דווקא כשהכל מושלם: ניהול סיכונים ורענון כללים
שבוע המסחר בשוק העולמי נפתח באופן מנומנם למדי. המניות בשיא וקצת קשה למצוא דלק לזינוק נוסף. כולם מחכים כעת לישיבת המדיניות של הפד ביום רביעי, שאולי יספק הפתעה לכאן ולכאן וטריגר לפעולה. אולי השקט הנוכחי בשוק מספק לנו הזדמנות לקצת חשבון נפש, בחינה מחדש של שגרת המסחר שלנו ואופן קבלת ההחלטות.
למה דווקא עכשיו עצירה וחשיבה?
אולי זו התחושה האידילית הנוכחית בשווקים הפיננסיים, כשכל התנאים תומכים כביכול בהמשך העליות. אנחנו עשויים להתבשם בהנחה שאותם גורמים חיוביים דוחפים את השוק מעלה ימשיכו לעשות זאת מעכשיו ואילך. כבר בטורי הקודם הזהרתי שדווקא כשהכל נראה ורוד, הברבור השחור מגיח ממקום לא צפוי.
אם כך, הבה לא נתמקד שוב בקונטקסט של השוק, אלא בתהליך קבלת ההחלטות שלנו כסוחרים ומשקיעים. האם אנו עדיין יודעים מדוע אנחנו מחליטים לקנות, למכור, לעשות שורט, או להישאר מחוץ לנכסים מסוימים (כן, להישאר בחוץ היא גם החלטה)?
לא משנה מהי שיטת המסחר שלכם. העניין כולו טמון ביכולתנו לשחזר את המעשה באופן קר, כאילו מדובר בניסוי מדעי. אנחנו תמיד צריכים לדעת ולהגדיר לעצמנו מהם הגורמים בהם ניקח פעולה זו אחרת. כמה נסכן כאשר נפעל? מהי נקודת היציאה? האם אנו פועלים בחלקים, עם יעדים קבועים, או לא? ובעיקר, איך אנו מרסנים את מפלצת הרגשות האורבת לנו בכל פינה, בעקבות הפסד ו/או רווח? כרגע, בשוק הנוכחי, לאותה מפלצת קוראים "אופוריה", ונתקלנו כדוגמתה פעמים רבות בעבר.
בימים אלה, כ-200 מיליארד דולר חדשים מוזרמים כל חודש אל השוק, הודות למכונות ההדפסה של הבנקים המרכזיים. הם מנפחים נכסים שונים ומוציאים את האוויר מנכסים אחרים. רוב מדינות הדרום באירופה יצאו מן המיתון הרשמי, ומציגות 0 נקודה משהו צמיחה לעומת הצמיחה השלילית שהיינו מורגלים לה. בארצות הברית יש רגיעה פוליטית, עד תחילת השנה הקרובה לכל הפחות, ובאסיה HSBC פרסמה סקר מנהלי רכש די מדהים עבור סין.
עונת הדוחות יצרה קצת גלים, אך מלאה בתוצאות מעניינות. וכבר לקראת הרבעון הרביעי החברות מנמיכות את רף הציפיות, רק כדי שהניתור מעל מקל הממבו לא יהיה קשה מדי. אז למה לעבור עכשיו על היסודות? כי זה הזמן הכי מתאים לכך. אין לחץ של שוק היסטרי וחרדתי.
לסיכום, שיטה, ניהול סיכונים, ומשמעת, אלה הן שלוש הרגליים בעזרתן ניתן לייצר את הסיכוי להצלחה. רענון הכללים, הניסיון והכרת השוק שצברתם מאז הרענון האחרון, הם הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות דווקא כשהכל נראה מושלם.
- 1.22 30/10/2013 09:13הגב לתגובה זוגבוהה בזמן אופוריה אנו לא נוכל לעולם לתזמן את השוק הפתרון האידאלי למצב זה הוא להתחיל לממש נתך מהרווח מכל נייר ערך שעלה כל אחד לפי היעד שלו . לדוגמא X מניה או תעודת סל עלה 40 אחוז ויותר אפשר לממש ממנו את נתך של הרווח ולהשאיר את השאר בתוך הפוזיציה . את הכסף הממומש להעביר למקום סולידי שהיה זמין לכניסה במנות קטנות בנקודות זמן לפוזיציה שהמגמה תעבור לשלילית ותשלוט בשוק לתקופה מסוימת .
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
