גיא טל
צילום: משה בנימין
מעבר לים

האנליסטים צופים עליות של עד 20% נוספים בשנה הבאה - עד כמה מדויקות היו התחזיות שלהם בעבר?

מאקרו: התמונה מתבהרת ואם לא תהיינה הפתעות במדד המחירים שיתפרסם ביום רביעי הריבית תרד ב-0.25% שוק המניות: האנליסטים צופים עליות - האם כדאי להסתמך עליהם?
גיא טל | (11)

מאקרו: התמונה מתבהרת - הריבית תרד ב-0.25% נוספים

נראה שהתמונה בשוק המאקרו מתבהרת לאחר חוסר וודאות מסוים בשבועות האחרונים. הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות חזקים, שוק העבודה מספק מספרים סבירים באופן עקבי, בדיוק בטווח הרצוי שמעיד על שוק שמתקרר מעט אך לא ברמה של מיתון. האינפלציה נעה לקראת היעד אבל בקצב איטי מדי, מה שאומר שהפד' ככל הנראה יוריד את הריבית ברבע אחוז אך קצב ההורדות מכאן ולהבא יהיה איטי הרבה יותר, וככל הנראה לא נראה יותר מהורדה אחת או שתיים נוספות במחצית הראשונה של השנה הבאה. השוק מתכוונן בהתאם להערכות האלו, ונרשמת רגיעה בשוק האג"ח עם תנועות פחות חדות מבעבר, כשהתשואות מתרחקות מהשיאים שנרשמו לפני שבועות אחדים. 

ההכרעה הסופית לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא תתקבל לאחר נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום רביעי השבוע. השוק מצפה כעת שהמדד יעלה ב-2.7% בשיעור שנתי ו-0.3% מחודש לחודש. מדובר בעליה לעומת 2.6% ו-0.2% בחודש הקודם. מדד הליבה צפוי להראות על עליה של 3.3% ו-0.3% בהתאמה. אינפלצית הליבה השנתית עומדת על 3.3% זה החודש הרביעי ברציפות, מה שמעיד על כך שהמומנטום של הדיפלציה נעצר לחלוטין, נתון שקצת מעורר דאגה.

 במידה ולא תהיינה הפתעות יוצאות דופן ביום רביעי, הריבית תרד ברבע אחוז. בפגישה של ה-18 בדצמבר תתפרסם גם טבלת הנקודות שתשפוך אור על השאלה החשובה יותר – איפה הפד' רואה את הריבית הטבעית של הטווח הארוך. הגיוני להניח שהיא תהיה גבוהה יותר מההערכה הקודמת שפורסמה בספטמבר.

 

שוק המניות: האנליסטים שוריים לקראת שנת 2025

השנים 2024 ו-2023 היו שנים היסטוריות בשוק המניות - שנתיים עוקבות עם תשואה של יותר מ-20% בשנה ב-SP500. ייתכן שעוד נראה ראלי סוף שנה, אם כי קשה לראות זינוק משמעותי נוסף בשוק המניות בשבועות הקרובים לאור התמחור הגבוה ואי הוודאות בנוגע למדיניות של טראמפ ולהשלכותיה, אך גם לא צפויות ירידות חדות שיורידו את התשואה השנתית מתחת לרף ה-20%.

האם יש סיכוי שגם 2025 תנפיק תשואה של מעל 20%? קצת קשה לראות את וול סטריט מנפקת שנה נוספת שלישית ברצף עם תשואה כזו, אך לא מדובר בתרחיש בלתי אפשרי. מאז שנת 1950 נרשמו 8 מקרים של עליות של מעל 20% שנה אחר שנה. מה קרה בשנה השלישית? בשלושה מהמקרים נרשמה שנה נוספת עם עליות של יותר מ-20%, במקרה אחד העליה הייתה של 18%, בשני מקרים נוספים נרשמו עליות חד ספרתיות ובשני מקרים ירידות של 7% ו-9%.

 

האנליסטים אופטימיים ומנפקים תחזיות שוריות עם עליות של 5% עד 20% נוספים. טווח התחזיות לסוף שנת 2025 נע בין 6400 ל-7100 לעומת 6060 הנקודות של ה-SP500 כעת. רוב ההערכות עומדות על תשואה של 8% עד 10%. הנה התחזיות של כמה מהגופים המובילים בוול סטריט ובעולם:

בנק אוף אמריקה: בבנק האמריקאי מסמנים את המספר הלא עגול אך הסמלי 6666 כמחיר היעד לקראת סוף השנה. בבנק מצביעים על שיעורי ריבית נמוכים יותר עם המשך צמיחת הפרודוקטיביות וסביבה רגולטורית תומכת, כולל הורדת שיעורי המס, כמנועי הצמיחה המרכזיים לרווחי החברות. סאביטה סובראמניין, אנליסטית הבנק, ממליצה להתמקד במניה הבודדת על פני המדדים – "המניה הממוצעת היא למעשה די לא יקרה" כיון שהראלי בשנתיים האחרונות נבע כמעט אך ורק מהמניות הגדולות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

גולדמן זאקס עם תחזית צנועה מעט יותר, אך עדיין שורית. המספר הוא 6500, כ-9% יותר מהמחיר הנוכחי בהתבסס על המשך התרחבות הכלכלה האמריקאית וצמיחה צפויה של 11% ברווחי החברות. בגולדמן זאקס חושבים שהראלי יתרחב מעבר ל-7 המופלאות, והפער בין השוק לבינן יהיה הצר ביותר מאז שנת 2017.

 

מורגן סטנלי: הבנק המתחרה מגיע לאותה מסקנה. מיקל ווילסון, המפורסם בתחזיות הדוביות שפרסם שלא קלעו למטרה משנה את הכיוון ומצביע על מחיר יעד דומה – 6500 נקודות, על רקע צפי לצמיחת רווחי החברות ב-13%, אך מסייג את האופטימיות הלא אופיינית בחששות מפני חוסר הוודאות לגבי מדיניות הממשל הנכנס. ווילסון מצביע גם על תרחיש שורי במקרה שהכל יעבוד כשורה תחת טראמפ ואז המדד יכול לזנק ל-7400 נקודות, מנגד יש גם תרחיש דובי בשרוול, עם התרסקות של 28% ל-4600 נקודות. במילים אחרות ווילסון אומר, טעיתי כל כך הרבה בעבר, אז לגבי העתיד אני אומר שאו שה-SP500  יעלה או שהוא ירד. ובהרבה. 

 

וולס פארגו: המספר עליו מצביעים בוולס פרגו הוא 7007 משום מה. מבלי להסביר מאיפה הגיע ה-7 הנוסף ל-7000 הם מצביעים בעיקר על ממשל טראמפ שיוביל סביבה מאקרו כלכלית תומכת בשוק המניות בעוד הפד' ממשיך להוריד ריבית לאיטו. זהו תרחיש בו המניות ממשיכות לטפס.

 

BMO: השכן הקנדי מעט אופטימי יותר מרוב הבנקים האמריקאים (למעט וולס פארגו) ביחס לשוק המניות של השכנה הדרומית, וחושב שה-SP500 יגיע ל-6700 נקודות במהלך השנה הבאה. בבנק הקנדי מציינים את צמיחת הרווחים הצפויה והריבית הנמוכה יותר כגורמים להמשך העליות הצפויות.

 

RBC: המתחרה הקנדי של BMO מכוון ל-6600 – "הסיפור שהנתונים מספרים לנו הוא ששנה נוספת של צמיחה כלכלת וצמיחת רווחים, רוחות גביות מהתחום הפוליטי והקלה נוספת באינפלציה יכולים להמשיך להניע את שוק המניות גבוה יותר שנה נוספת.

 

דויטשה בנק: הגרמנים חושבים שה-SP500 יגיע ל-7000 בסוף השנה. הם מצביעים על הסייקל הכלכלי שיעביר את מרכז הכובד של העליות לסקטורים שאינם טכנולוגיה, זאת בנוסף לדחיפה מהתאוששות הכלכלה מעבר לים (לא ברור איפה לאור הקשיים באירופה ובסין), בנוסף להתעוררות שוק המיזוגים והרכישות. בבנק הגרמני מצביעים גם על ביקוש גבוה למניות מצד המשקיעים כמו גם בייבק של החברות כגורם תומך נוסף בעליות.

 

UBS: השכנים משוויץ מתיישרים עם 6600 ומציינים את האופטימיות מתוצאות הבחירות כגורם המרכזי שימשיך להניע את העליות

 

אברקור: חברת ההשקעות גם מצביעה על 6600 הנקודות כיעד, אך מקדים את ההגעה אליו לאמצע שנת 2025.

 

ירדני ריסרץ': הכלכלן רב ההשפעה ששורי כבר תקופה ארוכה גם מסמן את ה-7000 כמחיר היעד. "טראמפ 2.0 משקף שינוי משטרי משמעותי שיזניק את הכלכלה ואת המניות" כתב ירדני בבלוג הפופולרי שלו.

 

אופנהיימר: האסטרטג הראשי של אופנהיימר ג'ון סולזפוס מספק את התחזית השורית ביותר עם מחיר יעד של 7100 נקודות. הוא מבסס את התחזית האופטימית על כמה גורמים: "כולל המצב הנוכחי של המדיניות המוניטרית, עוצמת הצמיחה הכלכלית, הפעילות העסקית, הצריכה, ויצירת המשרות המוכחת בשנים האחרונות ובשנה הנוכחית". הוא מצפה גם שרווחי החברות יצמחו ב-10%. צירוף שני הנתונים מראה שסולזפוס מצפה להתרחבות מכפילי הרווח ל-25.8 – הרבה מעל הממוצע הרב שנתי.

 

האם התחזיות האלו שוות משהו? נאמר בלא כל כך זהירות שלא. קשה עד בלתי אפשרי לחזות את כיוון השוק בטווח הקצר יחסית של שנה. תחזיות מתפרסמות מדי שנה, והן כמעט תמיד מפספסות. מגוחכות במיוחד תחזיות שמדיקות עד רמת הנקודה, כמו זו שמצביעה על 7007 נקודות. אין שום יכולת לדעת דבר כזה. לאף אחד. הוכחה פשוטה לכך הוא מעקב אחר תחזיות העבר אל מול התוצאות. ממוצע תחזיות הבנקים הברוקרים ובתי ההשקעות לגבי שנת 2024 היה 4861, והתחזית החציונית הייתה 4875 – הרחק הרחק מתחת לתוצאות האמת, למרות שהשנה טרם נגמרה. כעת ה-SP500 נסחר ביותר מ-10% מעל התחזית האופטימית ביותר.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    החיים 10/12/2024 15:55
    הגב לתגובה זו
    יותר מידי משקיעים שכחו מה קורה כשבועה מתפוצצת תהנו כל עוד העליות נמשכות...
  • 8.
    שוק זבאלה אצלנו לא מקרב עלאק פועלים 5500 חח (ל"ת)
    מוטי קקון 10/12/2024 15:07
    הגב לתגובה זו
  • חח 13/12/2024 08:00
    הגב לתגובה זו
    בעולם
  • 7.
    עד שלא סוגר את הפער זה מלכודות דובים אצלנו (ל"ת)
    שודן 10/12/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אצלנו שוק מגעיל לא מתקרבת (ל"ת)
    כוכי 10/12/2024 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אצלנו שוק קארי אדום לא מסוגל לעלות יומיים רצוף (ל"ת)
    נועם 10/12/2024 15:03
    הגב לתגובה זו
  • עלה ב30% בשנה האחרונה... (ל"ת)
    לא מעודכן 13/12/2024 08:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא מאמין בהמלצות ראו טבע קמטק נייס פועלים אל על (ל"ת)
    מנחם 10/12/2024 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מעניין 10/12/2024 14:51
    הגב לתגובה זו
    בסוף יגידו ברבור שחור
  • 2.
    אבל כתבה לפני "נדל"ן בועה"? (ל"ת)
    מה יקנו שבבים? 10/12/2024 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עוד לא קרה פעם אחת בהיסטוריה שהם יגידו שנה הבאה ירידות (ל"ת)
    רב אבו לוף 10/12/2024 13:56
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.