מקלטי מס הם פטנט שה"אולטרה עשירים" המציאו כדי להפוך לעשירים עוד יותר. את ההכנסות הם צוברים מפעילות כלכלית בארצות ברחבי העולם, אך באיזשהו שלב, כאשר צברו הון עתק, הם מעבירים את "מרכז החיים" שלהם לאיים קטנים ומחוסרי פיקוח או למדינות שבנו תקנות מס נמוכות במיוחד. המטרה: למגנט אותם אליהן.

הפגם המוסרי הוא ברור – להיבנות, להתקדם ולהתעשר מאד, תוך שימוש בעובדים ובתשתיות של אוכלוסיה שמשלמת מיסים ואז לברוח. אבל זה לא רק הם. יש גם חברות גלובליות שנוהגות כך.

את הקצנת התופעה רואים בחברות ענק אמריקניות בעיקר, שטוענות "שמרכז החיים" שלהן או שההנהלה שלהן יושבות במדינות שמס החברות בהן מופחת במיוחד. ממחקר שערכו ב-2016 נמצא שכמחצית מכל הרווחים של חברות אמריקניות בינלאומיות נרשמו באירלנד, ברמודה, שוויץ, הולנד וסינגפור.

בעקבות זאת, החברות שילמו מיסים מופחתים מאד במדינות אלו, במקום את מס החברות בארה"ב. רוב הרווחים נרשמו באירלנד. הגדולה מבין החברות שעסקו בתכנון המס האגרסיבי הזה היתה חברת אפל. אפל היתה זו שלקחה הכי לקצה את מה שקרוי BEPS - Base Erosion and Profit Shifting. הכוונה לאסטרטגיות תכנון מס בחברות רב-לאומיות שמטרתן "להעביר" רווחים מתחומי שיפוט בעלי מס גבוה יותר לתחומי שיפוט בעלי מס נמוך יותר, או למיקומים אפילו ללא מס, על אף שבמיקומים אלו יש להן פעילות כלכלית מועטה או בכלל לא.

• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ב-OECD שוררת בשנים האחרונות הסכמה בקרב רוב המדינות (כמובן שאירלנד לא אחת מהן) שיש להילחם בנחישות בתופעת מקלטי המס הללו. המובילה הם ארה"ב שלה ממש נמאס. את המלחמה הקודמת במקלטי מס בשוויץ הממשל האמריקני סיים בניצחון רבתי. חלק מעשירי ארה"ב "הסתירו" שם במשך עשרות רבות של שנים רווחי עתק, תחת שמיכת הסודיות הבנקאית השוויצרית.

בתהליך הכפפת כולם לחוק הפדרלי FATCA לאכיפת מיסים בחשבונות זרים, שהאמריקנים העבירו עוד ב-2010 וכפו בהמשך על כלל מערכת הבנקאות העולמית, שוויץ היתה אגוז קשה לפיצוח. אבל גם הם נשברו בסוף ונאלצו להעביר לרשויות המס האמריקניות את כל המידע בנוגע לחשבונות הבנק של כל מי שיש לו אזרחות אמריקנית. ולא רק שם. זה הפך להיות גלובלי, חובה שחלה אפילו אצל תושבי ארה"ב שעזבו אותה לפני עשרות שנים. יש לך דרכון אמריקני? הואל בטובך ודווח לרשויות המס בארה"ב על נכסיך ברחבי העולם.

עוד לפני כן נכנסו לתוקפן במדינות רבות גם תקנות איסור הלבנת הון  Anti Money Laundering -AML. תקנות ה-AML מחייבות מוסדות פיננסיים לערוך בדיקות נאותות מתוחכמות ללקוחות, כדי להעריך סיכוני הלבנת הון ולאתר עסקאות חשודות.

• ריבית, ענקיות הטק ופגישת טראמפ שי - לקראת פתיחת השבוע בוול סטריט
• שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

תקנות נגד הלבנת הון קיימות שנים רבות, אך חוק איסור הלבנת הון 2020, שהתקבל בארה"ב בתחילת 2021, היה השינוי הגורף ביותר. החקיקה כללה את חוק השקיפות הארגונית, שמקשה על השימוש ב"שרשור" של חברות כדי להתחמק. החקיקה גם הכפיפה את בורסות מטבעות הקריפטו, כמו גם את סוחרי דברי האומנות והעתיקות, לאותן דרישות של בדיקות נאותות. זה נחשב גם לאחד הכלים הטובים ביותר למלחמה כלכלית בארגוני טרור ובמאפייה.

לאחר חימום המנועים הזה, האמריקנים מסיימים כעת את המהלך הגדול באמת שעובר לשלב המעשה ב-2023. מס גלובלי מינימלי של 15% שיושת על חברות ענק, לא משנה היכן תנסנה להסתתר.

מגמה בהובלה אמריקנית של גביית יותר מיסים

ארה"ב מובילה מזה שנים מגמה של הקשחת עמדות והגברת אכיפה של רשויות המס ובנוסף - שיתוף מידע בין מדינות וחקיקה משותפת להגדלת נתח המס. הרעיון הוא שכל המדינות ישתפו פעולה יחד באמצעות מאגרי מידע משותפים.

מדובר בכללים המספקים לממשלות תבנית מדויקת לקידום הפתרון להתמודדות עם אתגרי המס הנובעים מהדיגיטליזציה והגלובליזציה בכלכלה והוא הוסכם כבר ע"י 137 מדינות במסגרת מה שקרוי OECD BEPS.

הכללים מגדירים את ההיקף וקובעים את המנגנון למה שנקרא כללי אנטי-שחיקה (GloBE) שמציגים שיעור מס חברות מינימלי גלובלי שנקבע על 15%. המס המינימלי יחול על חברות רב-לאומיות עם הכנסות שנתיות של מעל 750 מיליון אירו, ומעריכים שהוא ייצר כ-150 מיליארדי דולרים בהכנסות נוספות ממסים עולמיים מדי שנה.

כללי GloBE קובעים מערכת מיסוי מתואמת שנועדה להבטיח שקבוצות רב-לאומיות משלמות רמה מינימלית של מס על הכנסתן, הנובעת מכל אחד מתחומי השיפוט שבהם הן פועלות ועל כל אחת מהחברות הבנות/הנכדות בארגון. הכללים יוצרים "מס תוספת" שיחול על רווחים בכל תחום שיפוט, בכל פעם ששיעור המס האפקטיבי, שנקבע על בסיס מקומי, נמוך מהשיעור המינימלי של 15%.

הכללים החדשים הוכנסו לחקיקה מקומית בכל מדינה במהלך 2022. הם מספקים מערכת מתואמת של כללים משתלבים: הגדרת החברה הרב-לאומית במסגרת המס המינימלי; קביעת מנגנון לחישוב שיעור המס האפקטיבי של כל חברה רב-לאומית על בסיס שיפוטי, וקביעת סכום מס התוספת לתשלום לפי הכללים. הכללים מתייחסים גם לטיפול במיזוגים ורכישות וכן כללים ספציפיים להתמודדות עם מבני אחזקות מסוימים ומשטרי ניטרליות מס. לבסוף, הכללים מתייחסים להיבטים מנהליים, לרבות דרישות הגשת מידע, ומספקים כללי מעבר עבור חברות רב-לאומיות שהופכות לכפופות למס המינימלי העולמי.

השלכות על ישראל  - גביית יותר מיסים, העלאת התוצר, התוצר והפריון לנפש

ארה"ב מאלצת את כל המדינות לשתף איתה פעולה. חברות או מדינות שלא תשתפנה פעולה תהיינה חשופות לסנקציות. בכל מקרה רשויות המס ברחבי העולם נעשות הרבה יותר אגרסיביות. מכאן שנתח המס שישולם על ידי חברות שהתחבאו שנים רבות במקלטי מס, צפוי לגדול מאד בשנים הבאות. ישראל קיבלה בינתיים ארכה מהאמריקנים, זאת מכיוון שטרם הוטמעה כאן מערכת מידע משותפת בין כל הגורמים הממשלתיים והרשויות.

המרוויחה הגדולה מהמהלך הגלובלי תהיה כמובן ארה"ב, אך יש המעריכים שגם לישראל תיווצרנה תועלות מהמהלך. זה מתחיל בכך שבישראל ישנן חברות מסוימות, בעיקר ענקיות דוגמת אינטל, טבע וצ'ק פוינט שנהנות מסיבות היסטוריות ממיסים מופחתים במיוחד. השלכה נוספת דרמטית כנראה יותר היא שבמסגרת השינויים האלו, חברה בינלאומית גם צריכה לרשום את הקניין הרוחני IP במקום שבו הוא מפותח, אחרת ישללו ממנה הטבות מס. כנראה שישראל ייחודית בהקשר לתמריץ שהיה לאותן חברות להוציא מכאן את הקניין הרוחני, כי זו תופעה נפוצה מאד.

הדרישה לרשום את הקניין הרוחני במקום שבו הוא מפותח, והעלאת המס המזערי בכל מקום ל-15%, יגרום ליותר חברות להותיר כאן את הקניין הרוחני, מבלי לנסות לעשות מחטפים במסווה של הסכמים מתוחכמים, שמטרתם בעצם להימנע מתשלום מס.

מכאן שברמת המקרו, יתכן בהחלט וכללי המס החדשים ישנו את ההתנהלות לפחות של חלק מאותן מאות חברות בינלאומיות, באופן שייתר העברה לחו"ל של קניין רוחני של חברות ישראליות שנרכשו כמו גם קניין רוחני שנוצר במרכזי הפיתוח שלהן כאן.

זה יגדיל הכנסות מקומיות ויעזור להקפיץ את התוצר של ישראל למקום הנכון שלו, לאחר שנים רבות בהן הפסדנו גם הכנסות ממיסים וגם חלק מהרישום של התוצר שנובע מחברות אלו. מאליו יובן שברגע שרישום התוצר יהיה בישראל, פתאום נראה גם קפיצה בתוצר לנפש ובפריון הממוצע לעובד. המתינו בסבלנות.

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"