ירון שמיר
צילום: Bizportal

אלטרנטיבת השקעה לתכנית "חיסכון לכל ילד"

ירון שמיר, המומחה הפנסיוני של  Bizportal, על מסלול קופת הגמל להשקעה - מה התשואה האפשרית ועד כמה תוכלו להגדיל את החיסכון?

ירון שמיר |

בשבועות האחרונים מלאים אתרי האינטרנט בסיכומים לגבי תכנית החיסכון לכל ילד ועל התשואות הנאות שצברו החוסכים לאחר למעלה משנה לקיום התכנית. חיסכון לכל ילד אכן השיא תשואות נאות אבל האם אפשר לנצל את אפשרות החיסכון הזו וליהנות מתשואות דומות?

לחוסך המעוניין להגדיל את החיסכון עבור הילד או עבור כל מטרה אחרת, אפשרות ההשקעה הנוספת בקופת חסכון לכל ילד אינה אפשרית. הקופה מוגבלת להפקדות של עד 100 שקל לחודש אשר מחצית מהסכום משולמת על ידי הביטוח הלאומי ומחציתה הוצעה כאופציה למשפחות להגדלת החיסכון.

להפקיד בקופה הספציפית אי אפשר אבל האם קופות דומות עשו תשואות דומות אשר מאפשרות לנו דה פקטו להגדיל את החיסכון? לצורך בדיקה זו הלכנו ובדקנו את המכשיר הדומה ביותר לקופת החיסכון לכל ילד - קופת הגמל להשקעה.

על יתרונות קופת הגמל להשקעה הסברנו במאמר מקיף לפני שבועות אחדים. נזכיר רק שמדובר על חיסכון נזיל בכל עת שנהנה מדחיית מס, מאפשר קבלת פנסיה פטורה ממס, ומוגבל בהפקדה של 70,000 שקל לשנה קלנדרית.

לצורך השוואה, לקחנו 4 גופים שמנהלים קופות משני הסוגים: מסלולי סיכון בחסכון לכל ילד ובקופת הגמל להשקעה. בדקנו אחוז חשיפה למניות ב-2 מתוך הגופים ב-3 מסלולי השקעה.

אלו המסקנות:

  1. קופת הגמל להשקעה הינה אלטרנטיבה טובה להגדלת החיסכון מעבר למה שמאפשר החיסכון לכל ילד.
  2. התשואות שהושגו בקופת הגמל להשקעה באותה רמת סיכון בשנה האחרונה היו גבוהות במעט ובאחוז חשיפה למניות נמוך יותר, לפחות בגופים שנבדקו, פרט למסלול המנייתי באלטשולר שחם.
  3. קיימת שונות בין הגופים בתשואות בשנה האחרונה.

יש להדגיש כי הקופות עדין "צעירות" וסך הסכומים הצבורים בקופות עדיין נמוכים יחסית כאשר בקופות גמל להשקעה מדובר בכ-3.3 מיליארד שקל ובחסכון לכל ילד 2.9 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כמובן שעדין לא ניתן להסיק מסקנות על סמך שנת פעילות אחת בלבד אך נראה כי קופת הגמל להשקעה הצומחת ליד קופת החיסכון לכל ילד מהווה מכשיר השקעה למי שמעוניין להגדיל את החיסכון לטווח בינוני וארוך.

חסכון לכל ילד

קופת גמל להשקעה

נתונים על פי גמל נט לתאריכים 2/2017-1/2018

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו/או ייעוץ מס ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו/או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות ו/או נותנים שרותים כמוזכר במאמר זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.