוסיה המוסלמית גדלה בבריטניה במהירות, האוכלוסיה הבריטית המקורית מצטמצמת וכך קורה שליהודים שעושים זאת אין באמת ברירה, מסתבר שאין כמעט קונים אחרים.

קרוב ל-10% מהבתים והדירות בשכונה מוצעים כעת למכירה, שיעור אדיר לכל הדעות. זה מעורר חשש כבד, בבחינת "האחרון יכבה את האור" וגל המכירות צובר תאוצה כאשר מחירי הנדל"ן יורדים במהירות. מכיוון שרבים מהיהודים שם דתיים, רבים מחליטים לעבור לישראל, אם כבר אז כבר.