על הקורלציות והאירועים הכי משפיעים על שוק המניות

יחזקאל ינושבסקי, אנליסט בכיר ב-ATRADE, מסתכל על הקורולציות בשוק ועל האירועים המרכזיים המשפיעים על השווקים הפיננסיים
יחזקאל ינושבסקי |

הבנה בסיסית של הניתוח הפונדמנטאלי מעלה משמעותית את אחוזי ההצלחה שלנו. השוק הפך להיות מאוד דינמי לאחרונה בשל מספר רב של אירועים המשפיעים על השוק באופן ניכר. כיום לא מספיק לדעת ניתוח טכני על מנת להצליח בשוק ההון. עלינו "להשתכלל" טיפה על מנת להגיע לתוצאות רצויות בשוק. בעזרת הבנה בסיסית של מספר נתוני מקרו, נוכל למקסם את הרווחים שלנו בצורה משמעותית. במאמר זה אסביר מעט על קורלציות שוק ובעיקר נלמד להכיר את האירועים המרכזיים המשפיעים משמעותית על השווקים הפיננסיים.

קורלציות נפוצות בעולם המסחר:

קורלציות בשוק עולה: התחזקות של הדולר האוסטרלי, הדולר הניוזילנדי והדולר הקנדי כנגד שאר המטבעות. החלשים ביניהם במצב כזה - הין והדולר האמריקני. מבחינת סקטור הסחורות, הנפט נוטה להתחזק. הזהב והכסף גם כן בד"כ מתחזקים במצב של עליות בשווקים למרות שלאחרונה הקורלציה הזו פחות עובדת.

קורלציות בשוק יורד: התחזקות הדולר והין כנגד שאר המטבעות. החלשים ביותר במצב כזה הינם: הדולר האוסטרלי, הדולר הניוזילנדי והדולר הקנדי. מבחינת סקטור הסחורות, הנפט הזהב והכסף נוטים להיחלש.

יומן אירועים והשפעתו על השווקים השונים:

הנתון המרכזי עבורנו הינו דוח התעסוקה של ארה"ב המתפרסם ביום שישי הראשון של חודש חדש. נתונים טובים בד"כ תורמים לעליות בשווקים ולחולשה של הדולר כנגד כל המטבעות להוציא את הין. במקרה של הפתעה חיובית העסקה הטובה ביותר הינה: לונג על הדולר - ין היות והדולר אמור להתחזק פעם אחת בגלל הנתון עצמו המצביע על שיפור של הכלכלה הגדולה בעולם, ופעם שנייה הין אמור להיות החלש ביותר בשוק בשל העליות שאמורות להגיע מיד אחרי פרסום הנתון. לונג על המדדים המובילים של ארה"ב.

נתון מאכזב גורם בד"כ להתחזקות הדולר כנגד מרבית המטבעות הנסחרים מולו להוציא את הין היפני אשר נוטה להתחזק הכי הרבה בתקופה של ירידות וחוסר וודאות בשווקים. בגדול שני המטבעות הללו (הדולר האמריקני והין היפני) משמשים בתור מטבעות חוף מבטחים לכן נתוני תעסוקה גרועים עשויים לחזק דווקא את הדולר ולא ההפך. שורט אוזי - ין אוזי - דולר יכולות להיות עסקאות טובות במקרה של נתון מאכזב. שורט על המדדים המובילים של ארה"ב.

נתון התמ"ג בארה"ב:

נתון המתפרסם בשלושה חלקים. החלק הראשון הוא המשמעותי ביותר ובעל ההשפעה הגדולה ביותר על השווקים היות והמשקיעים רואים את המצב של המשק לראשונה מזה שלושה חודשים. כלכלה הרושמת צמיחה שלילית במשך 2 רבעונים רצופים = מיתון. כלכלה שהצמיחה הולכת ויורדת = כלכלה בהאטה. ההשפעה של נתון זה זהה להשפעה של נתוני התעסוקה על השווקים.

נתוני האינפלציה:

מדד המחירים לצרכן וליצרן. לכל בנק יש יעד שנתי שאותו אסור לעבור. טווח היעד של הבנק המרכזי של בריטניה עומד בין 1% - 3% . כל חריגה מטווח זה מחייב את נגיד הבנק המרכזי של בריטניה לכתוב מכתב הסבר לשר האוצר ובו עליו לפרט מה היו הסיבות לזינוק באינפלציה וכיצד הוא מתכוון לרסן אותה. הכלי הטוב ביותר לריסון האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק. לצערנו, כלי זה אינו זמין כל כך לאחרונה בשל העובדה שמרבית המדינות בעולם נמצאות במיתון בהאטה כלכלית מתמשכת לכן עליה בשיעור האינפלציה עלולה לפגוע עוד יותר בצמיחה.

אינפלציה נמוכה מאפשרת לבנק המרכזי לשמור על מדיניות מוניטארית מקלה -למשל בארה"ב, בה האינפלציה ממש נמוכה וזה למעשה מעניק מרחב תמרון עצום לפד'. כאשר חל זינוק באינפלציה -מטבע של אותה מדינה אמור להתחזק, וכאשר חלה ירידה חדה בשיעור האינפלציה ובמקביל אותה מדינה נמצאת בהאטה מתמשכת או על סף מיתון, המטבע של אותה מדינה נחלש משמעותית היות והמשקיעים מתחילים לתמחר הורדת ריבית נוספת.

נתוני היצור:

מדד מנהלי הרכש של הסקטורים השונים. הנתון של סין מאוד משפיע על השווקים. כאשר חלה התכווצות בסקטור היצור של סין, השווקים החלו לצנוח ובשוק המט"ח ראינו חולשה משמעותית של הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי. נתון מעל 50 מעיד על התרחבות של הסקטור המדובר ואילו נתון מתחת ל-50 מעיד על התכווצות הסקטור. נתון זה משפיע במידה מסוימת

עונת הדוחות בארה"ב:

אירוע המתרחש אחת לרבעון והוא גורם לתנודתיות רבה מאוד בשווקים במשך 3 שבועות לפחות (עד שהחברות המובילות בארה"ב מסיימות לדווח). כאשר האנליסטים צופים לעונה מאכזבת, בדיוק כמו זו שנפתחה לפני מספר ימים, אך בפעול ישנן הפתעות, השוק מגיב בעליות חדות. אם הנתונים מאכזבים אז לא צפויות ירידות חדות היות והשוק למעשה תמחר כבר עונה מאכזבת.

לסיכום :

הניתוח הפונדמנטאלי הוא חלק בלתי נפרד מהמסחר. חובה לשלב בין הגישה הזו לבין הגישה הטכנית על מנת למקסם את הרווחים שלנו. חשוב לזכור שהרוב כבר מתומחר בשוק לכן ההמתנה לפרסום הנתון עצמו לעיתים לא מועילה לנו בכל אלא אם כן היו הפתעות בנתונים. חשוב להיות עם יד על הדופק ולדעת מתי הנתון ישפיע על השוק, באיזה נכס כדאי להשקיע באותו הרגע ולכמה זמן כדאי להחזיק את הפוזיציה שלנו. כל זה נוכל ללמוד מנתון חשוב אחד שמתפרסם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.