אנלייט
צילום: אנלייט

ספקיות החשמל נהנות מצמיחה בביקוש: איזו מנייה ישראלית תרוויח?

הביקוש הגובר לחשמל בארצות הברית, תומך במניות סקטור התשתיות בחודשים האחרונים; להערכת בית ההשקעות IBI מי שעשויה להרוויח היא אנלייט הישראלית אשר "ממוקמת בצורה מעולה לניצול המגמות הללו"
איתן גרסטנפלד | (3)
נושאים בכתבה IBI אנלייט

מניות ספקיות החשמל בארצות הברית חוות בחודשים האחרונים צמיחה בצל לביקוש הגובר לחשמל, שנובע מהתרחבות מרכזי הנתונים ואימוץ נרחב של רכבים חשמליים. מי שעשויה להרוויח מהמגה היא חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנלייט אנרגיה -2.76% שלהערכת בית ההשקעות IBI, "ממוקמת בצורה מעולה לניצול המגמות הללו ולהצגת ביצועים תוצאות חזקות".

לפי רועי שביט, אנליסט, במחלקת המחקר של IBI, שתי סיבות מרכזיות מניעות את הצמיחה בספקיות החשמל בארצות הברית - רכבים חשמליים ומרכזי נתונים. לדבריו רכבים חשמליים הופכים ליותר ויותר נפוצים בשנים האחרונות על רקע המאמצים לעבור לתחבורה ירוקה. על פי נתונים של IEA מסוף 2023, אחוז צריכת החשמל של רכבים חשמליים עמד על ממוצע עולמי של כ-0.53%, כאשר אירופה מובילה עם אחוז צריכה של 1.1%, וארה"ב עומדת רק על 0.6%. עם זאת, עד שנת 2035, הנתונים הללו צפויים לעלות משמעותית. על פי המדיניות המוצהרת, המספרים צפויים לעלות לממוצע עולמי של 8.65%, כאשר ארה"ב תוביל את המהפכה עם אחוז צריכה של 14.2%. תרחיש ההבטחות המוצהרות מציג תחזיות עוד יותר גבוהות, ומעיד על המחויבויות הממשלתיות והתאגידיות החזקות כלפי חשמול ענף התחבורה.

גורם קריטי נוסף להרחבת הביקוש לחשמל הם מרכזי הנתונים. צמיחת שוק הענן, שוק עיבוד הנתונים (big data) ועידן ה-AI דורשים כוח מחשוב משמעותי, נקודה שמובילה לעלייה ניכרת בביקוש לאנרגיה. מחקר של גולדמן זאקס מציין כי מרכזי הנתונים יתרמו 0.9% לביקוש החשמל בארה"ב מ-2022 עד 2030 (מהווה 37.5% מסך ה-CAGR המשוער), ובכך מייצג את המגזר הכי משמעותי עבור עתיד צריכת האנרגיה.

מ-2015 עד 2019, הביקוש לחשמל ממרכזי הנתונים נשאר יחסית יציב לאור שיפורי יעילות בצריכת החשמל. אך ההאטה בהתייעלות הצריכה והדרישות הגוברות לכוח מחשוב צפויות לשלש את ביקוש החשמל עד 2030 בהשוואה לרמות של 2020. ה-AI מחזק עוד יותר את המגמה הזו, וצפוי לתרום משמעותית לביקושי החשמל.

הנתונים האזוריים תומכים בצמיחה זו, כאשר צפון וירג'יניה היא השוק הגדול ביותר למרכזי נתונים בארה"ב, ואחריה אזורים מרכזיים אחרים כמו שיקגו, דאלאס ופניקס. תחזית של חברת דומיניון מציינת כי הצמיחה המהירה הזו לא תאט בעתיד הקרוב, ותציג CAGR של 9.6% בביקוש למרכזי נתונים עד שנת 2030.

אנלייט ממוקמת בצורה מעולה

מי שעשויה להרוויח מהמגמה לדברי שביט היא אנלייט, שמבדלת את עצמה משאר תעשיית תשתיות החשמל בארה"ב על ידי 4 נקודות עיקריות:

ראשית, בשונה מהחברות האמריקאיות בתחום, אנלייט מתפקדת כיצרנית חשמל (IPP) וגם כיזמית פרויקטים, מודל עסקי שמאפשר לחברה למנף ולנצל פרויקטים מבוססים אנרגיה מתחדשת שמציגים פוטנציאל לצמיחה ורווחיות. זה בשונה ממרבית חברות תשתיות החשמל בארה"ב, שמחזיקות בנכסים מסורתיים בעלי פוטנציאל צמיחה ורווחיות נמוך יותר.

שנית, פוטנציאל צמיחה גדול יותר: המודל של אנלייט, אשר מתרכז בפרויקטים מבוססים אנרגיה מתחדשת, מעמיד את החברה בנקודה מצוינת להצגת צמיחה איתנה על רקע מגמת הביקושים לאנרגיה ירוקה. לחברה יש פרויקטים אסטרטגיים באזורים עם ביקוש גבוה כמו למשל PJM, שמייצג את שוק הביקושים הגדול ביותר בארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

שלישית, פרויקטים באנרגיה מתחדשת, בשונה מפרויקטים באנרגיה מסורתית, מציגים שיעורי רווחיות חזקים יותר כתוצאה מעלויות תפעוליות נמוכות יותר, פיתוחים טכנולוגיים, מדיניות ממשלתית תומכת, תנאי מימון נוחים יותר ועלויות CAPEX שיורדים לאורך זמן. היעילות שבה אנלייט מנהלת את הפרויקטים שלה, יחד עם טכנולוגיה מתקדמת ותנאים פיננסיים נוחים ממקם את אנלייט בנקודה הרבה יותר רווחית לעומת מתחריה.

לבסוף, פוטנציאל גיאוגרפי: אחוז גדול מהפרויקטים של אנלייט (1.4GW ו-2.24GWh של אגירה) ממוקמים ב- PJM, טריטוריה שכוללת את רוב מזרח ארה"ב, וכמובן את צפון וירג'יניה, אשר צפויה לחוות עלייה ניכרת בביקושי החשמל, לאור הביקוש המשמעותי של מרכזי נתונים באזור.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בן בסט 26/06/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
    אנליסטים כותבים לפי פוזימיה של המעסיק שלהם
  • 2.
    דנן 25/06/2024 08:51
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו לפמפם הכישלון הזה
  • 1.
    אלוף 24/06/2024 21:20
    הגב לתגובה זו
    בעלי יכולת מטורפת בתחום החשמל
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."