הפופוליזם וההתלהמות ניצחו את המקצועיות: מי הפסיד בהנפקת דלק קבוצה?

צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, על השיקולים והחישובים שהביאו את הגופים המוסדיים להיעדר מהנפקת איגרות החוב של קבוצת דלק 

צחי קלמין | (15)

לפני מספר ימים סיימה דלק קבוצה -0.14% , בהצלחה יתרה, את אחת מהנפקות האג"ח המתוקשרות ביותר בבורסת אחוזת-בית. לראשונה שיקולים אתיים, מוסריים ופוליטיים גברו על המבחנים המקצועיים והכלכליים, והיוו גורם משפיע בהשתתפות גופי ההשקעות השונים באותה הנפקה. בזירה "המוסרית", היו אלה הגופים המוסדיים, אשר הציגו טון תקיף ולוחמני והכריזו על החרמת ההנפקה, בטענה כי הם לא ייקחו חלק בהנפקת אג"ח ללא ביטחונות, בחברה שבעל השליטה בה,היה מעורב בהסדר חוב לא ראוי.

כעת, לאחר שנדמו "קולות המלחמה", ניתן לערוך בדיקה כלכלית גרידא, ולבחון האם אי-ההשתתפות מצד הגופים המוסדיים עשתה חסד עם ציבור המשקיעים, או שמא שיקולים פופוליסטיים מנעו מציבור החוסכים והמשקיעים רווח מהיר. נדגיש, כי כדאיות ההשקעה נמדדת על סמך החלופות והאלטרנטיבות הקיימות בשוק.

הריבית הנקובה והמרווח מהממשלתי

אחד האינדיקטורים החשובים ביותר בבחינת כדאיות השקעה, הינו הריבית הנקובה אותו נושאת איגרת החוב. בעקבות רמת ההיענות הנמוכה מצד הגופים המוסדיים, סגרה הנפקת האג"ח בריבית של 4.3% , אשר שיקפה ביום פתיחת המסחר מרווח של 268 נקודות בסיס מעל אגרת החוב הממשלתית. לצורך ההשוואה, נציין כי מרבית סדרות האג"ח אשר נסחרות בבורסה, ברמת מח"מ ודירוג זהה, משקפות מרווחים נמוכים יותר. למעשה, גם  סדרות האג"ח האחרות של קבוצת דלק, אשר נסחרות בבורסה, משקפות מרווחים נמוכים יותר. 

היקף הסידרה

סדרת האג"ח שהנפיקה קבוצת דלק הינה 800 מיליון שקלים - היקף שמבטיח למשקיעים רמת סחירות ונזילות גבוהה. בנוסף, כאשר סדרת אג"ח חוצה את רף 220 מיליון ע"נ, היא מצטרפת למדדי התל-בונד השונים. לכן, ניתן לצפות כי סדרת האג"ח הנ"ל תזכה לביקושים נאים ביום עדכון המדדים מצד תעודות הסל והקרנות המחקות. לשם ההשוואה נציין, כי התשואה הממוצעת במדד התל-בונד השקלי עומד כיום על 1.88% המשקף מרווח של 135 נ"ב.

סביבת הריבית ועקום התשואות

סדרת האג"ח של דלק קבוצה הונפקה במח"מ של 7 שנים. דבר אשר תורם לרמת האטרקטיביות שלה. בנוסף, יממה לפני תחילת המסחר הודיעה נגידת בנק ישראל על הורדת הריבית לרמת שפל חסר תקדים של 0.1% - הודעה שתמכה בחלקו הארוך של העקום השקלי.

לסיכום, שבוע לאחר הנפקת האג"ח, משקיעים, אשר לקחו חלק בהנפקה, רשמו רווח הון מהיר של מעל 2% (כולל עמלת התחייבות מוקדמת), והיעדרותם של הגופים המוסדיים נבעה משיקולים זרים. אמנם, התנהלותו של יצחק תשובה וקבוצת דלק בהסדרי החוב מעוררת סלידה בקרב רבים מפעילי אחוזת-בית, אך בדיעבד התברר שאותם מנהלי השקעות אשר נמנעו מהשתתפות בהנפקה פגעו לבסוף בציבור הלקוחות שלהם. בסופו של יום, ניהול השקעות ובחינת כדאיות השקעה מבצעים מתוך שיקולים כלכליים וניתוח מקצועי, ובכל הקשור לרווחים מהירים בשוק ההון,  "עדיף להיות חכם מאשר צודק".  

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שלי 09/03/2015 08:29
    הגב לתגובה זו
    מור זה לא הבית השקעות שאיבד כחצי מנכסיו בשל פדיונות בקרנות?
  • 9.
    קודם שתשובה ישלם הכל 08/03/2015 00:19
    הגב לתגובה זו
    מי שהתחמק בצורה פסולה מתשלום חוב, והסתתר אחרי פורמליסטיקה של חברה בע"מ - שרוף לתמיד, או לפחות עד שיחזור בו ויכניס את היד לכיס עד השקל האחרון. אני בז למי שבא להלל רווח רגעי ומזלזל בהתנהגות המוסרית של המוסדיים שהחרימו את תשובה.
  • 8.
    חכם ציון 07/03/2015 08:28
    הגב לתגובה זו
    טמבל, יש עוד דברים חוץ מכסף. אם אינך יודע, גנב צריך לשבת בבית סוהר ולא להמשיך לגנוב. אתה ושכמוך מאפשרים לתשובה להמשיך לגנוב. יש לו האפשרות להחזיר לנו את כספנו ואז להמשיך ולגייס. כל עוד בחר שלא לעשות כך, הריהו גנב ואתה שותף לדבר עברה.
  • 7.
    כתבה נלעגת, מוסדיים שלא השתתפו צדקו בהחלט (ל"ת)
    דור 06/03/2015 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלעד 05/03/2015 12:48
    הגב לתגובה זו
    אינני מכיר את הבחור, אך חייב לציין כי סגנון הכתיבה חלש והניסוח כמעט עילג. לגבי התוכן לא מדובר פה בדברים חדשים שלא נכתבו כבר מספר פעמים בעיתונות הכלכלית. נראה כי הכותב רצה להבליט את שמו ואת קרן הגידור מור!? שהוא עובד בה.
  • בני 05/03/2015 17:56
    הגב לתגובה זו
    אני מכיר את הכותב וקראתי את הכתבה , אני לא הצלחתי להבין מה רצית לומר , הדבר היחידי שתרמת זה שהוא מנהל קרן גידור במור וזאת תרומתך לעולם
  • דב 06/03/2015 15:31
    מוזר בני שלא הבנת, כי בניגוד לכתבה תגובתו של אלעד נוסחה בתמציתיות ובבהירות. קרא שוב את תגובתו, בטוחני שתבין אותה לבסוף.
  • 5.
    המוסדיים נהגו כמו שצריך וכך גם צריך בעתיד. (ל"ת)
    אבג 04/03/2015 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משקיען 04/03/2015 16:13
    הגב לתגובה זו
    מי שהפסיד היה ציבור המשקיעים , שגופים כמותכם לא עמדו על עקרון פשוט: סיפרת - תסופר וזה שגופים קנו בשוק ואפילו יותר יקר זה דמגוגיה כי את הכסף לחברה הזרמתם בהנפקה, מכאן זה כבר סתם נייר כתשהיו גוף גדול תבינו,
  • סתם אחד 04/03/2015 17:41
    הגב לתגובה זו
    מי שהשתתף בהסדר החוב בדלק נדלן , קנה את הנייר בשוק? ברגע שיש תספורת - זה באמת לא משנה היכן קנית את הנייר, בשוק , בהנפקה , או שקיבלת אותו במתנה .
  • משקיען 08/03/2015 17:30
    תספורת בנייר שנקנה בשוק/ התקבל במתנה אינה לגיטימית חלילה!!! אולם טכנית הצלחת הנפקה או כשלונה תלוי בהנפקה הראשונית
  • 3.
    אחד שיודע 04/03/2015 12:26
    הגב לתגובה זו
    עדיף אם הם היו קונים בהנפקה וכך היו מייצרים ללקוחות שלהם רווח גדול יותר
  • 2.
    משקיע 04/03/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    להשתתף בהנפקה ולמכור את הסחורה כעבור מספר ימים זה לא ניהול השקעות אלה הימור בכספי המשקיעים וכמובן שיהיו רווחי הון - הריבית ירדה במשק ולזה אין כל קשר להנפקה. הגופים המוסדיים עובדים קשה אל מול המנפיק בכדי ליצור שטר נאמנות חזק יותר ולהגן על המשקיעים בעתיד. מנהלי השקעות לטווח קצר לא מתעניינים אלה ברווח מהיר והכותרת היא שהפופוליזם גבר על המקצועיות - נו באמת
  • 1.
    אודי 04/03/2015 10:48
    הגב לתגובה זו
    אוי לעיניים הקוראות את המסר המזעזע, חבל מאד שלא מתייחסים יותר למעשים הפסולים של בעלי ההון ולצורך ללמד אותם גם מוסר וקצת צדק. חבל מאד שמנהל כספי ציבור "פתאם" מתייחס לזמן הקצר ולחשבון מופרך של רווחים מידיים כאשר מהותו והמסר היום-יומי בדרך כלל הוא מחשבה לטווח ארוך מאד. אבל מה לא עושים בשביל פרנסה ועוד מאמר פרסום. בושה.
  • אפי 09/03/2015 10:02
    הגב לתגובה זו
    מתי כבר תבינו שבמשבר כלכלי קשה יש נפילות עסקיות,ובעלי אותן חברות אינם פושעים.יש מליוני בעלי עסקים ,גם קטנים,שפשטו רגל ונשארו חייבים הרבה כסף לנושים רבים,ואף אחד לא קורא להם פושעים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.