על הקורלציות והאירועים הכי משפיעים על שוק המניות

יחזקאל ינושבסקי, אנליסט בכיר ב-ATRADE, מסתכל על הקורולציות בשוק ועל האירועים המרכזיים המשפיעים על השווקים הפיננסיים
יחזקאל ינושבסקי |

הבנה בסיסית של הניתוח הפונדמנטאלי מעלה משמעותית את אחוזי ההצלחה שלנו. השוק הפך להיות מאוד דינמי לאחרונה בשל מספר רב של אירועים המשפיעים על השוק באופן ניכר. כיום לא מספיק לדעת ניתוח טכני על מנת להצליח בשוק ההון. עלינו "להשתכלל" טיפה על מנת להגיע לתוצאות רצויות בשוק. בעזרת הבנה בסיסית של מספר נתוני מקרו, נוכל למקסם את הרווחים שלנו בצורה משמעותית. במאמר זה אסביר מעט על קורלציות שוק ובעיקר נלמד להכיר את האירועים המרכזיים המשפיעים משמעותית על השווקים הפיננסיים.

קורלציות נפוצות בעולם המסחר:

קורלציות בשוק עולה: התחזקות של הדולר האוסטרלי, הדולר הניוזילנדי והדולר הקנדי כנגד שאר המטבעות. החלשים ביניהם במצב כזה - הין והדולר האמריקני. מבחינת סקטור הסחורות, הנפט נוטה להתחזק. הזהב והכסף גם כן בד"כ מתחזקים במצב של עליות בשווקים למרות שלאחרונה הקורלציה הזו פחות עובדת.

קורלציות בשוק יורד: התחזקות הדולר והין כנגד שאר המטבעות. החלשים ביותר במצב כזה הינם: הדולר האוסטרלי, הדולר הניוזילנדי והדולר הקנדי. מבחינת סקטור הסחורות, הנפט הזהב והכסף נוטים להיחלש.

יומן אירועים והשפעתו על השווקים השונים:

הנתון המרכזי עבורנו הינו דוח התעסוקה של ארה"ב המתפרסם ביום שישי הראשון של חודש חדש. נתונים טובים בד"כ תורמים לעליות בשווקים ולחולשה של הדולר כנגד כל המטבעות להוציא את הין. במקרה של הפתעה חיובית העסקה הטובה ביותר הינה: לונג על הדולר - ין היות והדולר אמור להתחזק פעם אחת בגלל הנתון עצמו המצביע על שיפור של הכלכלה הגדולה בעולם, ופעם שנייה הין אמור להיות החלש ביותר בשוק בשל העליות שאמורות להגיע מיד אחרי פרסום הנתון. לונג על המדדים המובילים של ארה"ב.

נתון מאכזב גורם בד"כ להתחזקות הדולר כנגד מרבית המטבעות הנסחרים מולו להוציא את הין היפני אשר נוטה להתחזק הכי הרבה בתקופה של ירידות וחוסר וודאות בשווקים. בגדול שני המטבעות הללו (הדולר האמריקני והין היפני) משמשים בתור מטבעות חוף מבטחים לכן נתוני תעסוקה גרועים עשויים לחזק דווקא את הדולר ולא ההפך. שורט אוזי - ין אוזי - דולר יכולות להיות עסקאות טובות במקרה של נתון מאכזב. שורט על המדדים המובילים של ארה"ב.

נתון התמ"ג בארה"ב:

נתון המתפרסם בשלושה חלקים. החלק הראשון הוא המשמעותי ביותר ובעל ההשפעה הגדולה ביותר על השווקים היות והמשקיעים רואים את המצב של המשק לראשונה מזה שלושה חודשים. כלכלה הרושמת צמיחה שלילית במשך 2 רבעונים רצופים = מיתון. כלכלה שהצמיחה הולכת ויורדת = כלכלה בהאטה. ההשפעה של נתון זה זהה להשפעה של נתוני התעסוקה על השווקים.

נתוני האינפלציה:

מדד המחירים לצרכן וליצרן. לכל בנק יש יעד שנתי שאותו אסור לעבור. טווח היעד של הבנק המרכזי של בריטניה עומד בין 1% - 3% . כל חריגה מטווח זה מחייב את נגיד הבנק המרכזי של בריטניה לכתוב מכתב הסבר לשר האוצר ובו עליו לפרט מה היו הסיבות לזינוק באינפלציה וכיצד הוא מתכוון לרסן אותה. הכלי הטוב ביותר לריסון האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק. לצערנו, כלי זה אינו זמין כל כך לאחרונה בשל העובדה שמרבית המדינות בעולם נמצאות במיתון בהאטה כלכלית מתמשכת לכן עליה בשיעור האינפלציה עלולה לפגוע עוד יותר בצמיחה.

אינפלציה נמוכה מאפשרת לבנק המרכזי לשמור על מדיניות מוניטארית מקלה -למשל בארה"ב, בה האינפלציה ממש נמוכה וזה למעשה מעניק מרחב תמרון עצום לפד'. כאשר חל זינוק באינפלציה -מטבע של אותה מדינה אמור להתחזק, וכאשר חלה ירידה חדה בשיעור האינפלציה ובמקביל אותה מדינה נמצאת בהאטה מתמשכת או על סף מיתון, המטבע של אותה מדינה נחלש משמעותית היות והמשקיעים מתחילים לתמחר הורדת ריבית נוספת.

נתוני היצור:

מדד מנהלי הרכש של הסקטורים השונים. הנתון של סין מאוד משפיע על השווקים. כאשר חלה התכווצות בסקטור היצור של סין, השווקים החלו לצנוח ובשוק המט"ח ראינו חולשה משמעותית של הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי. נתון מעל 50 מעיד על התרחבות של הסקטור המדובר ואילו נתון מתחת ל-50 מעיד על התכווצות הסקטור. נתון זה משפיע במידה מסוימת

עונת הדוחות בארה"ב:

אירוע המתרחש אחת לרבעון והוא גורם לתנודתיות רבה מאוד בשווקים במשך 3 שבועות לפחות (עד שהחברות המובילות בארה"ב מסיימות לדווח). כאשר האנליסטים צופים לעונה מאכזבת, בדיוק כמו זו שנפתחה לפני מספר ימים, אך בפעול ישנן הפתעות, השוק מגיב בעליות חדות. אם הנתונים מאכזבים אז לא צפויות ירידות חדות היות והשוק למעשה תמחר כבר עונה מאכזבת.

לסיכום :

הניתוח הפונדמנטאלי הוא חלק בלתי נפרד מהמסחר. חובה לשלב בין הגישה הזו לבין הגישה הטכנית על מנת למקסם את הרווחים שלנו. חשוב לזכור שהרוב כבר מתומחר בשוק לכן ההמתנה לפרסום הנתון עצמו לעיתים לא מועילה לנו בכל אלא אם כן היו הפתעות בנתונים. חשוב להיות עם יד על הדופק ולדעת מתי הנתון ישפיע על השוק, באיזה נכס כדאי להשקיע באותו הרגע ולכמה זמן כדאי להחזיק את הפוזיציה שלנו. כל זה נוכל ללמוד מנתון חשוב אחד שמתפרסם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.