הדו"ח שיצר סערה בשוק הסחורות - מה בעצם קרה שם?

גיא רוטנברג, מנכ"ל מרקט פלייס ועדי פנחס, סמנכ"ל גידור והשקעות ב-Vision Financial Markets, סוקרים את שוק הדשנים ומתמקדים במצב התירס, החיטה וסויה בעולם

משרד החקלאות האמריקני פירסם השבוע את הדו"ח החודשי של הערכות מלאיים ויבולים החודשי. כצפוי, ההערכות המלאים לשנה הבאה בארה"ב הורדו באופן משמעותי בתירס ובחיטה וירידה פחות משמעותית בסויה. כמו באמריקה גם ברמה הגלובלית ההערכות המלאים העולמיים לשנה הבאה נמוכים משמעותית בתירס, בסויה ובהתאם לההערכות בחיטה.

מלאי התירס הנוכחי בארה"ב היה גבוה יותר מהצפוי וחלקן העליון של ההערכות. מלאי סויה וחיטה בהתאם לההערכות. לעומת זאת, המלאים הנוכחיים העולמיים בתירס ובחיטה גבוהים מעט מהצפוי. מלאי הסויה מעט נמוך יותר.

תחזיות היבול עולמיים נמצאו ללא שינוי מדו"ח קודם, למעט אלה של חיטה בסין המצביעות על יבול גבוה יותר (יש לשים לב שה-USDA לא מעריך ירידה ביבול חיטה מאיזור הים השחור חבר העמים לשעבר). בנוסף, ה-USDA צופה האטה בביקושים מארה"ב בעקבות העלייה במחירים.

בשבועות האחרונים, הרחק מכותרות העיתונים בישראל, מכה גל חום כבד את מרכז ארה"ב, כאשר הטמפרטורות בחלק מהמקומות מגיעות קרוב ל-50 מעלות צלזיוס. תנאי הבצורת השוררים באיזורי גידול התירס, הסויה והחיטה הם החמורים ביותר מאז ימי רונלד רייגן. כתוצאה מכך, קפץ מחיר התירס ב-46% בארבעת השבועות האחרונים, החיטה מוסיפה כ-30% והסויה כ-25% באותה תקופה. במידה והמחירים אכן יישארו גבוהים ואף ימשיכו לעלות, צפויה עלייה חדה במחירי המזון כגון בשר, עופות, ביצים ,חלב, סוכר (כתחליף תירס) וקמח. בהחלט לא בשורות טובות למובילי המאבק על יוקר המחיה.

בבחינה היסטורית על תקופות בצורת בשנים 1980, 1983, 1988 ובמידה מסוימת גם שנת 2011, מחירי התירס טפסו מעלה ב-30%-67% בתקופה של ארבעה עד שישה שבועות. נכון לכתיבת שורות אלו התירס נמצא בחמישה שבועות של עלייה כוללת בשיעור של 46%. יש לקחת בחשבון שהשוק היום שונה משמעותית ממה שהיה לפני חצי יובל. זרימת המידע ואיכותו טובים ומהירים יותר, כמו גם היכולת של המשקיע הפרטי ועל אחת כמה וכמה קרנות הגידור לקבל אותו בזמן אמת. כמו כן, הרבה יותר כסף ספקולטיבי מושקע בשוק - מה שגורם לתנודות חדות מאוד בזמן קצר יותר.

מה בדיוק קרה ומה צפוי בהמשך?

מדוע למזג האויר בתקופה זו יש השפעה כל כך מהותית? דו"ח מצב היבולים שמתפרסם מידי יום שני הצביע בשבועות האחרונים ובכלל זה שלשום על ירידה קיצונית באיכות התירס והסויה. רק 40% מיבול התירס מדורג "כטוב עד מצוין" לעומת ממוצע רב שנתי של כ-68%. כמות התירס המדורגת כ"רע עד גרוע" הגיעה ל-30% לעומת ממוצע רב שנתי של כ-8%. לשם השוואה, בתחילת יולי בשנת 1988, 16% מיבול התירס היה ברמת "טוב עד מצוין" ו-44% "רע עד גרוע" - שנה זו זכורה כשנה עם הערכים הגרועים בהסטוריה.

זאת ועוד, בשוק הסויה, 40% מהיבול מדורג טוב עד מצוין לעומת כ-65% ממוצע רב שנתי ו-27% מיבול הסויה מדורג רע עד גרוע לעומת כ-8% ממוצע רב שנתי לתקופה זו. בחיטה לעומת זאת, המצב טוב בהרבה, 66% מחיטת אביב דורגה ברמת טוב עד מצויין ו-7% רע עד גרוע, ערכים התואמים לרמת הממוצע הרב שנתי לתקופה זו.

הנזק הגדול ליבולים כבר נעשה השנה.יבול התירס עשוי לאבד 1.2 מיליארד בושל (או כלמעלה מ-30 מיליון טון שמהווים כ-8% מכלל היבול), מה שבעצם ימחק את העודף שהיה צפוי להיווצר השנה. במקביל הביקושים העולמיים לתירס נמצאים בשיא.

נכון לתחילת יולי רוב הסוחרים כבר "מתמחרים" איבוד של 8% מכלל היבול ורק המשך מזג אוויר קיצוני במהלך יולי לתוך אוגוסט יצדיק עליית מחירים נוספת. יש לציין שמספר מודלים מצביעים על מזג אויר נוח יותר לקראת סוף יולי עם סיכוי לגשמים, אך רבים מהסוחרים עדיין ספקטיים בעניין זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.