הדו"ח שיצר סערה בשוק הסחורות - מה בעצם קרה שם?

גיא רוטנברג, מנכ"ל מרקט פלייס ועדי פנחס, סמנכ"ל גידור והשקעות ב-Vision Financial Markets, סוקרים את שוק הדשנים ומתמקדים במצב התירס, החיטה וסויה בעולם

משרד החקלאות האמריקני פירסם השבוע את הדו"ח החודשי של הערכות מלאיים ויבולים החודשי. כצפוי, ההערכות המלאים לשנה הבאה בארה"ב הורדו באופן משמעותי בתירס ובחיטה וירידה פחות משמעותית בסויה. כמו באמריקה גם ברמה הגלובלית ההערכות המלאים העולמיים לשנה הבאה נמוכים משמעותית בתירס, בסויה ובהתאם לההערכות בחיטה.

מלאי התירס הנוכחי בארה"ב היה גבוה יותר מהצפוי וחלקן העליון של ההערכות. מלאי סויה וחיטה בהתאם לההערכות. לעומת זאת, המלאים הנוכחיים העולמיים בתירס ובחיטה גבוהים מעט מהצפוי. מלאי הסויה מעט נמוך יותר.

תחזיות היבול עולמיים נמצאו ללא שינוי מדו"ח קודם, למעט אלה של חיטה בסין המצביעות על יבול גבוה יותר (יש לשים לב שה-USDA לא מעריך ירידה ביבול חיטה מאיזור הים השחור חבר העמים לשעבר). בנוסף, ה-USDA צופה האטה בביקושים מארה"ב בעקבות העלייה במחירים.

בשבועות האחרונים, הרחק מכותרות העיתונים בישראל, מכה גל חום כבד את מרכז ארה"ב, כאשר הטמפרטורות בחלק מהמקומות מגיעות קרוב ל-50 מעלות צלזיוס. תנאי הבצורת השוררים באיזורי גידול התירס, הסויה והחיטה הם החמורים ביותר מאז ימי רונלד רייגן. כתוצאה מכך, קפץ מחיר התירס ב-46% בארבעת השבועות האחרונים, החיטה מוסיפה כ-30% והסויה כ-25% באותה תקופה. במידה והמחירים אכן יישארו גבוהים ואף ימשיכו לעלות, צפויה עלייה חדה במחירי המזון כגון בשר, עופות, ביצים ,חלב, סוכר (כתחליף תירס) וקמח. בהחלט לא בשורות טובות למובילי המאבק על יוקר המחיה.

בבחינה היסטורית על תקופות בצורת בשנים 1980, 1983, 1988 ובמידה מסוימת גם שנת 2011, מחירי התירס טפסו מעלה ב-30%-67% בתקופה של ארבעה עד שישה שבועות. נכון לכתיבת שורות אלו התירס נמצא בחמישה שבועות של עלייה כוללת בשיעור של 46%. יש לקחת בחשבון שהשוק היום שונה משמעותית ממה שהיה לפני חצי יובל. זרימת המידע ואיכותו טובים ומהירים יותר, כמו גם היכולת של המשקיע הפרטי ועל אחת כמה וכמה קרנות הגידור לקבל אותו בזמן אמת. כמו כן, הרבה יותר כסף ספקולטיבי מושקע בשוק - מה שגורם לתנודות חדות מאוד בזמן קצר יותר.

מה בדיוק קרה ומה צפוי בהמשך?

מדוע למזג האויר בתקופה זו יש השפעה כל כך מהותית? דו"ח מצב היבולים שמתפרסם מידי יום שני הצביע בשבועות האחרונים ובכלל זה שלשום על ירידה קיצונית באיכות התירס והסויה. רק 40% מיבול התירס מדורג "כטוב עד מצוין" לעומת ממוצע רב שנתי של כ-68%. כמות התירס המדורגת כ"רע עד גרוע" הגיעה ל-30% לעומת ממוצע רב שנתי של כ-8%. לשם השוואה, בתחילת יולי בשנת 1988, 16% מיבול התירס היה ברמת "טוב עד מצוין" ו-44% "רע עד גרוע" - שנה זו זכורה כשנה עם הערכים הגרועים בהסטוריה.

זאת ועוד, בשוק הסויה, 40% מהיבול מדורג טוב עד מצוין לעומת כ-65% ממוצע רב שנתי ו-27% מיבול הסויה מדורג רע עד גרוע לעומת כ-8% ממוצע רב שנתי לתקופה זו. בחיטה לעומת זאת, המצב טוב בהרבה, 66% מחיטת אביב דורגה ברמת טוב עד מצויין ו-7% רע עד גרוע, ערכים התואמים לרמת הממוצע הרב שנתי לתקופה זו.

הנזק הגדול ליבולים כבר נעשה השנה.יבול התירס עשוי לאבד 1.2 מיליארד בושל (או כלמעלה מ-30 מיליון טון שמהווים כ-8% מכלל היבול), מה שבעצם ימחק את העודף שהיה צפוי להיווצר השנה. במקביל הביקושים העולמיים לתירס נמצאים בשיא.

נכון לתחילת יולי רוב הסוחרים כבר "מתמחרים" איבוד של 8% מכלל היבול ורק המשך מזג אוויר קיצוני במהלך יולי לתוך אוגוסט יצדיק עליית מחירים נוספת. יש לציין שמספר מודלים מצביעים על מזג אויר נוח יותר לקראת סוף יולי עם סיכוי לגשמים, אך רבים מהסוחרים עדיין ספקטיים בעניין זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.