סופר וגם סוחר: ג'יימס אושונסי שחקר את השוק משנת 1790 ועושה תשואה של 20% בשנה - באילו מניות הוא מחזיק?

ד"ר ינון אריאלי מתייחס בטורו למנהל ההשקעות שפרסם 2 ספרים ובהם ניתוח של איך להכות את השוק, הנה עיקרי השיטה...
ינון אריאלי | (4)

האם אתם מאמינים שאפשר לחזות את התנהגות שוק המניות בעתיד? לדעתי לא. ובכל זאת, בשנת 2006 פרסם מנהל ההשקעות המפורסם ג'ימס אושונסי את הספר "Predicting the Markets of Tomorrow: A Contrarian Investment Strategy for the Next Twenty Years", בו הוא טען שאפשר לחזות לאן ילך השוק אם רק מסתכלים על מגמות ארוכות טווח של השוק. אושונסי הלך הרבה מאוד שנים אחורה, ל-1790, ולאחר שבחן את הנתונים גילה ששוקי המניות נוהגים לנוע במגמות שנמשכות 20 שנה.

לפי התוצאות, בשנת 2000 התחיל מחזור חדש שבו מניות הערך בממדים שונים ישיגו תשואה גבוהה יותר מאשר מניות אחרות. במחזור הקודם, זה שהסתיים ב-2000, גברו מניות הצמיחה הגדולות על מניות הערך כפי שחזה המודל של אושונסי. אושונסי כמובן לא לקח בחשבון את המשבר של 2008, ולכן עד עתה דווקא מניות הצמיחה הניבו תשואות עודפות, אבל יש עוד 7 שנים לסיום המחזור כך שנצטרך לחכות לסיומו בשביל לשפוט.

בכל אופן, אושונסי לא הסתפק בכך. כבר עשר שנים לפני זה, הוא ביצע מחקר מעמיק במטרה לאתר "מה עובד בוול סטריט". כך גם נקרא הספר שפרסם ב- 1996 (What Works on Wall Street, שהוא אגב אחד מספרי החובה לכל משקיע), שהציג את הממצאים שלו. למרבה הפלא, המסקנה של אושונסי הייתה ששימוש בפרמטרים פיננסים כמו רווחיות גבוהה או תשואה גבוהה על ההון העצמי, אינן מצביעות בהכרח על מניות שיכו את השוק בעתיד. אז מה כן? המחקר העלה מספר פרמטרים שיאתרו את המניות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לנצח את המדדים בעתיד.

הפרמטר הראשון: מכפיל המכירות - שווי השוק לחלק לסך הכנסות החברה ב-12 החודשים האחרונים. כידוע, מכפיל מכירות נמוך הוא רמז לכך שמניה נסחרת בחסר. אושונסי לא היה הראשון, אולם גם הוא מצא כי זהו אחד האינדיקאטורים האפקטיביים ביותר לאתר מניות שיניבו תשואה גבוהה יותר מתשואת השוק הממוצעת.

הפרמטר השני הוא טכני בעיקרו - עוצמה יחסית (Relative Strength) . הכוונה היא לרמת הביצועים של המניה בהשוואה לכלל השוק (או למניות המגזר אליו היא שייכת) בפרק זמן מסוים. מספר שלילי מצביע על ביצועי חסר בעוד מספר חיובי משמעותו מניה שהצליחה לגבור המניות האחרות. למרות שאני לא חסיד של אינדיקאטורים טכניים, חייבים להודות ששילוב של פרמטרי מומנטום עם קריטריוני ערך יכול לעבוד. ואכן, אושונסי גילה כי מניות עם מכפיל מכירות נמוך שהציגו את שינוי המחיר הגבוה ביותר בשנה כלשהי, נטו להניב תשואות עודפות על פני אחיותיהן למגזר גם בשנה שלאחר מכן. למרות האפקטיביות הגבוהה של הכלי הזה, אושונסי הזהיר כי הסתמכות על העוצמה היחסית יכולה להוביל לתנודתיות גדולה יחסית של התיק, היות ומניות כאלו עשויות להיות קרובות לשיא שלהן ולכן עלולות לחוות ירידת מחיר דרמטית במקרים מסוימים.

לאושונסי היו מספר דרכים לשלב את שני הפרמטרים האלו עם קריטריונים נוספים. אחת המעניינות ביניהן, כפי שהיא מיושמת מזה כ-15 שנים באתר aaii.com, ניסתה לאתר מניות של חברות בעלות שווי שוק נמוך מ-2 מיליארד דולר, שישלבו תכונות של צמיחה וערך. בשביל לאתר מניות כאלו, עליכם למחוק תחילה את המניות עם מכפיל מכירות גבוה מ-1.5 ורווח למניה שלילי על סמך ההכנסות של 12 החודשים האחרונים. כעת, השאירו מתוכן רק את המניות שהניבו ב-13 וב-26 השבועות האחרונים תשואת מחיר גבוהה יותר מהממוצע בשוק. לבסוף, 25 המניות בעלות העוצמה היחסית הגבוהה ביותר מתוכן בשנה האחרונה הן אלו שתקנו. כעבור שנה, מכרו את כל המניות, חזרו על התהליך וקנו 25 מניות חדשות.

אם הייתם משקיעים על פי האסטרטגיה הזו בעשר השנים האחרונות בשוק האמריקני, היא הייתה מניבה תשואה של כמעט 20% בממוצע לשנה בהשוואה לפחות מ-5% של ה-S&P500. מרשים מאוד. אם אתם רוצים להתחיל לבצע את האסטרטגיה כבר מחר בבוקר, הנה הרשימה שמוצגת באתר aaii.com עבור מניות הנסחרות בבורסות בארה"ב:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איך מגיעים לרשימה בטבלה באתר שציינת ? תודה (ל"ת)
    יוסי 21/01/2013 21:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גילוי דעת 20/01/2013 11:39
    הגב לתגובה זו
    הכל מפורסם גם באופן גלוי
  • 1.
    רעיון לקרן נאמנות 18/01/2013 14:20
    הגב לתגובה זו
    אני מוכן לקנות קרן נאמנות שתפעל לפי השיטה הזו כמדיניות השקעה, כל עוד דמי הניהול לא יעלו על 2 אחוזים.
  • יאיר 18/01/2013 16:09
    הגב לתגובה זו
    ול- 0.1% דמי ניהול.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.