משאית ניקולה
צילום: צילום מסך אתר החברה

ניקולה צריכה כסף ומוכרת כלי רכב בהנחה

יצרנית המשאיות החשמליות גייסה החודש כ-100 מיליון דולר נוספים כאשר מכרה מניות במחיר של 1.12 דולר למניה
דור עצמון | (5)

להרבה חברות סטארט-אפ של רכבים חשמליים חסרים מזומנים. זה לא מצב אידיאלי ונוח להיות בו כך שחיזוק המאזן יכול להיות כואב למשקיעים קיימים. יצרנית המשאיות החשמליות ניקולה NIKOLA CORPORATION הודיעה אתמול על מכירת מניות, גייסה 100 מיליון דולר ומכרה כ-90 מיליון מניות בסך 1.12 דולר כל אחת.

מניית החברה ננעלה אמש במחיר של 1.4 דולר למניה, מה שמצביע על דיסקאונט של 20%. במקביל, מכירת המניות שביצעה החברה היא לא דבר של מה בכך - 90 מיליון מניות מייצגות את כמות מניות ניקולה שנסחרו בשבוע האחרון. ובכל זאת, זו הנחה משמעותית.

ניקולה סיימה את 2022 עם כ-323 מיליון דולר במזומן בספרים. לצד זאת, וול סטריט צופה שהחברה תשתמש בכ-630 מיליון דולר בבניית עסקיה ב-2023 כאשר גיוסי הון נוספים אמורים להגיע במהלך השנה. אבל ניקולה לא לבד. ישנם מספר סטארטאפים שגייסו כסף לפני כמה שנים שזקוקים ליותר מכך כדי למסחר את העסק שלהם. חברת FARADAY FUTURE INTELLIGENT ELECTRIC גייסה החודש 135 מיליון דולר כדי שתוכל להתחיל בייצור של דגם ה-FF 91 החשמלי והיוקרתי.

יש עוד דוגמאות. בשנת 2022 גייסה לורדסטאון מוטור LORDSTOWN MOTORS CORP הון נוסף מ-Hon Hai Precision Industry HON HAI PRECISION INDUSTRY CO LTD , הידועה יותר בשם Foxconn. גם היצרנית לוסיד LUCID GROUP מכרה מניות נוספות לקרן ההשקעות הציבוריות הסעודית.

הכסף שולט. אפילו ריביאן RIVIAN AUTOMOTIVE , שסיימה את השנה עם 12 מיליארד דולר במזומן, גייסה החודש 1.3 מיליארד דולר למכירת איגרות חוב למרות שהיא לא צריכה את המזומנים האלה השנה. וול סטריט צופה שימוש במזומן של כ-6 מיליארד דולר בשנת 2023, אבל צריך לזכור שקל יותר לגייס מזומנים כאשר חברות לא באמת זקוקות לו.

נכון לטרם פתיחת המסחר, מניית ניקולה ירדה בכ-35% מתחילת שנה עד היום וירדה בכ-87% במהלך 12 החודשים האחרונים. מחיר ההנפקה של 1.12 דולר למניה הוא כ-99% מתחת לשיא המניה בכל הזמנים של 93.99 דולר שנרשם ביוני 2020. גם המניות של לורדסטאון, פאראדיי, לוסיד וריביאן נמצאות מתחת לשיא כל הזמנים שלהן. המסחר של רכבים חשמליים חדשים נמשך זמן רב יותר מכל החברות האחרות - וזה עלה יותר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רכבים חשמליים יקרים בזמן מיתון והם מתאימים רק לעשירים (ל"ת)
    גד 01/04/2023 06:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לילי 31/03/2023 18:03
    הגב לתגובה זו
    כל מי שיודע לחבר מנוע חשמלי למצבר וגלגלים הקים חברת מכוניות . כדי להרוויח צריך יתרונות תחרותיים כמו מותג , איכות , מחיר וכו ושישאר רווח .
  • 3.
    פה הבעיה חברת מכוניות צריכה למכור מכוניות ולא מניות (ל"ת)
    אלכס 31/03/2023 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מניה בשפל (ל"ת)
    מעניין 31/03/2023 17:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דובי 31/03/2023 17:09
    הגב לתגובה זו
    Nikola Sells Stock at a Discount. It Needs the Cash.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

רחפן נגד רחפנים (טיטאן)רחפן נגד רחפנים (טיטאן)

הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים

מלחמת אוקראינה שמה את הרחפנים במרכז, סין דוחפת ייצור והוזלה בקנה מידה תעשייתי, וארה"ב מנסה להדביק קצב עם תוכניות מאוחרות ותלות רכיבים בעייתית

ליאור דנקנר |

המאבק בין ארה"ב לסין על עליונות צבאית מתנקז יותר ויותר לשאלה מי שולט בשמיים הנמוכים. הרחפנים משנים את אופי הלחימה, לא רק ככלי איסוף מודיעין אלא כמערכת נשק שמחליפה חלק מהיכולות שפעם היו שמורות למטוסים מאוישים, לטילים ולמערכי ארטילריה. 

מלחמת אוקראינה מדגימה את זה בשטח, עם השמדת אלפי טנקים ומערכות ארטילריה באמצעות רחפנים, שתרמו ל-60-70% מהנזק לציוד רוסי מתחילת השנה. במקביל, שילוב בינה מלאכותית דוחף את המהפכה קדימה, עם יכולת פעולה אוטונומית, זיהוי מטרות בטווחים של מאות ק"מ ותקיפה מדויקת.


תעשייה מול מערכות, סין בונה יתרון סדרתי

סין משקיעה מעל 20 מיליארד דולר בפיתוח רחפנים צבאיים ב-2025, ומפעילה כ-300 חברות בתחום שמייצרות לפי ההערכות כ-70% מהשוק העולמי. זה לא רק עניין של נתח שוק, אלא גם של יכולת ייצור תעשייתית, שרשרת אספקה ורכיבים שמגיעים מהר. בארה"ב התמונה הפוכה יותר, עם תקציבים נמוכים יחסית, ריבוי ספקים קטנים וקצב ייצור איטי, שמקשה לעבור מתוכניות פיתוח לסדרות גדולות בקנה מידה של אלפי יחידות.

רחפני התאבדות חושפים פער. הסוויץ'בלייד 300 האמריקאי פועל בטווח 10 ק"מ עם מטען 5 פאונד, בעוד ה-CH-901 הסיני מגיע ל-20 ק"מ עם מטען כפול, ובקצב ייצור שמגיע ל-10,000 יחידות בשנה. בדצמבר, ארה"ב פרסה את לוקאס, רחפן התאבדות זול שפותח בהנדסה הפוכה מדגם שאהד 136 האיראני, בעלות 35 אלף דולר ליחידה וטווח 2,000 ק"מ. כפי שפורט בארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים, השינוי מאפשר תקיפות המוניות זולות, בהשראת השימוש הרוסי באוקראינה וההתקפות החות'יות.

רחפני "לווין נאמן" כמו אקס קיו 58א ואלקירי האמריקאי פועלים לצד אף 35, אבל ה-GJ-11 הסיני נכנס לאותה משבצת עם טווח של 4,000 ק"מ ושילוב בינה מלאכותית שמאפשר זיהוי מטרות בצורה עצמאית. בסין מדברים פחות על פלטפורמה בודדת ויותר על תפיסה תעשייתית של קנה מידה, וכאן מגיע הניסוי המעשי. במהלך השנה, סין הדגימה נחילים של 100 יחידות בדיוק 95%. כפי שתואר בהכטב"ם הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים", Jiutian משגר נחילי התאבדות ללא מקבילה מבצעית מערבית.