סנטינל וואן מקבלת שדרוג המלצה מבנק אוף אמריקה - תנצח את המתחרות
המומנטום החזק במניית חברת הסייבר סנטינל וואן סנטינל וואן צפוי להימשך גם ברבעון הרביעי, כאשר החברה ממוקמת היטב על מנת לנצח את התחרות ולהגדיל את נתח השוק שלה בשוק אבטחת נקודות הקצה, כך לפי בנק אוף אמריקה. מניית סנטינל וואן זינקה ב-78% בשלושת החודשים האחרונים וגברה על המתחרות פאלו אלטו, CrowdStrike ו-Zscaler שעלו בין 35% ל-60%.
בין מנועי הצמיחה העיקריים שצפויים לעזור לחברה הם שיפור תנאי המאקרו, הוצאות חזקות על אבטחת מידע ב-2024, מגמות חיוביות בתעשיית הסייבר, האצה מחודשת בקצב הצמיחה של ההכנסות השנתיות הקבועות ופוטנציאל להגיע לרווחיות ויצירת תזרים מזומנים חופשי בטווח הקרוב. בבנק אוף אמריקה צופים כי ההכנסות השנתיות הקבועות, כלומר ההכנסות ממינויים וכדומה שקל יותר לצפות יצמחו ב-10% בשנת 2024 ורואים "מקום לעלייה בשורה העליונה, שיפור בשיעור שמירת הלקוחות, שותפויות חזקות והתרחבות בינלאומית".
בנק אוף אמריקה שדרג את הדירוג שלו מ"נייטרלי" ל"קנייה" והעלה את מחיר היעד ל-35 דולר מ-26.5 דולר.
למרות שבבנק אומרים כי לסנטינל וואן יש את היכולת לגבור על המתחרים, הם עדיין מציינים כסיכונים את התחרות, התמחור והביצוע. החברה צפויה להמשיך ולהגדיל את נתח השוק שלה בקרב הספקים המסורתיים, המחזיקים כיום בנתח שוק של 25%, אך עדיין תצטרך להתמודד עם תחרות משמעותית מפאלו אלטו, CrowdStrike, מיקרוסופט ו-Zscaler. באופן ספציפי התמקדו בבנק אוף אמריקה ב-CrowdStrike המחזיקה בפלטפורמה גדולה יותר ופועלת בעזרת אסטרטגיות מכירה יעילות.
בדוחותיה האחרונים רשמה החברה הכנסות של 164.2 מיליון דולר, עלייה של 42% מהשנה שעברה והרבה מעל הקונצנזוס של 156.1 מיליון דולר. סנטינל וואן הפסידה 3 סנט למניה על בסיס מתואם, בעוד הצפי בוול-סטריט היה להפסד של 6 סנט. החברה ציינה כי שולי הרווח הגולמי Non-GAAP הגיעו לשיא של 79%, לעומת 71% שנה קודם לכן. סנטינל אמרה במכתב לבעלי המניות כי "התקדמותה לקראת רווחיות נותרה נקודת אור". גם תחזית החברה הייתה חזקה. לרבעון ינואר, צופה סנטינל וואן הכנסות של 169 מיליון דולר, מעל הקונצנזוס של 166.5 מיליון דולר. לשנת 2024 צופה כעת החברה הכנסות של 616 מיליון דולר, לעומת התחזית הקודמת של 605 מיליון דולר.
- 1.המלצה? חברה בהפסדים ללא אור בקצה! לפני שנתיים 75 דולר (ל"ת)עושה שכל 15/02/2024 13:11הגב לתגובה זו
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
