וורן באפט
צילום: וורן באפט אתר

וורן באפט החזיר את עניין המשקיעים ביפן, האם זה ימשך גם ב-2024?

מדד הניקיי 225 הגיע ב-2023 לשיאים שלא נראו מאז 1990; עם ריבית שלילית וכסף שצפוי להישאר זול בעתיד הנראה לעין, המשקיעים מנצלים את המצב
אדיר בן עמי |

לפני 2023, מעטים המשקיעים שראו את העניין ההולך וגובר ביפן, שנחשבה תקופה ארוכה למדינה ששום השקעה לא מצליחה לשרוד בה. עם זאת, החל מאפריל שנה שעברה, בהשראת האמון של וורן באפט וההבנה שלא רק שהדברים משתנים, אלא דברים כבר השתנו ורעב המשקיעים לא רואה שובע, מדד הניקיי 225 הגיע לשיאים שלא נראו מאז 1990, עם כותרות עיתונים כמו "נס בבורסה"  ותהיות איך יפן עשתה את זה. 

בחודשים שחלפו מאז, האופטימיות נשמרה: קבוצת UBS מינתה אסטרטג מניות ליפן לראשונה מזה שבע שנים; בלקרוק עברה לדירוג משקל יתר במניות יפניות וקרנות בינלאומיות הציפו את יפן בכנס השקעות שהממשלה יזמה בחודש אוקטובר לעידוד השקעות. כעת נשאלת השאלה, האם בזמן שהניקיי 225 נמצא בשיא של 30 שנה עדיין המדד יצליח להגיע השנה לשיא כל הזמנים חדש? או שמא מכאן המגמה תתהפך? 

הבנק המרכזי של יפן

הסיבות לאופטימיות

הסיבה הכי משכנעת לקוות שהפעם המצב יהיה שונה היא העובדה שהצמיחה של 2023 לא הייתה תלויה בהבטחות של דמות ציבורית כלשהי. תקופות קודמות של התעניינות משקיעים חזקה התרחשו בזמן כהונתו של ראש הממשלה ג'וניצ'ירו קואיזומי ותקופת כהונתו השנייה של ראש הממשלה שינזו אבה והתבססו על התקוות לעתיד שהמנהיגים הכריזמטיים שיווקו. ברגע שמה שהם שיווקו לא התרחש או לקח לו יותר זמן להתרחש ממה שציפו, המשקיעים ברחו ולקחו את כספם למקום אחר.

בעוד ראש הממשלה המכהן, פומיו קישידה, ניסה להראות כי הוא עודד את הצמיחה הנוכחית, אין לה קשר לדוקטרינה הכלכלית שיש אף שיגידו המבלבלת שלו. בנוסף, לא נראה לפחות כרגע שהוא יצליח להישאר בתפקידו עד סוף השנה. בהנחה שיורשו לא יהיה גרוע בצורה יוצאת דופן, לא אמורה להיות סיבה למשקיעים להיבהל מהשינוי במנהיגות. 

סיבה נוספת לאופטימיות היא רווחי הממשל. זרז מרכזי לצמיחה ב-2023 הייתה ההבנה הפתאומית כי התרחשו שינויים בדירקטוריונים של חברות יפניות. רפורמות בממשל תאגידי שהחלו תחת שינזו אבה לחלק דיבידנדים, בעוד בתחילת השנה הבורסה לניירות ערך של טוקיו הגדילה את הקמפיין שלה לעידוד חברות יפניות לשפר את הערכות השווי שלהן. 

הנכסים של משקי הבית: ההתחייבות להעביר את הנכסים של משקי הבית ביפן "מחסכון להשקעה" היא סיסמה בה השתמשו פוליטיקאים רבים במשך שני עשורים לפחות. עד כה, עם תוצאות מעורבות. עם זאת, שנת 2024 מסמנת ניסיון חוזר ונועז יותר לעודד את האזרחים להוציא את הכסף מתחת למזרונים עם השקת חשבון השקעות מורחב פטור ממס, המאפשר לאנשים להשקיע עד 3.6 מיליון ין יפני (25,000 דולר) מדי שנה. יחד עם האינפלציה המתמשכת הראשונה במדינה מזה שלושה עשורים, רבים מקווים שהדבר יעודד נטילת סיכונים בקרב התושבים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הסיבה האחרונה היא הכסף הזול: סיבה שלא הוערכה כראוי לזינוק הפתאומי בהשקעות ב-2023 הייתה ההבנה המאוחרת כי הבנק המרכזי של יפן לא הולך לצאת לחופשה ברגע שקאזו אואדה נכנס לתפקיד מושל הבנק המרכזי של יפן. הנגיד החדש עד כה נקט בגישה איטית ושיטתית ולמרות שקיים ספק קטן שאואדה רוצה לצאת מריביות שליליות, הכסף צפוי להישאר זול ביפן בעתיד הנראה לעין. רצף מתמשך של העלאות ריבית לא עומד לקרות ובאפט עצמו הוא בין אלה שניצלו את זה, כאשר המיליארדר גייס 122 מיליארד ין בשנה שעברה. 

 

הסיכונים

הצמיחה במניות היפניות לא תלויה במטבע הין החלש, אבל הוא עדיין תורם לעניין. במידה ופער התשואות בין ארה"ב ליפן, שמואשם רבות בירידת המטבע היפני בשנתיים האחרונות, יצטמצם ב-2024, הין אמור להתחזק. תחזיות שסיפקה בלומברג צופות כי הצמד דולר אמריקאי/ין יפני יתקרב ל-135 ין עד לסוף השנה, מה שצפוי להוות רוח נגדית למניות של החברות התלויות בייצוא. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

גוגל מחשוב קוונטי
צילום: טוויטר

IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה

מניית IBM זינקה 7.8% על רקע התקדמות בתחום המחשוב הקוונטי - לאן התחום מתקדם?
מנדי הניג |

בזמן שחברות קוונטום קטנות כמו ריגטי, IonQ ודי-וויב נהנו מתשומת לב רבה בחודשים האחרונים כשבשנה וחצי האחרונות הן מזנקות בין פי 10 לפי 50,  כעת נדמה שדווקא IBM וגוגל מציבות אבן דרך טכנולוגית ומזכירות למשקיעים שהן מובילות בתחום המחשוב הקוונטי.

IBM הודיעה כי הצליחה להריץ אלגוריתם לתיקון שגיאות קוונטיות תוך שימוש ברכיב חומרה קלאסי של AMD מסוג FPGA. מדובר במהלך שמקדם את חזון החברה לבניית מערכות היברידיות שיכולות להיות גם מעשיות וגם ריאליות. המדענים הריצו חישוב על מערכת קוונטית של IBM, ולאחר מכן פענחו את התוצאות על גבי רכיב קלאסי, באופן מהיר וזול בהרבה בהשוואה לשימוש במערכי GPU יקרים. מבחינת IBM, זהו צעד חשוב בפיתוח מערכות שמסוגלות להתמודד עם שגיאות פנימיות במבנה הקוונטי עצמו, נושא שנחשב לחסם מרכזי בדרך לבניית מחשב קוונטי שימושי.

המהלך האחרון משתלב במפת דרכים רחבה שהציגה IBM, הכוללת רצף של שלבים בדרך למחשב קוונטי חסין שגיאות. כבר בשנים הקרובות צפויה החברה לחשוף מעבדים קוונטיים מתקדמים יותר, ביניהם רכיבים כמו Loon ו-Kookaburra, ובטווח של ארבע עד חמש שנים מכונה בשם Starling שאמורה לייצג את השלב האופרטיבי הבא. כל אחד מהשלבים כולל תכנון של חומרה, קוד תיקון שגיאות, ויכולת אינטגרציה עם רכיבי מחשוב קלאסיים.

במקביל, גם גוגל לא נחה. החברה חשפה כי שבב הקוונטים שלה, Willow, הצליח להריץ אלגוריתם בשם "Quantum Echoes" – תהליך חישובי שמדגים מה שמכונה יתרון קוונטי ניתן לאימות. כלומר, מדובר במשימה חישובית שקשה מאוד לביצוע במערכות מחשוב קלאסיות. האלגוריתם שנבחר נועד לבחון את הדרך שבה הפרעות מתפשטות בתוך מערכת קוונטית, תופעה שמסייעת להבין טוב יותר את התנהגות המידע בתנאים לא לינאריים. התוצאה, מעבר להישג המדעי, היא אות לכך שמחשוב קוונטי מתקרב למדרגה שבה יש לו ערך מוסף פרקטי ביחס לטכנולוגיה הקיימת.

בעוד IBM נוקטת גישה הנדסית ממוסדת, עם שיתופי פעולה מול יצרניות חומרה קלאסית ותוכנית רב-שנתית סדורה, גוגל מתמקדת בהצגת פריצות דרך שמדגימות יכולת ברמה מדעית. אך למעשה שתי החברות משלימות זו את זו: הראשונה מציעה תשתית רחבה, השנייה תוקפת אתגרים עקרוניים שנמצאים בלב הפיזיקה הקוונטית.