מטוס יונייטד איירליינס
צילום: יונייטד איירליינס

חופשת הקיץ מתקרבת, חברות התעופה והתיירות מעלות מחירים והמניות מזנקות

חברות התעופה והתיירות מעלות מחירים אבל הביקוש קשיח. מה קורה למניות כמו יונייטד איירליינס ובוקינג ולמה אף אחד (חוץ מאיתנו) לא מוטרד מהמחירים הגבוהים?
איציק יצחקי |

תחום תיירות הקיץ הוא הלוהט ביותר בשנה. אנחנו רואים את זה בדוחות של חברות התעופה העונתיות, שההכנסות שלהן מזנקות ברבעון השלישי ויורדות משמעותית ברביעי. הביקוש לנסיעות, בעיקר בחודשים יוני עד ספטמבר, גבוה מאוד. מי מרוויח מזה? אף אחד. בטח לא הישראלים, שמשלמים על חופשה באילת כאילו המריאו לניו יורק, שמוכנים להצטופף בשיא החום ולשלם מחירים מופקעים, רק כדי למצוא תעסוקה לילדים.

למרות המחירים הגבוהים בישראל - גם למשפחות אחרות בעולם טיול קיץ הוא לא זול. הביקוש לחופשות בינלאומיות פורח, אבל כך גם תעריפי הטיסה ותעריפי החדרים בבתי המלון. אין ספק, חופשת הקיץ פוגעת בכיס של הצרכנים, אבל מצד שני, תתפלאו, יש גם מי שנהנה מכך - בעיקר כמה מניות של חברות מענף התיירות שמרוויחות מאוד מהעסק הזה.

זה בעצם היתרון הגדול של חברות התעופה. כשהביקוש כל כך גבוה, אפשר לנקוב במחירים גבוהים. הן ימלאו את הטיסות בכל מקרה. ויש גם צד מדאיג. חוסר הוודאות לגבי הביקוש המקומי מדאיג את אותן חברות במדינות שבהן טיסות הפנים הן מרכיב חשוב. למה זה מדאיג? כי טיסות פנים מוזמנות בהתראה קצרה יותר. אבל ככל שמדברים על טיסות חוץ, כולם ירוויחו - והרבה.

תראו מה קורה בארצות הברית: המחיר הממוצע של טיסה הלוך ושוב מארה"ב לאירופה עולה כיום 1,032 דולר, גבוה ב-24% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019. מחירי הטיסה לאסיה עלו ביותר מ-60% ברמות טרום-מגפה ב-1,619 דולר, כך לפי סוכנויות הנסיעות. השנה, כך מתברר, לא רק הביקוש גדל יותר (בהדרגה, מתום המגיפה), אלא גם ההיצע קטן יותר. זה מביא את חברות התעופה לנקוב במחירי שיא שלא היו כאן כבר 5 שנים.

בין חברות התעופה הגדולות בארה"ב, אפשר למצוא את יונייטד איירליינס (טיקר: UAL) שבולטת בחשיפה שלה לטיסות חוץ. החברה אמרה בחודש שעבר שהיא מרחיבה את ההיצע שלה לטיסות חו"ל ב-25% כדי לענות על הביקוש המוגבר והלקוחות השיבו לה בזינוק של 15% בהזמנות לנסיעות מחוץ לארה"ב. וול סטריט עדיין סבורה שחברת התעופה תיפול מהתחזית שלה, לרווחים של בין 10 ל-12 דולר למניה. האנליסטים מכוונים ליעד של 9.06 דולר. גם אי הודאות המאקרו כלכלית משפיעה. המניה עלתה ב-18% עד כה השנה, אך נותרה ב-19% מתחת לשיא שלה ב-2023 במרץ.

ומה עם עם בתי המלון? הרי בסוף, אנשים צריכים ללון במקום מסוים כשהם מגיעים ליעד. ההזמנות במלונות עלו השנה ביותר מ-300% בהשוואה לשנת 2022. לונדון היא היעד הפופולרי ביותר בחו"ל עבור מטיילים מארה"ב, עם הזמנות שקופצות בקרוב ל-350%. קבוצת המלונות הבריטית Whitbread WTB יכולה להעיד על המצב - שם מעידים על ביקוש מוגבר משום שאנשים חזרו לעבוד במשרדי העיר והם לנים בסביבה. המניה טיפסה ב-27% ב-2023, אך האנליסטים צופים עוד עליה.

מריוט אינטרנשיונל (MAR) מדווחת על הכנסות שזינקו ב-34% ברבעון הראשון, זאת בעקבות הסרת מגבלות הנסיעה ברחבי אסיה, במיוחד בסין. גם Marriott מציינת התאוששות "מהירה מהצפוי" בשווקים הבינלאומיים ובמגמות ההזמנות ברחבי העולם.

קיראו עוד ב"גלובל"

מי שיכולה להעיד יותר מכל על מצב התיירות היא חברת בוקינג. (BKNG) ו-Expedia Group (EXPE). החברה דיווחה על הכנסות של 3.8 מיליארד דולר. הזמנות הברוטו זינקו ב-44% משנה לשנה ל-39.4 מיליארד דולר. אקספדיה הגיעה לשיא הכנסות ברבעון הראשון של 2.67 מיליארד דולר. סך ההזמנות הברוטו שלה טיפס ב-20% ל-29.4 מיליארד דולר. מניית בוקינג עלתה בקרוב ל-30% השנה ונסחרת בשיא כל הזמנים. מעניין אם היא יכולה לטפס עוד מכאן. אקספדיה, לעומתה, עלתה בפחות מ-2% ב-2023 ואולי הפוטנציאל שלה גבוה יותר כעת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.