בשבוע הקרוב הנושא המרכזי העומד על הפרק הוא הבחירות בישראל, אשר יתקיימו ביום שלישי הקרוב. למרות שנראה כי המועמד שירכיב את הממשלה הקרובה ידוע, אנו נתייחס לתפישה הכלכלית של המועמדים המובילים לראשות הממשלה. בנוסף מתפרסם השבוע מדד המשולב של בנק ישראל, וגם כאן נתייחס להשפעת בחירות על מדד זה בבחינה היסטורית. תחילה נעסוק ב בחירות בישראל . למרות הציפיות שלאחר המחאה החברתית הגדולה, שבשיאה הביאה רבבות אנשים להפגנות, שהדגש בחירות אלו יהיה על המצע הכלכלי של המפלגות הגדולות, לא כך הדבר. לכן נתייחס בקצרה לתפישתם של ראשי שתי המפלגות הגדולות בישראל כיום. לראשונה זה שנות דור עומדות לבחירה בישראל שתי תורות כלכליות חברתיות שונות זו של בינימין נתניהו וזו של שלי יחימוביץ. מהצד האחד נתניהו מייצג ראיה קפיטליסטית אשר מאמינה בשוק חופשי כיעד אידיאולוגי - מה שעלול להוביל אולי לכשלים נקודתיים ויצירת אי שוויון. כדוגמא, אפשר לקחת את שוק הסלולר בישראל - כאשר נתניהו זיהה כשל נקודתי אשר מביא ליוקר מחיה - פתר אותו על ידי הגדלת השוק החופשי ויצירת תחרות אמיתית בענף. בסופו של דבר, תהליך זה מביא לצמיחה כלכלית ברמת המאקרו אשר מיטיבה עם כולם. מהצד השני ניתן למצוא את יחימוביץ, אשר לתפישתה שמה את הדגש על כשלי השוק הפרטי, ולראיה שמה על המוקד את ה"טייקונים". על פי מצעה של יחימוביץ, הכשלים בהם יש לטפל הם אלו הנובעים מהפרטה של חברות ממשלתיות. והדרך להתמודד איתם היא באמצעות רגולטורים ע"י חקיקת חוקים אשר יעצרו את ההפרטה, הטלת מסים על חברות ובעלי הון והגדלת שכר המינימום. כאשר היא מכירה בכך שפעולות אלו יביאו לירידה בצמיחה ברמת המאקרו, אבל להשקפתה זהו הרע במיעוטו, כחלק מתהליך לחלוקה הוגנת יותר של ההון בישראל ולרווחתם של אנשים רבים יותר. במידה והסקרים האחרונים אכן צודקים, ומשימת הקמת הממשלה הבאה בישראל אכן תוטל על בנימין נתניהו - מעניין יהיה לראות כיצד יפתור את בעיית מחירי הנדל"ן בישראל, אשר רבים רואים במצב הקיים כשל שוק הדומה למצב שהיה קיים בשוק הסלולר. המדד המשולב לבחינת מצב המשק והשפעת הבחירות בישראל עליו מעבר לבחירות, במהלך השבוע צפוי בנק ישראל לפרסם את המדד המשולב. זהו מדד המשמש כאינדיקאטור לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת. מדד זה מחושב על בסיס חודשי ומתוזמן עם הפרסום של מדד היצור התעשייתי ומדדי הפדיון בענפי המשק על ידי הלמ"ס. את השפעת הבחירות על המדד המשולב המפורסם היום, ניתן לחלק לשלוש תקופות. הראשונה היא שקדמה למועד של ההכרזה על הבחירות. השניה, החל מההכרזה ועד למועד הבחירות עצמן, והשלישית בשנה שלאחר הבחירות. מבחינת הנתונים ההיסטוריים (החל מהבחירות של שנת 96 ולא כולל 2012), אנו למדים כי המדד המשולב עלה בשנה שקדמה למועד הכרזת הבחירות בשיעור של 5.7%, בתקופה שבין רגע ההכרזה ועד לקיומן של הבחירות עלה המדד ב-1% במונחים שנתיים, ובשנה שלאחר הבחירות עלה המדד בכ-3.5%. ניתן לקבוע כי הפעילות הריאלית במשק מושפעת מתקופת בחירות, שכן קצב ההתפתחות במדד גבוה מאוד בשנה שקדמה להודעה על הבחירות, בעוד אי הוודאות הנוצרת בתקופת המעבר (בין ההודעה על קיום הבחירות לקיומן בפועל) לבחירות מייצרת האטה.