וורן באפט
צילום: וורן באפט אתר

וורן באפט החזיר את עניין המשקיעים ביפן, האם זה ימשך גם ב-2024?

מדד הניקיי 225 הגיע ב-2023 לשיאים שלא נראו מאז 1990; עם ריבית שלילית וכסף שצפוי להישאר זול בעתיד הנראה לעין, המשקיעים מנצלים את המצב
אדיר בן עמי |

לפני 2023, מעטים המשקיעים שראו את העניין ההולך וגובר ביפן, שנחשבה תקופה ארוכה למדינה ששום השקעה לא מצליחה לשרוד בה. עם זאת, החל מאפריל שנה שעברה, בהשראת האמון של וורן באפט וההבנה שלא רק שהדברים משתנים, אלא דברים כבר השתנו ורעב המשקיעים לא רואה שובע, מדד הניקיי 225 הגיע לשיאים שלא נראו מאז 1990, עם כותרות עיתונים כמו "נס בבורסה"  ותהיות איך יפן עשתה את זה. 

בחודשים שחלפו מאז, האופטימיות נשמרה: קבוצת UBS מינתה אסטרטג מניות ליפן לראשונה מזה שבע שנים; בלקרוק עברה לדירוג משקל יתר במניות יפניות וקרנות בינלאומיות הציפו את יפן בכנס השקעות שהממשלה יזמה בחודש אוקטובר לעידוד השקעות. כעת נשאלת השאלה, האם בזמן שהניקיי 225 נמצא בשיא של 30 שנה עדיין המדד יצליח להגיע השנה לשיא כל הזמנים חדש? או שמא מכאן המגמה תתהפך? 

הבנק המרכזי של יפן

הסיבות לאופטימיות

הסיבה הכי משכנעת לקוות שהפעם המצב יהיה שונה היא העובדה שהצמיחה של 2023 לא הייתה תלויה בהבטחות של דמות ציבורית כלשהי. תקופות קודמות של התעניינות משקיעים חזקה התרחשו בזמן כהונתו של ראש הממשלה ג'וניצ'ירו קואיזומי ותקופת כהונתו השנייה של ראש הממשלה שינזו אבה והתבססו על התקוות לעתיד שהמנהיגים הכריזמטיים שיווקו. ברגע שמה שהם שיווקו לא התרחש או לקח לו יותר זמן להתרחש ממה שציפו, המשקיעים ברחו ולקחו את כספם למקום אחר.

בעוד ראש הממשלה המכהן, פומיו קישידה, ניסה להראות כי הוא עודד את הצמיחה הנוכחית, אין לה קשר לדוקטרינה הכלכלית שיש אף שיגידו המבלבלת שלו. בנוסף, לא נראה לפחות כרגע שהוא יצליח להישאר בתפקידו עד סוף השנה. בהנחה שיורשו לא יהיה גרוע בצורה יוצאת דופן, לא אמורה להיות סיבה למשקיעים להיבהל מהשינוי במנהיגות. 

סיבה נוספת לאופטימיות היא רווחי הממשל. זרז מרכזי לצמיחה ב-2023 הייתה ההבנה הפתאומית כי התרחשו שינויים בדירקטוריונים של חברות יפניות. רפורמות בממשל תאגידי שהחלו תחת שינזו אבה לחלק דיבידנדים, בעוד בתחילת השנה הבורסה לניירות ערך של טוקיו הגדילה את הקמפיין שלה לעידוד חברות יפניות לשפר את הערכות השווי שלהן. 

הנכסים של משקי הבית: ההתחייבות להעביר את הנכסים של משקי הבית ביפן "מחסכון להשקעה" היא סיסמה בה השתמשו פוליטיקאים רבים במשך שני עשורים לפחות. עד כה, עם תוצאות מעורבות. עם זאת, שנת 2024 מסמנת ניסיון חוזר ונועז יותר לעודד את האזרחים להוציא את הכסף מתחת למזרונים עם השקת חשבון השקעות מורחב פטור ממס, המאפשר לאנשים להשקיע עד 3.6 מיליון ין יפני (25,000 דולר) מדי שנה. יחד עם האינפלציה המתמשכת הראשונה במדינה מזה שלושה עשורים, רבים מקווים שהדבר יעודד נטילת סיכונים בקרב התושבים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הסיבה האחרונה היא הכסף הזול: סיבה שלא הוערכה כראוי לזינוק הפתאומי בהשקעות ב-2023 הייתה ההבנה המאוחרת כי הבנק המרכזי של יפן לא הולך לצאת לחופשה ברגע שקאזו אואדה נכנס לתפקיד מושל הבנק המרכזי של יפן. הנגיד החדש עד כה נקט בגישה איטית ושיטתית ולמרות שקיים ספק קטן שאואדה רוצה לצאת מריביות שליליות, הכסף צפוי להישאר זול ביפן בעתיד הנראה לעין. רצף מתמשך של העלאות ריבית לא עומד לקרות ובאפט עצמו הוא בין אלה שניצלו את זה, כאשר המיליארדר גייס 122 מיליארד ין בשנה שעברה. 

 

הסיכונים

הצמיחה במניות היפניות לא תלויה במטבע הין החלש, אבל הוא עדיין תורם לעניין. במידה ופער התשואות בין ארה"ב ליפן, שמואשם רבות בירידת המטבע היפני בשנתיים האחרונות, יצטמצם ב-2024, הין אמור להתחזק. תחזיות שסיפקה בלומברג צופות כי הצמד דולר אמריקאי/ין יפני יתקרב ל-135 ין עד לסוף השנה, מה שצפוי להוות רוח נגדית למניות של החברות התלויות בייצוא. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.