סקוט בסנט
צילום: רשתות חברתיות

החמישייה המובילה: מי עשוי להיות שר האוצר הבא של טראמפ?

דונלד טראמפ יאייש בקרוב את תפקידי הבכירים בכלכלה. אחד התפקידים המרכזיים שהשפעתם תורגש באופן מיידי הוא שר האוצר - מי המועמדים ומה האג'נדה שלהם?
צלי אהרון | (1)

הבחירה בדונלד טראמפ תטלטל את משרדי האוצר והמשרדים הכלכליים בממשל האמריקאי. טראמפ שמגיע עם אג'נדה ברורה של הטלת מכסים, הפחתת מסי חברות והקלה ברגולציה, רוצה את אילון מאסק לצידו. לא ברור איך מאסק ישתלב, והאם הוא יוגדר כיועץ לממשל, אך תפקידו, אמור להיות משמעותי בעיקר בשל הקרבה הגדולה לטראמפ והאמון בין השניים.    

הדמות הבכירה בתחום הכלכלי בממשל תהיה - שר האוצר הבא. ג'נט ילן, שרת האוצר הנוכחית תוחלף, והשאלה מי ייכנס לתפקיד החשוב הזה? תפקיד שכולל אחריות מלאה על הכלכלה האמריקאית, ניהול החוב הלאומי, מדיניות הסחר הבינלאומית ועוד.

טראמפ בשובו לבית הלבן, ייבחר במועמד שיתאים עם חזונו הכלכלי ויוכל להוביל את המדיניות הפיננסית באופן שיתמוך באינטרסים הלאומיים של ארה"ב.  כבר עכשיו, ישנם מספר מועמדים שיתמודדו על המינוי, כל אחד מהם מביא עימו ניסיון עשיר בעולמות הפיננסים והסחר, ולכולם קשרים קרובים למערכת הפוליטית והכלכלית של טראמפ.

סקוט בסנט - בעל יתרון מובהק להיבחר

בסנט, יועץ כלכלי בכיר לטראמפ, נחשב לאחד המועמדים המובילים לתפקיד שר האוצר בממשל טראמפ השני. הוא נחשב משקיע גדול בקרנות גידור (hedge fund) ומנהל בכיר בחברות פיננסיות רבות, מביא עימו ניסיון עשיר בשוק הפיננסים וההשקעות. הוא גם בעל רקע אקדמי מרשים, עם תואר מאוניברסיטת ייל, שם שימש מרצה בתחום הכלכלה. קשריו הקרובים עם טראמפ, יחד עם עמדותיו הכלכליות הפרו-חופשיות, מקנים לו יתרון ברור בתהליך הבחירה, במיוחד נוכח תמיכתו במדיניות הפחתת רגולציה והעדפת שוק חופשי.

במהלך כהונתו הראשונה בסנט היה תומך נלהב במדיניות הכלכלית של טראמפ , במיוחד בהיבט של הפחתת מיסים והפשטת הרגולציות הפיננסיות. הוא רואה במכסים אמצעי מפתח במאבק על שליטה בסחר הגלובלי, ומאמין במודל כלכלי של "אמריקה תחילה",  המבוסס על שמירה על האינטרסים הלאומיים של ארה"ב. בעבודתו כמשקיע גידור,הוא שימש גם כקול המייצג את אידיאולוגיית השוק החופשי בממשל, מה שעשוי להיות קריטי בבחירה שלו לתפקיד. עם התמחות בפתרון בעיות כלכליות מורכבות ויכולת ניהול משברים פיננסיים, הוא עשוי להיות הבחירה האידיאלית למוביל מדיניות כלכלית בממשל טראמפ השני.

ג'ון פולסון - דמות מרכזית בעולם הפיננסים

פולסון, מיליארדר ומנהל קרן גידור ידוע, הוא מועמד חזק לתפקיד מזכיר האוצר בממשל טראמפ השני. הוא צבר את עיקר הונו במהלך המשבר הכלכלי של 2008, הפך לדמות מרכזית בעולם הפיננסים בזכות יכולתו לנבא את התמוטטות שוק הנדל"ן ולמנף את ההזדמנות הזו לרווחים עצומים. כמי שהפך לתורם פוליטי בולט למפלגה הרפובליקנית ולטראמפ בפרט, יש לו קשרים הדוקים עם המערכת הפוליטית של המפלגה. עמדותיו הכלכליות, שמדגישות את חשיבות הפחתת המיסים והפחתת הרגולציה, מתיישבות היטב עם מדיניות טראמפ, ומעמידים אותו כבחירה טבעית לתפקיד.

כמי שנחשב לאיש עסקים מוכשר ובעל ראיית עולם כלכלית ניאו-ליברלית, פולסון נחשב גם לתומך נלהב במכסים כאמצעי לשמירה על האינטרסים הכלכליים של ארה"ב. בעבודתו הפיננסית הוא תמך בעקביות במדיניות של דה-רגולציה והקלות במיסוי, עקרונות שמזוהים עם גישת טראמפ הכלכלית. מעבר לכך, כמי שהשפיע רבות על עולם ההשקעות בארה"ב ובעל היסטוריה של עזרה למועמדים פוליטיים, הוא עשוי להביא עמו לא רק את הידע הכלכלי הנדרש, אלא גם את היכולת לגייס תמיכה פוליטית רחבה בקונגרס.

קיראו עוד ב"גלובל"

לארי קודלו - דמות מפתח במערכת הכלכלית של הנשיא החדש-ישן

קודלו, פרשן כלכלי ידוע ברשת FOX Business ושעבר תפקידים בכירים בממשל טראמפ, נחשב לדמות מפתח במערכת הכלכלית של הנשיא לשעבר. קודלו שימש בתפקיד יועץ כלכלי בבית הלבן במשך רוב כהונתו הראשונה של טראמפ, ונהנה מקשר אישי חזק עם הנשיא. למרות שלעיתים הראה עמדות שמרניות פחות בנוגע למדיניות מכסים – כשהביע ספקות לגבי השפעתם על השוק – קודלו תמיד תמך בהפחתת רגולציה ובקיצוץ מיסים, עקרונות שזוהו עם מדיניות טראמפ הכלכלית. כפרשן כלכלה מנוסה, הוא מכיר היטב את המורכבות הכלכלית של ארה"ב, ומבין את הדינמיקה שבין השוק החופשי למדיניות ממשלתית ממלכתית.

הוא לא רק תרם למדיניות הכלכלית של הממשל, אלא גם עמד בראש מאמצים להפוך את הכלכלה האמריקאית לתחרותית יותר בזירה הגלובלית. בעבודתו, קודלו עמד על כך שההורדה במיסים, צמצום הרגולציה על העסקים והגברת ההתייעלות הכלכלית הם מרכיבי מפתח בהצלחה של הכלכלה האמריקאית. עם גישה פרגמטית ויכולת לנהל משברים כלכליים גדולים, קודלו עשוי להוות דמות מפתח בממשל טראמפ השני ולהוביל את ארה"ב לשלב הבא של צמיחה כלכלית.

רוברט לייטהייזר - לשעבר נציב הסחר של ארה"ב תחת טראמפ

אחד המועמדים הבולטים לתפקיד מזכיר האוצר בממשל טראמפ השני הינו לייטהייזר, שנודע בזכות גישתו הנחרצת כלפי סחר בינלאומי, הוא היה אחת הדמויות המרכזיות במלחמת הסחר של טראמפ עם סין. תחת ניהולו, ארה"ב נקטה במדיניות אגרסיבית של מכסים והסכמי סחר חדשים, במיוחד עם סין ומדינות נוספות. לא רק שהוא הוביל את המהלכים הללו, אלא גם הפך לדמות שמזוהה עם עקרונות השוק המקומי ושמירה על האינטרסים הכלכליים של ארה"ב, מה שממקם אותו כמועמד טבעי לתפקיד שדורש הבנה מעמיקה של דיפלומטיה כלכלית ושל מדיניות פיננסית.

ידוע בשמרנותו ובגישה הישירה שלו, לייטהייזר היה תמיד תומך נלהב במכסים ככלי מפתח להבטחת יתרון כלכלי לארה"ב. הוא עמד בראש מו"מ על תיקונים חשובים להסכמים סחר כמו NAFTA, שנכנסו לתוקף כ- USMCA, ונראה כי הוא ימשיך לפעול לפי אותו הקו גם בממשל טראמפ השני -  במידה וייבחר לתפקיד. המומחיות שלו בנושאים של סחר וביטחון כלכלי עשויה להיות מפתח למדיניות האוצר, במיוחד כאשר טראמפ צפוי להמשיך ולצאת נגד תופעות הגלובליזציה שמפירות את האינטרסים של הכלכלה האמריקאית.

 

הווארד לטניק

לאטניק, יו"ר חברת שירותי הפיננסים Cantor Fitzgerald ומי ששימש כראש צוות המעבר של טראמפ לאחר הבחירות ב-2016, הוא אחד מהמועמדים החזקים לתפקיד מזכיר האוצר בממשל טראמפ השני. הוא גם תומך נלהב של טראמפ וגם דמות מפתח בעולם הפיננסי, לאטניק מביא עמו ניסיון עשיר בשוק ההשקעות, יחד עם קשרים עמוקים בתעשיית הפיננסים. כמי שמוכר בזכות הגישה הנחרצת שלו בנוגע לסחר חוץ ולמערכת הפיננסית, הוא עשוי להיות הבחירה המושלמת עבור טראמפ, במיוחד לאור תמיכתו הגלויה במדיניות הכלכלה הלאומית של הנשיא.

הוא ידוע ביכולתו להנחות ולנהל מצבים כלכליים מורכבים, ובמהלך כהונתו הוא שימש לא פעם כקול בולט לטובת מדיניות חופשית ופרו-שוק. כמי שמזוהה עם טראמפ יותר מכל, הוא נתפס לעיתים כ"פנים של טראמפ" בעולם הכלכלה, ומגייס תמיכה נרחבת בקרב אנשי עסקים ופיננסיים. לאטניק גם לא מהסס להביע את דעותיו בקול רם, ויש המגדירים אותו כאדם עם ראייה כלכלית חדה, שיכולה לתרום רבות בהובלת מדיניות כלכלית שמחפשת לרסן את ההשפעה הגלובלית ולהביא לתוצאות בשוק המקומי.

ומה לגבי מנכ"ל ג'י פי מורגן - ג'יימי דיימון?

דיימון היה מועמד מעניין לתפקיד שר האוצר בממשל טראמפ השני, בשל מעמדו הדומיננטי בעולם הפיננסי ויכולתו להוביל את הכלכלה הגלובלית. הוא הרי מוכר כאחד מהמנהיגים המובילים בעולם הבנקאות, והיה עשוי להביא עימו ניסיון עשיר בשוק ההשקעות והבנקאות, ויכולת ניהול משברים כלכליים ברמה העולמית. עם זאת, דיימון לא נמנה על תומכיו המובהקים של טראמפ. לאורך השנים, הוא נקט בעמדה פוליטית מתונה יחסית, ואף הביע תמיכתו בקמלה האריס. זאת ועוד, דיימון יצא בחריפות נגד אירועי הפריצה לקפיטול ב-2021, מה שלקח אותו לעיתים קרובות לעמדה מנוגדת לזו של טראמפ.

למרות היכולת הכלכלית המרשימה שלו והקשרים העמוקים עם עולם הפיננסים, עמדותיו הפוליטיות ומערכת היחסים הבעייתית עם טראמפ ככל הנראה מונעות ממנו להתמודד על משרת שר האוצר בממשל הבא. הוא לא נראה כבחירה אפשרית לממשל טראמפ, במיוחד לאור עמדותיו שהרבה יותר קרובות לדמוקרטים מאשר לרפובליקנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מרקו 07/11/2024 12:01
    הגב לתגובה זו
    והוא כמעט בגובה שלך, ומדבר אנגלית כמוך....
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

נייק בוק 1. קרדיט: רשתות חברתיותנייק בוק 1. קרדיט: רשתות חברתיות

נייקי דורכת במקום: המכסים מכבידים וסין ממשיכה להיחלש

הדוחות עקפו את הציפיות, אבל המשקיעים התמקדו בשחיקת המרווחים, בירידה החדה במכירות בסין ובמסר זהיר מההנהלה; התוצאה היא צלילה דו-ספרתית במניה ומסקנה שכנראה שהריסטארט של נייקי עדיין רחוק מסיום

רן קידר |
נושאים בכתבה נייקי

מה שהיה אמור להיות עוד תחנה בדרך לתפנית בנייקי Nike Inc -10.54%   הפך בתוך שעות לאיתות מטריד לגבי עומק האתגרים שעוד ניצבים בפני ענקית הספורט. למרות תוצאות טובות מהצפי ברבעון, מניית החברה נופלות בחדות ומוסיפות ירידה של כ-11% לירידה של כ-22% מתחילת השנה. תגובת השוק הדגישה מסר ברור: הפעם המשקיעים פחות התרשמו מ-"הכאה" נקודתית של שורת הרווח, אלא בחנו את התמונה הרחבה של מרווחים נשחקים, חולשה מתמשכת בסין והיעדר תחושה של נרטיב מהפך משכנע.

הדוחות שפורסמו לאחר נעילת המסחר ביום חמישי הציגו אומנם תוצאות מעל הציפיות, אך המספרים המרכזיים העבירו מסר מורכב. הרווח נשחק בכ-32% בעוד המכירות כמעט שלא צמחו, עם עלייה זניחה בלבד של כ-0.4%. במקביל, סין הפכה שוב לגורם המשקולת המרכזי, עם ירידה של כ-17% במכירות, והאזור הוא המשקולת הכבדה ביותר על ביצועי החברה ברבעון.

לא סיפור התפנית שהשוק חיפש

לפי פרשנויות בשוק, משקיעים רוצים לראות שיפור עקבי במרווחים ולא רק תוצאה חשבונאית טובה מהצפי. הרקע לכך הוא הפגיעה הכפולה שממנה נייקי עדיין מתקשה להשתחרר: עלויות מכסים שהפכו למשמעותיות יותר, ומבצעי הנחות שמטרתם לפנות מלאי מיושן, אך במקביל פוגעים ברווחיות ומחלישים את תפיסת הפרימיום של המותג.

המרווח הגולמי של החברה נשחק בכ-7% והגיע ל-40.6%, רמה שנחשבת קריטית עבור נייקי, שכן היא נצמדת בקושי לסף ה-40% הנתפס כ-"רצפה" תדמיתית ופיננסית. המכסים וההנחות המרובות פגעו במיוחד בפעילות בצפון אמריקה, שהיא העסק הגדול ביותר של החברה. ההנהלה, מצדה, לא ניסתה לייפות את המציאות. המנכ”ל אליוט היל הודה בשיחה עם אנליסטים כי המכסים “הוסיפו רוח נגדית משמעותית” שיש להתגבר עליה, אמירה יוצאת דופן בכנותה עבור חברה שנוטה להדגיש חזון ושיווק על חשבון קשיים תפעוליים.

המכסים הופכים לבעיה מבנית, לא אירוע חולף

האתגר של נייקי אינו רק עצם קיומם של מכסים, אלא מבנה שרשרת האספקה שלה. החברה מייבאת חלק משמעותי מהמוצרים מווייטנאם, אינדונזיה וסין, כאשר שיעורי המכס שצוינו עומדים על כ-20%, 19% ולפחות 25% בהתאמה. המשמעות היא שכל תזוזה פוליטית או רגולטורית יכולה להכות ישירות במרווחים, במיוחד בתקופה שבה החברה כבר נלחמת על תמחור ועל דימוי מותג לאחר תקופה ארוכה של הנחות.