משאית ניקולה
צילום: צילום מסך אתר החברה

ניקולה צריכה כסף ומוכרת כלי רכב בהנחה

יצרנית המשאיות החשמליות גייסה החודש כ-100 מיליון דולר נוספים כאשר מכרה מניות במחיר של 1.12 דולר למניה
דור עצמון | (5)

להרבה חברות סטארט-אפ של רכבים חשמליים חסרים מזומנים. זה לא מצב אידיאלי ונוח להיות בו כך שחיזוק המאזן יכול להיות כואב למשקיעים קיימים. יצרנית המשאיות החשמליות ניקולה NIKOLA CORPORATION הודיעה אתמול על מכירת מניות, גייסה 100 מיליון דולר ומכרה כ-90 מיליון מניות בסך 1.12 דולר כל אחת.

מניית החברה ננעלה אמש במחיר של 1.4 דולר למניה, מה שמצביע על דיסקאונט של 20%. במקביל, מכירת המניות שביצעה החברה היא לא דבר של מה בכך - 90 מיליון מניות מייצגות את כמות מניות ניקולה שנסחרו בשבוע האחרון. ובכל זאת, זו הנחה משמעותית.

ניקולה סיימה את 2022 עם כ-323 מיליון דולר במזומן בספרים. לצד זאת, וול סטריט צופה שהחברה תשתמש בכ-630 מיליון דולר בבניית עסקיה ב-2023 כאשר גיוסי הון נוספים אמורים להגיע במהלך השנה. אבל ניקולה לא לבד. ישנם מספר סטארטאפים שגייסו כסף לפני כמה שנים שזקוקים ליותר מכך כדי למסחר את העסק שלהם. חברת FARADAY FUTURE INTELLIGENT ELECTRIC גייסה החודש 135 מיליון דולר כדי שתוכל להתחיל בייצור של דגם ה-FF 91 החשמלי והיוקרתי.

יש עוד דוגמאות. בשנת 2022 גייסה לורדסטאון מוטור LORDSTOWN MOTORS CORP הון נוסף מ-Hon Hai Precision Industry HON HAI PRECISION INDUSTRY CO LTD , הידועה יותר בשם Foxconn. גם היצרנית לוסיד LUCID GROUP מכרה מניות נוספות לקרן ההשקעות הציבוריות הסעודית.

הכסף שולט. אפילו ריביאן RIVIAN AUTOMOTIVE , שסיימה את השנה עם 12 מיליארד דולר במזומן, גייסה החודש 1.3 מיליארד דולר למכירת איגרות חוב למרות שהיא לא צריכה את המזומנים האלה השנה. וול סטריט צופה שימוש במזומן של כ-6 מיליארד דולר בשנת 2023, אבל צריך לזכור שקל יותר לגייס מזומנים כאשר חברות לא באמת זקוקות לו.

נכון לטרם פתיחת המסחר, מניית ניקולה ירדה בכ-35% מתחילת שנה עד היום וירדה בכ-87% במהלך 12 החודשים האחרונים. מחיר ההנפקה של 1.12 דולר למניה הוא כ-99% מתחת לשיא המניה בכל הזמנים של 93.99 דולר שנרשם ביוני 2020. גם המניות של לורדסטאון, פאראדיי, לוסיד וריביאן נמצאות מתחת לשיא כל הזמנים שלהן. המסחר של רכבים חשמליים חדשים נמשך זמן רב יותר מכל החברות האחרות - וזה עלה יותר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רכבים חשמליים יקרים בזמן מיתון והם מתאימים רק לעשירים (ל"ת)
    גד 01/04/2023 06:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לילי 31/03/2023 18:03
    הגב לתגובה זו
    כל מי שיודע לחבר מנוע חשמלי למצבר וגלגלים הקים חברת מכוניות . כדי להרוויח צריך יתרונות תחרותיים כמו מותג , איכות , מחיר וכו ושישאר רווח .
  • 3.
    פה הבעיה חברת מכוניות צריכה למכור מכוניות ולא מניות (ל"ת)
    אלכס 31/03/2023 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מניה בשפל (ל"ת)
    מעניין 31/03/2023 17:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דובי 31/03/2023 17:09
    הגב לתגובה זו
    Nikola Sells Stock at a Discount. It Needs the Cash.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.