ספקיות החשמל נהנות מצמיחה בביקוש: איזו מנייה ישראלית תרוויח?
מניות ספקיות החשמל בארצות הברית חוות בחודשים האחרונים צמיחה בצל לביקוש הגובר לחשמל, שנובע מהתרחבות מרכזי הנתונים ואימוץ נרחב של רכבים חשמליים. מי שעשויה להרוויח מהמגה היא חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנלייט אנרגיה -0.31% שלהערכת בית ההשקעות IBI, "ממוקמת בצורה מעולה לניצול המגמות הללו ולהצגת ביצועים תוצאות חזקות".
לפי רועי שביט, אנליסט, במחלקת המחקר של IBI, שתי סיבות מרכזיות מניעות את הצמיחה בספקיות החשמל בארצות הברית - רכבים חשמליים ומרכזי נתונים. לדבריו רכבים חשמליים הופכים ליותר ויותר נפוצים בשנים האחרונות על רקע המאמצים לעבור לתחבורה ירוקה. על פי נתונים של IEA מסוף 2023, אחוז צריכת החשמל של רכבים חשמליים עמד על ממוצע עולמי של כ-0.53%, כאשר אירופה מובילה עם אחוז צריכה של 1.1%, וארה"ב עומדת רק על 0.6%. עם זאת, עד שנת 2035, הנתונים הללו צפויים לעלות משמעותית. על פי המדיניות המוצהרת, המספרים צפויים לעלות לממוצע עולמי של 8.65%, כאשר ארה"ב תוביל את המהפכה עם אחוז צריכה של 14.2%. תרחיש ההבטחות המוצהרות מציג תחזיות עוד יותר גבוהות, ומעיד על המחויבויות הממשלתיות והתאגידיות החזקות כלפי חשמול ענף התחבורה.
גורם קריטי נוסף להרחבת הביקוש לחשמל הם מרכזי הנתונים. צמיחת שוק הענן, שוק עיבוד הנתונים (big data) ועידן ה-AI דורשים כוח מחשוב משמעותי, נקודה שמובילה לעלייה ניכרת בביקוש לאנרגיה. מחקר של גולדמן זאקס מציין כי מרכזי הנתונים יתרמו 0.9% לביקוש החשמל בארה"ב מ-2022 עד 2030 (מהווה 37.5% מסך ה-CAGR המשוער), ובכך מייצג את המגזר הכי משמעותי עבור עתיד צריכת האנרגיה.
מ-2015 עד 2019, הביקוש לחשמל ממרכזי הנתונים נשאר יחסית יציב לאור שיפורי יעילות בצריכת החשמל. אך ההאטה בהתייעלות הצריכה והדרישות הגוברות לכוח מחשוב צפויות לשלש את ביקוש החשמל עד 2030 בהשוואה לרמות של 2020. ה-AI מחזק עוד יותר את המגמה הזו, וצפוי לתרום משמעותית לביקושי החשמל.
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים האזוריים תומכים בצמיחה זו, כאשר צפון וירג'יניה היא השוק הגדול ביותר למרכזי נתונים בארה"ב, ואחריה אזורים מרכזיים אחרים כמו שיקגו, דאלאס ופניקס. תחזית של חברת דומיניון מציינת כי הצמיחה המהירה הזו לא תאט בעתיד הקרוב, ותציג CAGR של 9.6% בביקוש למרכזי נתונים עד שנת 2030.
אנלייט ממוקמת בצורה מעולה
מי שעשויה להרוויח מהמגמה לדברי שביט היא אנלייט, שמבדלת את עצמה משאר תעשיית תשתיות החשמל בארה"ב על ידי 4 נקודות עיקריות:
ראשית, בשונה מהחברות האמריקאיות בתחום, אנלייט מתפקדת כיצרנית חשמל (IPP) וגם כיזמית פרויקטים, מודל עסקי שמאפשר לחברה למנף ולנצל פרויקטים מבוססים אנרגיה מתחדשת שמציגים פוטנציאל לצמיחה ורווחיות. זה בשונה ממרבית חברות תשתיות החשמל בארה"ב, שמחזיקות בנכסים מסורתיים בעלי פוטנציאל צמיחה ורווחיות נמוך יותר.
שנית, פוטנציאל צמיחה גדול יותר: המודל של אנלייט, אשר מתרכז בפרויקטים מבוססים אנרגיה מתחדשת, מעמיד את החברה בנקודה מצוינת להצגת צמיחה איתנה על רקע מגמת הביקושים לאנרגיה ירוקה. לחברה יש פרויקטים אסטרטגיים באזורים עם ביקוש גבוה כמו למשל PJM, שמייצג את שוק הביקושים הגדול ביותר בארה"ב.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
שלישית, פרויקטים באנרגיה מתחדשת, בשונה מפרויקטים באנרגיה מסורתית, מציגים שיעורי רווחיות חזקים יותר כתוצאה מעלויות תפעוליות נמוכות יותר, פיתוחים טכנולוגיים, מדיניות ממשלתית תומכת, תנאי מימון נוחים יותר ועלויות CAPEX שיורדים לאורך זמן. היעילות שבה אנלייט מנהלת את הפרויקטים שלה, יחד עם טכנולוגיה מתקדמת ותנאים פיננסיים נוחים ממקם את אנלייט בנקודה הרבה יותר רווחית לעומת מתחריה.
לבסוף, פוטנציאל גיאוגרפי: אחוז גדול מהפרויקטים של אנלייט (1.4GW ו-2.24GWh של אגירה) ממוקמים ב- PJM, טריטוריה שכוללת את רוב מזרח ארה"ב, וכמובן את צפון וירג'יניה, אשר צפויה לחוות עלייה ניכרת בביקושי החשמל, לאור הביקוש המשמעותי של מרכזי נתונים באזור.
- 3.בן בסט 26/06/2024 13:40הגב לתגובה זואנליסטים כותבים לפי פוזימיה של המעסיק שלהם
- 2.דנן 25/06/2024 08:51הגב לתגובה זותפסיקו לפמפם הכישלון הזה
- 1.אלוף 24/06/2024 21:20הגב לתגובה זובעלי יכולת מטורפת בתחום החשמל
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
