דווקא כשהכל מושלם: ניהול סיכונים ורענון כללים

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לחשיבות ניצול השוק החיובי בעת בחינת אופן קבלת ההחלטות שלנו כסוחרים
יוחאי שויגר | (1)

שבוע המסחר בשוק העולמי נפתח באופן מנומנם למדי. המניות בשיא וקצת קשה למצוא דלק לזינוק נוסף. כולם מחכים כעת לישיבת המדיניות של הפד ביום רביעי, שאולי יספק הפתעה לכאן ולכאן וטריגר לפעולה. אולי השקט הנוכחי בשוק מספק לנו הזדמנות לקצת חשבון נפש, בחינה מחדש של שגרת המסחר שלנו ואופן קבלת ההחלטות.

למה דווקא עכשיו עצירה וחשיבה?

אולי זו התחושה האידילית הנוכחית בשווקים הפיננסיים, כשכל התנאים תומכים כביכול בהמשך העליות. אנחנו עשויים להתבשם בהנחה שאותם גורמים חיוביים דוחפים את השוק מעלה ימשיכו לעשות זאת מעכשיו ואילך. כבר בטורי הקודם הזהרתי שדווקא כשהכל נראה ורוד, הברבור השחור מגיח ממקום לא צפוי.

אם כך, הבה לא נתמקד שוב בקונטקסט של השוק, אלא בתהליך קבלת ההחלטות שלנו כסוחרים ומשקיעים. האם אנו עדיין יודעים מדוע אנחנו מחליטים לקנות, למכור, לעשות שורט, או להישאר מחוץ לנכסים מסוימים (כן, להישאר בחוץ היא גם החלטה)?

לא משנה מהי שיטת המסחר שלכם. העניין כולו טמון ביכולתנו לשחזר את המעשה באופן קר, כאילו מדובר בניסוי מדעי. אנחנו תמיד צריכים לדעת ולהגדיר לעצמנו מהם הגורמים בהם ניקח פעולה זו אחרת. כמה נסכן כאשר נפעל? מהי נקודת היציאה? האם אנו פועלים בחלקים, עם יעדים קבועים, או לא? ובעיקר, איך אנו מרסנים את מפלצת הרגשות האורבת לנו בכל פינה, בעקבות הפסד ו/או רווח? כרגע, בשוק הנוכחי, לאותה מפלצת קוראים "אופוריה", ונתקלנו כדוגמתה פעמים רבות בעבר.

בימים אלה, כ-200 מיליארד דולר חדשים מוזרמים כל חודש אל השוק, הודות למכונות ההדפסה של הבנקים המרכזיים. הם מנפחים נכסים שונים ומוציאים את האוויר מנכסים אחרים. רוב מדינות הדרום באירופה יצאו מן המיתון הרשמי, ומציגות 0 נקודה משהו צמיחה לעומת הצמיחה השלילית שהיינו מורגלים לה. בארצות הברית יש רגיעה פוליטית, עד תחילת השנה הקרובה לכל הפחות, ובאסיה HSBC פרסמה סקר מנהלי רכש די מדהים עבור סין.

עונת הדוחות יצרה קצת גלים, אך מלאה בתוצאות מעניינות. וכבר לקראת הרבעון הרביעי החברות מנמיכות את רף הציפיות, רק כדי שהניתור מעל מקל הממבו לא יהיה קשה מדי. אז למה לעבור עכשיו על היסודות? כי זה הזמן הכי מתאים לכך. אין לחץ של שוק היסטרי וחרדתי.

לסיכום, שיטה, ניהול סיכונים, ומשמעת, אלה הן שלוש הרגליים בעזרתן ניתן לייצר את הסיכוי להצלחה. רענון הכללים, הניסיון והכרת השוק שצברתם מאז הרענון האחרון, הם הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות דווקא כשהכל נראה מושלם.

לעמוד הבית של FXCM ישראל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    22 30/10/2013 09:13
    הגב לתגובה זו
    גבוהה בזמן אופוריה אנו לא נוכל לעולם לתזמן את השוק הפתרון האידאלי למצב זה הוא להתחיל לממש נתך מהרווח מכל נייר ערך שעלה כל אחד לפי היעד שלו . לדוגמא X מניה או תעודת סל עלה 40 אחוז ויותר אפשר לממש ממנו את נתך של הרווח ולהשאיר את השאר בתוך הפוזיציה . את הכסף הממומש להעביר למקום סולידי שהיה זמין לכניסה במנות קטנות בנקודות זמן לפוזיציה שהמגמה תעבור לשלילית ותשלוט בשוק לתקופה מסוימת .
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.