על הקורלציות והאירועים הכי משפיעים על שוק המניות
הבנה בסיסית של הניתוח הפונדמנטאלי מעלה משמעותית את אחוזי ההצלחה שלנו. השוק הפך להיות מאוד דינמי לאחרונה בשל מספר רב של אירועים המשפיעים על השוק באופן ניכר. כיום לא מספיק לדעת ניתוח טכני על מנת להצליח בשוק ההון. עלינו "להשתכלל" טיפה על מנת להגיע לתוצאות רצויות בשוק. בעזרת הבנה בסיסית של מספר נתוני מקרו, נוכל למקסם את הרווחים שלנו בצורה משמעותית. במאמר זה אסביר מעט על קורלציות שוק ובעיקר נלמד להכיר את האירועים המרכזיים המשפיעים משמעותית על השווקים הפיננסיים.
קורלציות נפוצות בעולם המסחר:
קורלציות בשוק עולה: התחזקות של הדולר האוסטרלי, הדולר הניוזילנדי והדולר הקנדי כנגד שאר המטבעות. החלשים ביניהם במצב כזה - הין והדולר האמריקני. מבחינת סקטור הסחורות, הנפט נוטה להתחזק. הזהב והכסף גם כן בד"כ מתחזקים במצב של עליות בשווקים למרות שלאחרונה הקורלציה הזו פחות עובדת.
קורלציות בשוק יורד: התחזקות הדולר והין כנגד שאר המטבעות. החלשים ביותר במצב כזה הינם: הדולר האוסטרלי, הדולר הניוזילנדי והדולר הקנדי. מבחינת סקטור הסחורות, הנפט הזהב והכסף נוטים להיחלש.
יומן אירועים והשפעתו על השווקים השונים:
הנתון המרכזי עבורנו הינו דוח התעסוקה של ארה"ב המתפרסם ביום שישי הראשון של חודש חדש. נתונים טובים בד"כ תורמים לעליות בשווקים ולחולשה של הדולר כנגד כל המטבעות להוציא את הין. במקרה של הפתעה חיובית העסקה הטובה ביותר הינה: לונג על הדולר - ין היות והדולר אמור להתחזק פעם אחת בגלל הנתון עצמו המצביע על שיפור של הכלכלה הגדולה בעולם, ופעם שנייה הין אמור להיות החלש ביותר בשוק בשל העליות שאמורות להגיע מיד אחרי פרסום הנתון. לונג על המדדים המובילים של ארה"ב.
נתון מאכזב גורם בד"כ להתחזקות הדולר כנגד מרבית המטבעות הנסחרים מולו להוציא את הין היפני אשר נוטה להתחזק הכי הרבה בתקופה של ירידות וחוסר וודאות בשווקים. בגדול שני המטבעות הללו (הדולר האמריקני והין היפני) משמשים בתור מטבעות חוף מבטחים לכן נתוני תעסוקה גרועים עשויים לחזק דווקא את הדולר ולא ההפך. שורט אוזי - ין אוזי - דולר יכולות להיות עסקאות טובות במקרה של נתון מאכזב. שורט על המדדים המובילים של ארה"ב.
נתון התמ"ג בארה"ב:
נתון המתפרסם בשלושה חלקים. החלק הראשון הוא המשמעותי ביותר ובעל ההשפעה הגדולה ביותר על השווקים היות והמשקיעים רואים את המצב של המשק לראשונה מזה שלושה חודשים. כלכלה הרושמת צמיחה שלילית במשך 2 רבעונים רצופים = מיתון. כלכלה שהצמיחה הולכת ויורדת = כלכלה בהאטה. ההשפעה של נתון זה זהה להשפעה של נתוני התעסוקה על השווקים.
נתוני האינפלציה:
מדד המחירים לצרכן וליצרן. לכל בנק יש יעד שנתי שאותו אסור לעבור. טווח היעד של הבנק המרכזי של בריטניה עומד בין 1% - 3% . כל חריגה מטווח זה מחייב את נגיד הבנק המרכזי של בריטניה לכתוב מכתב הסבר לשר האוצר ובו עליו לפרט מה היו הסיבות לזינוק באינפלציה וכיצד הוא מתכוון לרסן אותה. הכלי הטוב ביותר לריסון האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק. לצערנו, כלי זה אינו זמין כל כך לאחרונה בשל העובדה שמרבית המדינות בעולם נמצאות במיתון בהאטה כלכלית מתמשכת לכן עליה בשיעור האינפלציה עלולה לפגוע עוד יותר בצמיחה.
אינפלציה נמוכה מאפשרת לבנק המרכזי לשמור על מדיניות מוניטארית מקלה -למשל בארה"ב, בה האינפלציה ממש נמוכה וזה למעשה מעניק מרחב תמרון עצום לפד'. כאשר חל זינוק באינפלציה -מטבע של אותה מדינה אמור להתחזק, וכאשר חלה ירידה חדה בשיעור האינפלציה ובמקביל אותה מדינה נמצאת בהאטה מתמשכת או על סף מיתון, המטבע של אותה מדינה נחלש משמעותית היות והמשקיעים מתחילים לתמחר הורדת ריבית נוספת.
נתוני היצור:
מדד מנהלי הרכש של הסקטורים השונים. הנתון של סין מאוד משפיע על השווקים. כאשר חלה התכווצות בסקטור היצור של סין, השווקים החלו לצנוח ובשוק המט"ח ראינו חולשה משמעותית של הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי. נתון מעל 50 מעיד על התרחבות של הסקטור המדובר ואילו נתון מתחת ל-50 מעיד על התכווצות הסקטור. נתון זה משפיע במידה מסוימת
עונת הדוחות בארה"ב:
אירוע המתרחש אחת לרבעון והוא גורם לתנודתיות רבה מאוד בשווקים במשך 3 שבועות לפחות (עד שהחברות המובילות בארה"ב מסיימות לדווח). כאשר האנליסטים צופים לעונה מאכזבת, בדיוק כמו זו שנפתחה לפני מספר ימים, אך בפעול ישנן הפתעות, השוק מגיב בעליות חדות. אם הנתונים מאכזבים אז לא צפויות ירידות חדות היות והשוק למעשה תמחר כבר עונה מאכזבת.
לסיכום :
הניתוח הפונדמנטאלי הוא חלק בלתי נפרד מהמסחר. חובה לשלב בין הגישה הזו לבין הגישה הטכנית על מנת למקסם את הרווחים שלנו. חשוב לזכור שהרוב כבר מתומחר בשוק לכן ההמתנה לפרסום הנתון עצמו לעיתים לא מועילה לנו בכל אלא אם כן היו הפתעות בנתונים. חשוב להיות עם יד על הדופק ולדעת מתי הנתון ישפיע על השוק, באיזה נכס כדאי להשקיע באותו הרגע ולכמה זמן כדאי להחזיק את הפוזיציה שלנו. כל זה נוכל ללמוד מנתון חשוב אחד שמתפרסם.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
