גולדמן זקס
צילום: טוויטר

ה-S&P500 ימשיך לזנק ב-2024? אלו התרחישים לפי גולדמן זאקס

האנליסטים של בנק ההשקעות סבורים שהמדד יסיים את שנת 2024 כשהו נמצא ברמה של 5,200 נקודות, מתחת לרמתו הנוכחית, בשל העובדה שסביבת הריבית והצמיחה כלכלית מתומחרות בשוק, עם זאת בבנק מציעים שורה של תרחישים אלטרנטיביים

האנליסטים של בנק ההשקעות גולדמן זאקס אמנם מותירים את תחזיתם על מדד הדגל האמריקאי S&P 500, אך לא מוציאים מכלל סיכוי תרחיש בו ענקיות הטכנולוגיה מובילות את המדד לעליות של עוד 15%.

החברה מותירה את תחזיתה הנוכחית, שהמדד יסיים את השנה ברמה של 5,200 נקודות, בשל העובדה שלהערכתם תוואי הריבית של הבנק הפדראלי ומסלול הצמיחה הכלכלית מתומחרים במלואם על ידי השווקים. עם זאת האנליסטים של בנק ההשקעות הציעו שורה של תרחישים אלטרנטיביים משום שלהערכתם התחזית לא הייתה ודאית. אחד מהם הוא הרעיון שהערכות השווי של חברות הטכנולוגיה הגדולות עשויות להמשיך לצמוח ולשלוח את המדד לרמה של6,000 עד סוף השנה. "למרות שהאופטימיות מבינה מלאכותית נראית גבוהה, ציפיות הצמיחה והערכות השווי לטווח ארוך עבור מניות ה-TMT (טכנולוגיה, מדיה וטלקום, א"ג) הגדולות עדיין רחוקות מטריטוריית 'בועה'", כתבו אנשי הבנק.

מדד הדגל האמריקאי, S&P 500 עלה השנה בכמעט 10% ונסגר בסוף השבוע ברמה של 5,234.18 נקודות, גבוה מתחזיות סוף השנה של האנליטסים בגולדמן. השילוב של נתונים כלכליים חיוביים בארה"ב, ציפיות שהפדרל ריזרב יוריד את הריבית ואופטימיות לגבי מניות הבינה המלאכותית הם בין הגורמים שעזרו למדד להתקדם. "שינוי בתחזית הריבית ללא הידרדרות בכלכלה הכרחי כדי שהעלייה בשוק תתרחב", העריכו האנליסטים של הבנק.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אביב 24/03/2024 22:24
    הגב לתגובה זו
    לא להאמין שמישהו קיבל שכר על התחזית הזאת
  • 12.
    אורן 24/03/2024 20:04
    הגב לתגובה זו
    האם נסיון בתור מגד עתידות יכול לעזור?
  • 11.
    איציק 24/03/2024 19:12
    הגב לתגובה זו
    או שיהיה עליות או שיהיה ירידות . 50 50
  • 10.
    עופרי 24/03/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
    התחזית היא שמדד ה s&p 500 ימשיך לעלות , או שיירד. תלוי בגובה הריבית ותנאי הכלכלה הריאלית.
  • 9.
    S&P שואף וחותר למגע עם שער 2620...ומשם יתרסק!!!! (ל"ת)
    פרופסור וגנרל 24/03/2024 17:28
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יורם 24/03/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    כל מ"ס זוכה , נסתמך עליכם לא נגיע רחוק
  • 7.
    אולי יתנו תחזית אחת ולא גולדמן והיפוכו !! (ל"ת)
    HAKY1 24/03/2024 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בן 24/03/2024 15:29
    הגב לתגובה זו
    בקיצור. אין כלום כי לא היה כלום
  • 5.
    כולם מקשקשים ואין להם מושג אבל הם חייבים לכתוב משהו (ל"ת)
    דוד 24/03/2024 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה 24/03/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    יתכן שלא
  • 3.
    מתעניין 24/03/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
    יש לציין שהאנליסטים הם כמעט יודעי כל. טווח התחזיות 6000 - 4500 כשהמדד היום 5234 (כמעט בדיוק באמצע). העלאת הטווח לתחום 7000 - 3000 כנראה תבטיח "פגיעה בול". אולי כדאי להביא לציבור כמה הערכות של אסטרולוגים ???
  • 2.
    אנונימי 24/03/2024 14:15
    הגב לתגובה זו
    או שכן או שלא מה שבטוח אולי
  • 1.
    בינה מלאכותית משנה את שם המשחק (ל"ת)
    24/03/2024 13:35
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.