מיקרוסופט
צילום: טוויטר

ההתעניינות ב-Copilot של מיקרוסופט גוברת

החברה נהנית רבות מהשקעתה ב-OpenAI וכעת מחפשת דרכים למנף את הטכנולוגיה למגזרים נוספים. Copilot צפוי לעזור לה לעשות את זה
אדיר בן עמי |

התעבורה בעמוד האינטרנט של מיקרוסופט  MICROSOFT שמספק מידע על שימוש והטמעה של מוצרים מבוססי בינה מלאכותית כמו Copilot, זינקה ב-181% בחודש ספטמבר לעומת אוגוסט. השחרור הצפוי של כלי ה-AI של החברה לכלל החברות, גורם לאופטימיות רבה בקרב האנליסטים. 

כלי ה-Copilot של מיקרוסופט מתחבר למוצרים אחרים של החברה כמו Bing ותוכנות Office ולשמש כמעין עוזר אישי ובכך משפר את הפרודוקטיביות של המשתמש ועוזר לו לכתוב מסמכים מהר יותר. הכלי צפוי להשתחרר ללקוחות הארגוניים ב-1 בנובמבר. "עד כה ה-Copilot היה זמין בתצוגה מקדימה בתשלום לבערך 600 ארגונים, הדבר הולך להשתנות ב-1 בנובמבר", אמר ברנט ברסלין, מפייפר סנדלר. ברסלין צופה אפסייד של 22% למנית מיקרוסופט עם מחיר יעד של 400 דולר.

כזכור, מיקרוסופט הייתה בין הראשונות להשקיע בבינה מלאכותית ג'נרטיבית והשקיעה מיליארדים ב-OpenAI שפתיחה את ChatGPT והזניקה את ראלי הבינה המלאכותית בתחילת השנה וכך גם מיקמה את מיקרוסופט כאחת המובילות של התחום. החברה שמחזיקה ב-49% מסטארטאפ ה-AI מנסה מאז למצוא דרכים למנף את הטכנולוגיה למגזרים השונים אליהם היא חשופה וכך להגדיל את ההכנסות. 

החברה הודיעה לאחרונה גם כי תעלה את המחירים בחבילות התוכנה של אופיס שנמכרות עם שירות ה-Copilot שלה וביוני האחרון דווח כי מסתמן שיתוף פעולה בין מיקרוסופט   MICROSOFT     ל-AMD   ADVANCED MICRO DEVICES     והן עובדות על מעבדים מותאמים אישית, שיוכלו להתמודד עם העומסים בהרצת מודלים של בינה מלאכותית ובנוסף על קידום פיתוח שבבים ל-AI של מיקרוסופט.

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר בתחילת יולי כי היעד של החברה הוא להגיע למכירות של 500 מיליארד דולר עד 2030. לפי תזכיר שהוגש לבית המשפט, נאדלה אמר לחברי המנהלים ולחברי הדירקטוריון שלו שחברת התוכנה תניב צמיחה שנתית של לפחות 10%. זה יביא את החברה, לדבריו, להכנסות של 500 מיליארד דולר עד שנת 2030 - יותר מכפול מגודלה הנוכחי. מיקרוסופט נסחרת כיום לפי שווי של 2.5 טריליון דולר עם מכפיל רווח עתידי של 30.3. מנית החברה עלתה ב-40% מתחילת השנה וב-47% בשנה האחרונה כולה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 0.85%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


אלי גליקמן
צילום: צים

צים מזנקת: הדירקטוריון בוחן הצעות רכישה משתי ענקיות ספנות

הדירקטוריון דחה את הצעת ההנהלה וממשיך לבחון הצעות זרות, על רקע התנגדות חריפה מצד ועד העובדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים

צים ZIM Integrated Shipping Services 3.33%   מזנקת במסחר המוקדם על רקע התקדמות בתהליך מכירת החברה, שמנוהלת כיום ללא גרעין שליטה. לפי ההערכות, נותרו במירוץ שתי חברות ספנות זרות - מארסק הדנית והאפאג-לויד הגרמנית - שמובילות את המרוץ לרכישת כל מניות החברה. לעומתן, הצעת הרכישה שהגישה הנהלת צים בראשות המנכ"ל אלי גליקמן יחד עם איש העסקים רמי אונגר נדחתה על ידי הדירקטוריון, בטענה שמדובר בהערכת חסר משמעותית.

תהליך הבחינה האסטרטגית של דירקטוריון צים הגיע בימים האחרונים לשלב משמעותי. בשלב זה נבחנות מספר הצעות מחייבות שהוגשו מצד גורמים אסטרטגיים לרכישת כלל מניות החברה, ובראשן ההצעות של האפאג-לויד - חברת הספנות החמישית בגודלה בעולם, ושל מארסק - השנייה בגודלה. מדובר בשחקניות מהותיות בשוק הגלובלי, שנסחרות לפי שווי שוק מצרפי שמתקרב ל-60 מיליארד דולר.

מנגד, ההצעה שהובלה על ידי גליקמן ואונגר, ככל הנראה לפי מחיר של כ-20 דולר למניה (בדומה למחיר בשוק), נדחתה על ידי הדירקטוריון שטען כי אינה משקפת את ערכה האמיתי של החברה. לפי ההודעה שפרסמה צים, הדירקטוריון ממשיך לבחון את האלטרנטיבות שעומדות על השולחן - בהן מכירה, הקצאת הון או מהלכים אחרים - במטרה למקסם את ערך בעלי המניות. עם זאת, ההודעה הסתייגה והבהירה שאין ודאות לסגירת עסקה.


ההתפתחויות האחרונות מגיעות על רקע מאבק מתמשך בזירה התאגידית של צים. קבוצת בעלי מניות ישראלים, המחזיקים בכ-8% מהחברה, דרשו באחרונה להרחיב את הדירקטוריון ולמנות נציגים מטעמם. לאחר התנגדות ראשונית, הגיעו הצדדים לפשרה ולצירוף שני דירקטורים חדשים לקראת סיום הליך המכירה. מהלך זה עשוי להשפיע על האיזונים הפנימיים בחברה, במיוחד כשמתנהל תהליך רגיש מול רוכשים פוטנציאליים. סיקרנו את התהליך הזה - אופיר נאור ניצח את צים - החברה תכניס שני דירקטורים חיצוניים

במקביל, ועד העובדים בראשות אורן כספי יוצא בחריפות נגד האפשרות שצים תירכש בידי חברה זרה. בוועד מתריעים כי מכירה לגורם בינלאומי עלולה לפגוע ברציפות האספקה ובחוסן התחבורתי של ישראל בשעת חירום. ההסתייגות מבוססת גם על שיקולים ביטחוניים שאחרי השנתיים האחרונות, מאז ההתחממות הביטחונית מובנים אפילו יותר. לאור זאת, הוועד מנהל שיחות עם שרים וחברי כנסת, ובוחן אפשרות להכריז על סכסוך עבודה, תוך קריאה למדינה להפעיל את מניית הזהב שבידיה כדי לבלום את העסקה.