מיקרוסופט
צילום: טוויטר

ההתעניינות ב-Copilot של מיקרוסופט גוברת

החברה נהנית רבות מהשקעתה ב-OpenAI וכעת מחפשת דרכים למנף את הטכנולוגיה למגזרים נוספים. Copilot צפוי לעזור לה לעשות את זה
אדיר בן עמי |

התעבורה בעמוד האינטרנט של מיקרוסופט  MICROSOFT שמספק מידע על שימוש והטמעה של מוצרים מבוססי בינה מלאכותית כמו Copilot, זינקה ב-181% בחודש ספטמבר לעומת אוגוסט. השחרור הצפוי של כלי ה-AI של החברה לכלל החברות, גורם לאופטימיות רבה בקרב האנליסטים. 

כלי ה-Copilot של מיקרוסופט מתחבר למוצרים אחרים של החברה כמו Bing ותוכנות Office ולשמש כמעין עוזר אישי ובכך משפר את הפרודוקטיביות של המשתמש ועוזר לו לכתוב מסמכים מהר יותר. הכלי צפוי להשתחרר ללקוחות הארגוניים ב-1 בנובמבר. "עד כה ה-Copilot היה זמין בתצוגה מקדימה בתשלום לבערך 600 ארגונים, הדבר הולך להשתנות ב-1 בנובמבר", אמר ברנט ברסלין, מפייפר סנדלר. ברסלין צופה אפסייד של 22% למנית מיקרוסופט עם מחיר יעד של 400 דולר.

כזכור, מיקרוסופט הייתה בין הראשונות להשקיע בבינה מלאכותית ג'נרטיבית והשקיעה מיליארדים ב-OpenAI שפתיחה את ChatGPT והזניקה את ראלי הבינה המלאכותית בתחילת השנה וכך גם מיקמה את מיקרוסופט כאחת המובילות של התחום. החברה שמחזיקה ב-49% מסטארטאפ ה-AI מנסה מאז למצוא דרכים למנף את הטכנולוגיה למגזרים השונים אליהם היא חשופה וכך להגדיל את ההכנסות. 

החברה הודיעה לאחרונה גם כי תעלה את המחירים בחבילות התוכנה של אופיס שנמכרות עם שירות ה-Copilot שלה וביוני האחרון דווח כי מסתמן שיתוף פעולה בין מיקרוסופט   MICROSOFT     ל-AMD   ADVANCED MICRO DEVICES     והן עובדות על מעבדים מותאמים אישית, שיוכלו להתמודד עם העומסים בהרצת מודלים של בינה מלאכותית ובנוסף על קידום פיתוח שבבים ל-AI של מיקרוסופט.

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר בתחילת יולי כי היעד של החברה הוא להגיע למכירות של 500 מיליארד דולר עד 2030. לפי תזכיר שהוגש לבית המשפט, נאדלה אמר לחברי המנהלים ולחברי הדירקטוריון שלו שחברת התוכנה תניב צמיחה שנתית של לפחות 10%. זה יביא את החברה, לדבריו, להכנסות של 500 מיליארד דולר עד שנת 2030 - יותר מכפול מגודלה הנוכחי. מיקרוסופט נסחרת כיום לפי שווי של 2.5 טריליון דולר עם מכפיל רווח עתידי של 30.3. מנית החברה עלתה ב-40% מתחילת השנה וב-47% בשנה האחרונה כולה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.