הדו"ח שיצר סערה בשוק הסחורות - מה בעצם קרה שם?
משרד החקלאות האמריקני פירסם השבוע את הדו"ח החודשי של הערכות מלאיים ויבולים החודשי. כצפוי, ההערכות המלאים לשנה הבאה בארה"ב הורדו באופן משמעותי בתירס ובחיטה וירידה פחות משמעותית בסויה. כמו באמריקה גם ברמה הגלובלית ההערכות המלאים העולמיים לשנה הבאה נמוכים משמעותית בתירס, בסויה ובהתאם לההערכות בחיטה.
מלאי התירס הנוכחי בארה"ב היה גבוה יותר מהצפוי וחלקן העליון של ההערכות. מלאי סויה וחיטה בהתאם לההערכות. לעומת זאת, המלאים הנוכחיים העולמיים בתירס ובחיטה גבוהים מעט מהצפוי. מלאי הסויה מעט נמוך יותר.
תחזיות היבול עולמיים נמצאו ללא שינוי מדו"ח קודם, למעט אלה של חיטה בסין המצביעות על יבול גבוה יותר (יש לשים לב שה-USDA לא מעריך ירידה ביבול חיטה מאיזור הים השחור חבר העמים לשעבר). בנוסף, ה-USDA צופה האטה בביקושים מארה"ב בעקבות העלייה במחירים.
בשבועות האחרונים, הרחק מכותרות העיתונים בישראל, מכה גל חום כבד את מרכז ארה"ב, כאשר הטמפרטורות בחלק מהמקומות מגיעות קרוב ל-50 מעלות צלזיוס. תנאי הבצורת השוררים באיזורי גידול התירס, הסויה והחיטה הם החמורים ביותר מאז ימי רונלד רייגן. כתוצאה מכך, קפץ מחיר התירס ב-46% בארבעת השבועות האחרונים, החיטה מוסיפה כ-30% והסויה כ-25% באותה תקופה. במידה והמחירים אכן יישארו גבוהים ואף ימשיכו לעלות, צפויה עלייה חדה במחירי המזון כגון בשר, עופות, ביצים ,חלב, סוכר (כתחליף תירס) וקמח. בהחלט לא בשורות טובות למובילי המאבק על יוקר המחיה.
בבחינה היסטורית על תקופות בצורת בשנים 1980, 1983, 1988 ובמידה מסוימת גם שנת 2011, מחירי התירס טפסו מעלה ב-30%-67% בתקופה של ארבעה עד שישה שבועות. נכון לכתיבת שורות אלו התירס נמצא בחמישה שבועות של עלייה כוללת בשיעור של 46%. יש לקחת בחשבון שהשוק היום שונה משמעותית ממה שהיה לפני חצי יובל. זרימת המידע ואיכותו טובים ומהירים יותר, כמו גם היכולת של המשקיע הפרטי ועל אחת כמה וכמה קרנות הגידור לקבל אותו בזמן אמת. כמו כן, הרבה יותר כסף ספקולטיבי מושקע בשוק - מה שגורם לתנודות חדות מאוד בזמן קצר יותר.
מה בדיוק קרה ומה צפוי בהמשך?
מדוע למזג האויר בתקופה זו יש השפעה כל כך מהותית? דו"ח מצב היבולים שמתפרסם מידי יום שני הצביע בשבועות האחרונים ובכלל זה שלשום על ירידה קיצונית באיכות התירס והסויה. רק 40% מיבול התירס מדורג "כטוב עד מצוין" לעומת ממוצע רב שנתי של כ-68%. כמות התירס המדורגת כ"רע עד גרוע" הגיעה ל-30% לעומת ממוצע רב שנתי של כ-8%. לשם השוואה, בתחילת יולי בשנת 1988, 16% מיבול התירס היה ברמת "טוב עד מצוין" ו-44% "רע עד גרוע" - שנה זו זכורה כשנה עם הערכים הגרועים בהסטוריה.
זאת ועוד, בשוק הסויה, 40% מהיבול מדורג טוב עד מצוין לעומת כ-65% ממוצע רב שנתי ו-27% מיבול הסויה מדורג רע עד גרוע לעומת כ-8% ממוצע רב שנתי לתקופה זו. בחיטה לעומת זאת, המצב טוב בהרבה, 66% מחיטת אביב דורגה ברמת טוב עד מצויין ו-7% רע עד גרוע, ערכים התואמים לרמת הממוצע הרב שנתי לתקופה זו.
הנזק הגדול ליבולים כבר נעשה השנה.יבול התירס עשוי לאבד 1.2 מיליארד בושל (או כלמעלה מ-30 מיליון טון שמהווים כ-8% מכלל היבול), מה שבעצם ימחק את העודף שהיה צפוי להיווצר השנה. במקביל הביקושים העולמיים לתירס נמצאים בשיא.
נכון לתחילת יולי רוב הסוחרים כבר "מתמחרים" איבוד של 8% מכלל היבול ורק המשך מזג אוויר קיצוני במהלך יולי לתוך אוגוסט יצדיק עליית מחירים נוספת. יש לציין שמספר מודלים מצביעים על מזג אויר נוח יותר לקראת סוף יולי עם סיכוי לגשמים, אך רבים מהסוחרים עדיין ספקטיים בעניין זה.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק הטענה ע"י הנישום לפיה לא חל הסעיף של "חברות הארנק" מתבססת על כך שמדובר למעשה בהכנסה שהתקבלה מ"רווחי" "שותפות" שמר נוראיל שותף בה ולכן חל החריג בנוסחו הישן של הסעיף ואין מיסוי מלא. טענה חלופית היתה מבחן החזקות שקובע שבמידה וההכנסה מגורם אחד עולה על 70% מהכנסות החברה הסעיף לא מתקיים. כאן הוא לטענת הנישום מתקיים כי השירות ניתן למספר רב של לקוחות והחברה המשלמת הינה רק "צינור".
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
לטענת מס הכנסה, מר נוראיל בנסיבות האמורות אינו שותף ואף לא הוצגו ראיות לכך בשלב השומות, אלא נטענו טענות הפוכות במסגרת השומה, וכן לעמדתם מבחינת עובדתית בהתאם לראיות שהוצגו בשומה מדובר בשירותים שניתנו במסגרת יחסי עובד מעביד ויתרה מזאת חלק מהשנים הנישום היה שכיר של החברה המשלמת. נציין כי, עולה מטענותיה של רשות המיסים כי כאשר מדובר במסגרת יחסי עובד מעביד הסעיף חל, גם ללא צורך בעמידה בתנאי החזקות (תנאי של לקוח מתחת ל-70%).
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביהמ"ש בניתוח מעמיק, של הוראות הסעיף, לרבות התייחסות לדברי ההסבר קובע מספר תובנות משמעותיות:
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
