דווקא כשהכל מושלם: ניהול סיכונים ורענון כללים
שבוע המסחר בשוק העולמי נפתח באופן מנומנם למדי. המניות בשיא וקצת קשה למצוא דלק לזינוק נוסף. כולם מחכים כעת לישיבת המדיניות של הפד ביום רביעי, שאולי יספק הפתעה לכאן ולכאן וטריגר לפעולה. אולי השקט הנוכחי בשוק מספק לנו הזדמנות לקצת חשבון נפש, בחינה מחדש של שגרת המסחר שלנו ואופן קבלת ההחלטות.
למה דווקא עכשיו עצירה וחשיבה?
אולי זו התחושה האידילית הנוכחית בשווקים הפיננסיים, כשכל התנאים תומכים כביכול בהמשך העליות. אנחנו עשויים להתבשם בהנחה שאותם גורמים חיוביים דוחפים את השוק מעלה ימשיכו לעשות זאת מעכשיו ואילך. כבר בטורי הקודם הזהרתי שדווקא כשהכל נראה ורוד, הברבור השחור מגיח ממקום לא צפוי.
אם כך, הבה לא נתמקד שוב בקונטקסט של השוק, אלא בתהליך קבלת ההחלטות שלנו כסוחרים ומשקיעים. האם אנו עדיין יודעים מדוע אנחנו מחליטים לקנות, למכור, לעשות שורט, או להישאר מחוץ לנכסים מסוימים (כן, להישאר בחוץ היא גם החלטה)?
לא משנה מהי שיטת המסחר שלכם. העניין כולו טמון ביכולתנו לשחזר את המעשה באופן קר, כאילו מדובר בניסוי מדעי. אנחנו תמיד צריכים לדעת ולהגדיר לעצמנו מהם הגורמים בהם ניקח פעולה זו אחרת. כמה נסכן כאשר נפעל? מהי נקודת היציאה? האם אנו פועלים בחלקים, עם יעדים קבועים, או לא? ובעיקר, איך אנו מרסנים את מפלצת הרגשות האורבת לנו בכל פינה, בעקבות הפסד ו/או רווח? כרגע, בשוק הנוכחי, לאותה מפלצת קוראים "אופוריה", ונתקלנו כדוגמתה פעמים רבות בעבר.
בימים אלה, כ-200 מיליארד דולר חדשים מוזרמים כל חודש אל השוק, הודות למכונות ההדפסה של הבנקים המרכזיים. הם מנפחים נכסים שונים ומוציאים את האוויר מנכסים אחרים. רוב מדינות הדרום באירופה יצאו מן המיתון הרשמי, ומציגות 0 נקודה משהו צמיחה לעומת הצמיחה השלילית שהיינו מורגלים לה. בארצות הברית יש רגיעה פוליטית, עד תחילת השנה הקרובה לכל הפחות, ובאסיה HSBC פרסמה סקר מנהלי רכש די מדהים עבור סין.
עונת הדוחות יצרה קצת גלים, אך מלאה בתוצאות מעניינות. וכבר לקראת הרבעון הרביעי החברות מנמיכות את רף הציפיות, רק כדי שהניתור מעל מקל הממבו לא יהיה קשה מדי. אז למה לעבור עכשיו על היסודות? כי זה הזמן הכי מתאים לכך. אין לחץ של שוק היסטרי וחרדתי.
לסיכום, שיטה, ניהול סיכונים, ומשמעת, אלה הן שלוש הרגליים בעזרתן ניתן לייצר את הסיכוי להצלחה. רענון הכללים, הניסיון והכרת השוק שצברתם מאז הרענון האחרון, הם הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות דווקא כשהכל נראה מושלם.
- 1.22 30/10/2013 09:13הגב לתגובה זוגבוהה בזמן אופוריה אנו לא נוכל לעולם לתזמן את השוק הפתרון האידאלי למצב זה הוא להתחיל לממש נתך מהרווח מכל נייר ערך שעלה כל אחד לפי היעד שלו . לדוגמא X מניה או תעודת סל עלה 40 אחוז ויותר אפשר לממש ממנו את נתך של הרווח ולהשאיר את השאר בתוך הפוזיציה . את הכסף הממומש להעביר למקום סולידי שהיה זמין לכניסה במנות קטנות בנקודות זמן לפוזיציה שהמגמה תעבור לשלילית ותשלוט בשוק לתקופה מסוימת .

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
