הדו"ח שיצר סערה בשוק הסחורות - מה בעצם קרה שם?
משרד החקלאות האמריקני פירסם השבוע את הדו"ח החודשי של הערכות מלאיים ויבולים החודשי. כצפוי, ההערכות המלאים לשנה הבאה בארה"ב הורדו באופן משמעותי בתירס ובחיטה וירידה פחות משמעותית בסויה. כמו באמריקה גם ברמה הגלובלית ההערכות המלאים העולמיים לשנה הבאה נמוכים משמעותית בתירס, בסויה ובהתאם לההערכות בחיטה.
מלאי התירס הנוכחי בארה"ב היה גבוה יותר מהצפוי וחלקן העליון של ההערכות. מלאי סויה וחיטה בהתאם לההערכות. לעומת זאת, המלאים הנוכחיים העולמיים בתירס ובחיטה גבוהים מעט מהצפוי. מלאי הסויה מעט נמוך יותר.
תחזיות היבול עולמיים נמצאו ללא שינוי מדו"ח קודם, למעט אלה של חיטה בסין המצביעות על יבול גבוה יותר (יש לשים לב שה-USDA לא מעריך ירידה ביבול חיטה מאיזור הים השחור חבר העמים לשעבר). בנוסף, ה-USDA צופה האטה בביקושים מארה"ב בעקבות העלייה במחירים.
בשבועות האחרונים, הרחק מכותרות העיתונים בישראל, מכה גל חום כבד את מרכז ארה"ב, כאשר הטמפרטורות בחלק מהמקומות מגיעות קרוב ל-50 מעלות צלזיוס. תנאי הבצורת השוררים באיזורי גידול התירס, הסויה והחיטה הם החמורים ביותר מאז ימי רונלד רייגן. כתוצאה מכך, קפץ מחיר התירס ב-46% בארבעת השבועות האחרונים, החיטה מוסיפה כ-30% והסויה כ-25% באותה תקופה. במידה והמחירים אכן יישארו גבוהים ואף ימשיכו לעלות, צפויה עלייה חדה במחירי המזון כגון בשר, עופות, ביצים ,חלב, סוכר (כתחליף תירס) וקמח. בהחלט לא בשורות טובות למובילי המאבק על יוקר המחיה.
בבחינה היסטורית על תקופות בצורת בשנים 1980, 1983, 1988 ובמידה מסוימת גם שנת 2011, מחירי התירס טפסו מעלה ב-30%-67% בתקופה של ארבעה עד שישה שבועות. נכון לכתיבת שורות אלו התירס נמצא בחמישה שבועות של עלייה כוללת בשיעור של 46%. יש לקחת בחשבון שהשוק היום שונה משמעותית ממה שהיה לפני חצי יובל. זרימת המידע ואיכותו טובים ומהירים יותר, כמו גם היכולת של המשקיע הפרטי ועל אחת כמה וכמה קרנות הגידור לקבל אותו בזמן אמת. כמו כן, הרבה יותר כסף ספקולטיבי מושקע בשוק - מה שגורם לתנודות חדות מאוד בזמן קצר יותר.
מה בדיוק קרה ומה צפוי בהמשך?
מדוע למזג האויר בתקופה זו יש השפעה כל כך מהותית? דו"ח מצב היבולים שמתפרסם מידי יום שני הצביע בשבועות האחרונים ובכלל זה שלשום על ירידה קיצונית באיכות התירס והסויה. רק 40% מיבול התירס מדורג "כטוב עד מצוין" לעומת ממוצע רב שנתי של כ-68%. כמות התירס המדורגת כ"רע עד גרוע" הגיעה ל-30% לעומת ממוצע רב שנתי של כ-8%. לשם השוואה, בתחילת יולי בשנת 1988, 16% מיבול התירס היה ברמת "טוב עד מצוין" ו-44% "רע עד גרוע" - שנה זו זכורה כשנה עם הערכים הגרועים בהסטוריה.
זאת ועוד, בשוק הסויה, 40% מהיבול מדורג טוב עד מצוין לעומת כ-65% ממוצע רב שנתי ו-27% מיבול הסויה מדורג רע עד גרוע לעומת כ-8% ממוצע רב שנתי לתקופה זו. בחיטה לעומת זאת, המצב טוב בהרבה, 66% מחיטת אביב דורגה ברמת טוב עד מצויין ו-7% רע עד גרוע, ערכים התואמים לרמת הממוצע הרב שנתי לתקופה זו.
הנזק הגדול ליבולים כבר נעשה השנה.יבול התירס עשוי לאבד 1.2 מיליארד בושל (או כלמעלה מ-30 מיליון טון שמהווים כ-8% מכלל היבול), מה שבעצם ימחק את העודף שהיה צפוי להיווצר השנה. במקביל הביקושים העולמיים לתירס נמצאים בשיא.
נכון לתחילת יולי רוב הסוחרים כבר "מתמחרים" איבוד של 8% מכלל היבול ורק המשך מזג אוויר קיצוני במהלך יולי לתוך אוגוסט יצדיק עליית מחירים נוספת. יש לציין שמספר מודלים מצביעים על מזג אויר נוח יותר לקראת סוף יולי עם סיכוי לגשמים, אך רבים מהסוחרים עדיין ספקטיים בעניין זה.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")