האנליסטים צופים עליות של עד 20% נוספים בשנה הבאה - עד כמה מדויקות היו התחזיות שלהם בעבר?
מאקרו: התמונה מתבהרת - הריבית תרד ב-0.25% נוספים
נראה שהתמונה בשוק המאקרו מתבהרת לאחר חוסר וודאות מסוים בשבועות האחרונים. הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות חזקים, שוק העבודה מספק מספרים סבירים באופן עקבי, בדיוק בטווח הרצוי שמעיד על שוק שמתקרר מעט אך לא ברמה של מיתון. האינפלציה נעה לקראת היעד אבל בקצב איטי מדי, מה שאומר שהפד' ככל הנראה יוריד את הריבית ברבע אחוז אך קצב ההורדות מכאן ולהבא יהיה איטי הרבה יותר, וככל הנראה לא נראה יותר מהורדה אחת או שתיים נוספות במחצית הראשונה של השנה הבאה. השוק מתכוונן בהתאם להערכות האלו, ונרשמת רגיעה בשוק האג"ח עם תנועות פחות חדות מבעבר, כשהתשואות מתרחקות מהשיאים שנרשמו לפני שבועות אחדים.
ההכרעה הסופית לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא תתקבל לאחר נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום רביעי השבוע. השוק מצפה כעת שהמדד יעלה ב-2.7% בשיעור שנתי ו-0.3% מחודש לחודש. מדובר בעליה לעומת 2.6% ו-0.2% בחודש הקודם. מדד הליבה צפוי להראות על עליה של 3.3% ו-0.3% בהתאמה. אינפלצית הליבה השנתית עומדת על 3.3% זה החודש הרביעי ברציפות, מה שמעיד על כך שהמומנטום של הדיפלציה נעצר לחלוטין, נתון שקצת מעורר דאגה.
במידה ולא תהיינה הפתעות יוצאות דופן ביום רביעי, הריבית תרד ברבע אחוז. בפגישה של ה-18 בדצמבר תתפרסם גם טבלת הנקודות שתשפוך אור על השאלה החשובה יותר – איפה הפד' רואה את הריבית הטבעית של הטווח הארוך. הגיוני להניח שהיא תהיה גבוהה יותר מההערכה הקודמת שפורסמה בספטמבר.
שוק המניות: האנליסטים שוריים לקראת שנת 2025
השנים 2024 ו-2023 היו שנים היסטוריות בשוק המניות - שנתיים עוקבות עם תשואה של יותר מ-20% בשנה ב-SP500. ייתכן שעוד נראה ראלי סוף שנה, אם כי קשה לראות זינוק משמעותי נוסף בשוק המניות בשבועות הקרובים לאור התמחור הגבוה ואי הוודאות בנוגע למדיניות של טראמפ ולהשלכותיה, אך גם לא צפויות ירידות חדות שיורידו את התשואה השנתית מתחת לרף ה-20%.- ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
- בכמה יעלה ה-S&P 500 בשנה הקרובה? תחזיות של הבנקים להשקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם יש סיכוי שגם 2025 תנפיק תשואה של מעל 20%? קצת קשה לראות את וול סטריט מנפקת שנה נוספת שלישית ברצף עם תשואה כזו, אך לא מדובר בתרחיש בלתי אפשרי. מאז שנת 1950 נרשמו 8 מקרים של עליות של מעל 20% שנה אחר שנה. מה קרה בשנה השלישית? בשלושה מהמקרים נרשמה שנה נוספת עם עליות של יותר מ-20%, במקרה אחד העליה הייתה של 18%, בשני מקרים נוספים נרשמו עליות חד ספרתיות ובשני מקרים ירידות של 7% ו-9%.
האנליסטים אופטימיים ומנפקים תחזיות שוריות עם עליות של 5% עד 20% נוספים. טווח התחזיות לסוף שנת 2025 נע בין 6400 ל-7100 לעומת 6060 הנקודות של ה-SP500 כעת. רוב ההערכות עומדות על תשואה של 8% עד 10%. הנה התחזיות של כמה מהגופים המובילים בוול סטריט ובעולם:
בנק אוף אמריקה: בבנק האמריקאי מסמנים את המספר הלא עגול אך הסמלי 6666 כמחיר היעד לקראת סוף השנה. בבנק מצביעים על שיעורי ריבית נמוכים יותר עם המשך צמיחת הפרודוקטיביות וסביבה רגולטורית תומכת, כולל הורדת שיעורי המס, כמנועי הצמיחה המרכזיים לרווחי החברות. סאביטה סובראמניין, אנליסטית הבנק, ממליצה להתמקד במניה הבודדת על פני המדדים – "המניה הממוצעת היא למעשה די לא יקרה" כיון שהראלי בשנתיים האחרונות נבע כמעט אך ורק מהמניות הגדולות.
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- המנכ"לים ממשיכים להשקיע ב-AI, למרות שהתשואה עדיין מאכזבת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
גולדמן זאקס עם תחזית צנועה מעט יותר, אך עדיין שורית. המספר הוא 6500, כ-9% יותר מהמחיר הנוכחי בהתבסס על המשך התרחבות הכלכלה האמריקאית וצמיחה צפויה של 11% ברווחי החברות. בגולדמן זאקס חושבים שהראלי יתרחב מעבר ל-7 המופלאות, והפער בין השוק לבינן יהיה הצר ביותר מאז שנת 2017.
מורגן סטנלי: הבנק המתחרה מגיע לאותה מסקנה. מיקל ווילסון, המפורסם בתחזיות הדוביות שפרסם שלא קלעו למטרה משנה את הכיוון ומצביע על מחיר יעד דומה – 6500 נקודות, על רקע צפי לצמיחת רווחי החברות ב-13%, אך מסייג את האופטימיות הלא אופיינית בחששות מפני חוסר הוודאות לגבי מדיניות הממשל הנכנס. ווילסון מצביע גם על תרחיש שורי במקרה שהכל יעבוד כשורה תחת טראמפ ואז המדד יכול לזנק ל-7400 נקודות, מנגד יש גם תרחיש דובי בשרוול, עם התרסקות של 28% ל-4600 נקודות. במילים אחרות ווילסון אומר, טעיתי כל כך הרבה בעבר, אז לגבי העתיד אני אומר שאו שה-SP500 יעלה או שהוא ירד. ובהרבה.
וולס פארגו: המספר עליו מצביעים בוולס פרגו הוא 7007 משום מה. מבלי להסביר מאיפה הגיע ה-7 הנוסף ל-7000 הם מצביעים בעיקר על ממשל טראמפ שיוביל סביבה מאקרו כלכלית תומכת בשוק המניות בעוד הפד' ממשיך להוריד ריבית לאיטו. זהו תרחיש בו המניות ממשיכות לטפס.
BMO: השכן הקנדי מעט אופטימי יותר מרוב הבנקים האמריקאים (למעט וולס פארגו) ביחס לשוק המניות של השכנה הדרומית, וחושב שה-SP500 יגיע ל-6700 נקודות במהלך השנה הבאה. בבנק הקנדי מציינים את צמיחת הרווחים הצפויה והריבית הנמוכה יותר כגורמים להמשך העליות הצפויות.
RBC: המתחרה הקנדי של BMO מכוון ל-6600 – "הסיפור שהנתונים מספרים לנו הוא ששנה נוספת של צמיחה כלכלת וצמיחת רווחים, רוחות גביות מהתחום הפוליטי והקלה נוספת באינפלציה יכולים להמשיך להניע את שוק המניות גבוה יותר שנה נוספת.
דויטשה בנק: הגרמנים חושבים שה-SP500 יגיע ל-7000 בסוף השנה. הם מצביעים על הסייקל הכלכלי שיעביר את מרכז הכובד של העליות לסקטורים שאינם טכנולוגיה, זאת בנוסף לדחיפה מהתאוששות הכלכלה מעבר לים (לא ברור איפה לאור הקשיים באירופה ובסין), בנוסף להתעוררות שוק המיזוגים והרכישות. בבנק הגרמני מצביעים גם על ביקוש גבוה למניות מצד המשקיעים כמו גם בייבק של החברות כגורם תומך נוסף בעליות.
UBS: השכנים משוויץ מתיישרים עם 6600 ומציינים את האופטימיות מתוצאות הבחירות כגורם המרכזי שימשיך להניע את העליות
אברקור: חברת ההשקעות גם מצביעה על 6600 הנקודות כיעד, אך מקדים את ההגעה אליו לאמצע שנת 2025.
ירדני ריסרץ': הכלכלן רב ההשפעה ששורי כבר תקופה ארוכה גם מסמן את ה-7000 כמחיר היעד. "טראמפ 2.0 משקף שינוי משטרי משמעותי שיזניק את הכלכלה ואת המניות" כתב ירדני בבלוג הפופולרי שלו.
אופנהיימר: האסטרטג הראשי של אופנהיימר ג'ון סולזפוס מספק את התחזית השורית ביותר עם מחיר יעד של 7100 נקודות. הוא מבסס את התחזית האופטימית על כמה גורמים: "כולל המצב הנוכחי של המדיניות המוניטרית, עוצמת הצמיחה הכלכלית, הפעילות העסקית, הצריכה, ויצירת המשרות המוכחת בשנים האחרונות ובשנה הנוכחית". הוא מצפה גם שרווחי החברות יצמחו ב-10%. צירוף שני הנתונים מראה שסולזפוס מצפה להתרחבות מכפילי הרווח ל-25.8 – הרבה מעל הממוצע הרב שנתי.
האם התחזיות האלו שוות משהו? נאמר בלא כל כך זהירות שלא. קשה עד בלתי אפשרי לחזות את כיוון השוק בטווח הקצר יחסית של שנה. תחזיות מתפרסמות מדי שנה, והן כמעט תמיד מפספסות. מגוחכות במיוחד תחזיות שמדיקות עד רמת הנקודה, כמו זו שמצביעה על 7007 נקודות. אין שום יכולת לדעת דבר כזה. לאף אחד. הוכחה פשוטה לכך הוא מעקב אחר תחזיות העבר אל מול התוצאות. ממוצע תחזיות הבנקים הברוקרים ובתי ההשקעות לגבי שנת 2024 היה 4861, והתחזית החציונית הייתה 4875 – הרחק הרחק מתחת לתוצאות האמת, למרות שהשנה טרם נגמרה. כעת ה-SP500 נסחר ביותר מ-10% מעל התחזית האופטימית ביותר.
- 9.החיים 10/12/2024 15:55הגב לתגובה זויותר מידי משקיעים שכחו מה קורה כשבועה מתפוצצת תהנו כל עוד העליות נמשכות...
- 8.שוק זבאלה אצלנו לא מקרב עלאק פועלים 5500 חח (ל"ת)מוטי קקון 10/12/2024 15:07הגב לתגובה זו
- חח 13/12/2024 08:00הגב לתגובה זובעולם
- 7.עד שלא סוגר את הפער זה מלכודות דובים אצלנו (ל"ת)שודן 10/12/2024 15:06הגב לתגובה זו
- 6.אצלנו שוק מגעיל לא מתקרבת (ל"ת)כוכי 10/12/2024 15:05הגב לתגובה זו
- 5.אצלנו שוק קארי אדום לא מסוגל לעלות יומיים רצוף (ל"ת)נועם 10/12/2024 15:03הגב לתגובה זו
- עלה ב30% בשנה האחרונה... (ל"ת)לא מעודכן 13/12/2024 08:04הגב לתגובה זו
- 4.לא מאמין בהמלצות ראו טבע קמטק נייס פועלים אל על (ל"ת)מנחם 10/12/2024 15:02הגב לתגובה זו
- 3.מעניין 10/12/2024 14:51הגב לתגובה זובסוף יגידו ברבור שחור
- 2.אבל כתבה לפני "נדל"ן בועה"? (ל"ת)מה יקנו שבבים? 10/12/2024 14:31הגב לתגובה זו
- 1.עוד לא קרה פעם אחת בהיסטוריה שהם יגידו שנה הבאה ירידות (ל"ת)רב אבו לוף 10/12/2024 13:56הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
פאוול רשתות חברתיותהפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים
השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?
החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.
במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.
גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).
הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).
